"שיעור האינפלציה ב-2022 צפוי לעמוד על 1.6%, בדומה לתחזית הקודמת…הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25-0.10 בעוד שנה". כך נכתב בתחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל ב-3.1.2022. בפועל, שיעור האינפלציה הגיע ל-5.3% בין דצמבר 2021 לדצמבר 2022. הריבית המוניטרית טיפסה ל-3.75% בראשית ינואר 2023, וצפויה לפחות היום לטפס עוד. לא מצאתי דו"ח דומה במשרד האוצר. רק ביולי 2022 פרסמה הכלכלנית הראשית תחזית אינפלציה של 4.2% ל-2022.
"בכל מקרה, מסקנה אחת ברורה: תמיד עדיף להישאר עם הרגליים על הקרקע". כך מסתיים מאמר של האקונומיסט המצוטט בדה מרקר מה- 12.2 על הריבית הריאלית. מאות מילים, ובסוף, שום דבר. וזה עוד על הכלכלה העולמית, לא על הכלכלה שלנו.
אמש, התברברנו בסמטאות מוזרות, בדרך לקונצרט בתיאטרון ירושלים. רוב הדרכים הרגילות היו סגורות עקב ההפגנה. נהג המונית שלנו צחק, זה מה שהוא חושב על העניינים. אך בסך הכל, 200 אלף איש הפגינו ברחבי הארץ.
מה מצחיק את נתניהו? שאלתי את עצמי, כשראיתי אותו, מחויך כולו, במסיבת העיתונאים עם סמוטריץ'. טוב, כנראה עצם העובדה שסמוטריץ' עמד כ-אילו מרוצה על ידו. אולי גם זה, ששניהם הציגו 'תוכנית' שנותנת לכל משפחה כמה עשרות שקלים לחודש, ולא אמרו דבר על שני צעדים לעידוד משפחות עובדות שיפקעו באמצע פברואר: נקודת זיכוי נוספת לעובדים, והגדלת מענק העבודה לעובדים עניים – שניהם מסתכמים במאות שקלים לחודש למשפחה. אז זה מצחיק, לא? איך שהוא עובד עלינו בעיניים.
יש לי מעט דברים טובים בתחום הכלכלי, לומר על הממשלה שמשלה פה שנה וחצי, ויישמה את תורת נתניהו מילה במילה. כי מה ייזכר מכהונתו של אביגדור ליברמן כשר אוצר? בעיקר ירידת שיעור החוב הציבורי מהתוצר לכ-60% ב-2022, ועודף תקציבי. ביג דיל, זה אומר ריבית נמוכה קצת יותר על אשראי שישראל לוקחת. אך זה אומר גם מערכת בריאות בלי רופאים, מערכת חינוך בלי חינוך, ומערכת תחבורה שלא נוסעת. טוב, נתניהו, מה יש עוד לומר.
כבר כמעט שלושה שבועות מהבחירות, ולא כתבתי מילה על המצב. נאלמתי דום, לא הכרחתי את עצמי להתבטא. עד יום שישי האחרון, שבו אכלתי עם שלושה מנכדיי. והם העירו אותי, אני חייבת לומר.
אני יודעת, זה נשמע לכם כמו בדיחה. אך מה שהיה עד כה גם הוא בדיחה, שלא הצחיקה. קראתי בעיון את כל מה שנכתב על הבחירות. טוב, כ-ל הוא מוגזם אולי, אבל די הרבה מהתגובות החשובות. קראתי, ואני דואגת.
מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.
בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.
האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.
עידן השוק החופשי 