עוד אדם בוער. עיתוני סוף השבוע מלאו בסיפורים על אנשים מיואשים. חוב קטן שלא שולם בזמן, פיגור בהחזר משכנתא, וכבר משפחה שלמה עולה על דרך שאין ממנה מוצא.
עיתוני סוף השבוע מלאו גם בסיפורי ייאוש מסוג אחר – ייאוש שפחות מדבר אל הציבור הרחב – אימת יום הדין של הדולר. שער הדולר חצה ביום ד' שעבר את קו ה-4 שקלים. לכאורה, מה קרה? הדולר זז ב-4.5% מלפני חודש – לא מעט, לא נורא. אבל שער עגול, כמו יום הולדת עגול, הוא מועד של חשבון נפש. הוא מושך תשומת לב, ומהמרי המטבע הם חובבי צומי.
להריץ את הרבית או לתאם אותה, זו השאלה הקיומית שעמדה בפני מספר בנקים בינלאומיים גדולים. הם החליטו לתאם. האם הם ראויים לגינויו של הציבור, או לתודתו? גינוי על נוהגם הלא-מוסרי, או תודה על הטלטלה הפיננסית שהם חוסכים מאתנו? ועוד תודה על חשיפת דעתם האמיתית כלפי דיוקם של "כוחות השוק" בקביעת "הרבית הנכונה".
שלוש חופשותיי ביוון, בתשע השנים האחרונות, לוו בתחושת דכדוך שקלטתי בסביבה. דכדוך אינו משתנה מדיד, אבל אני מאמינה גדולה בתחושות בטן – גם תחושות בטן בכלכלה. אמונתי חוזקה, לפני שנים רבות, בקריאת ספרו של אבא לרנר אילוף הסוררת (עם עובד, 1975).
זה ספור על התנגשות בין "שיפור" ל"השבחה", או, אולי, על הסתירה המובנת מאליה בין הטווח הקצר לטווח הארוך. סיפור שיכול להבהיר כמה מילות קוד כלכליות. סיפור שיכול להמחיש מה מחפשת קרן השקעות פרטית בינלאומית במדינה ים-תיכונית נידחת.
משפחת אפרוסי הייתה משפחה יהודית עשירה, שיצאה מרוסיה במאה ה-19 והתיישבה בווינה ובפריז. מקור עשרה הוא הסחר בתבואות רוסיות, ועסקיה התפשטו לחמרי גלם אחרים ולפיננסים. תולדותיה המרתקים של המשפחה מובאים על ידי אחד מצאצאיה, אדמונד דה ואל, בספרו "הארנבת עם עיני הענבר".
נעסוק כאן בתעלומת זהות. זהותה של העלמה. או, ליתר דיוק, זהותה הישראלית של מסטיק(ית) 'עלמה'. 'עלמה' יפת התואר נתנה את חסותה ל'עכבר אופנה', מוסף פרסומי שצורף לעיתון הארץ לפני מספר שבועות. הכותרת "מגזין לעלמה הישראלית", בהדגשת הלוגו המילולי 'עלמה', מוקמה ישר מתחת ללוגו העכבר. ובמרכז הדף הקדמי של העטיפה, נוספה כותרת משנה: סיפורה של האופנה הישראלית.
קרבות הסחר עם סין מתלקחים מחדש. כך מבשר עמודו הראשון של ההרלד טריביון מה-13 לחודש. כדאי לשים לב למילה "מחדש". כדאי לשים לב גם לעשרות המילים המפרטות את הסיבות להשעיית הקרבות בחודשים שחלפו. ארה"ב חיכתה לביקור מנהיגה המיועד של סין בפברואר. האיחוד האירופי קיווה להיעזר בכסף הסיני לפיתרון משברו הפיננסי. שני העניינים פחות אקטואליים עכשיו, על כן השעייתם הזמנית של הקרבות היא שדורשת הסבר, לדעת מנסחי הידיעה. החזרה אליהם כנראה מובנת מאליה.
עוד צעדים חסרי פשר וקשר במלחמתה האמיצה של הממשלה ביוקר המחיה ובריכוזיות. הפעם, צעדים לפתיחה נוספת של המשק ליבוא. החלטות הממשלה, שהתקבלו ביום ראשון, מתמקדות בהסרה ההגנה המעטה שעוד נותרה בפני יבוא בהיצף, ובצמצום סמכויותיו של מכון התקנים בבדיקת הסחורות הנכנסות לארץ.
הם יכולים ללמד את עצמם להתנהג יפה. אבל השאלה, כמה זמן הם יצליחו להתנהג יפה אם לא בא להם. ועוד שאלה, אם "להתנהג יפה" נשמע אותו דבר בגרמנית וביוונית. כי אם לא, אין ליוונים ברירה אלא להכיר במגבלות השפה, ולפרוש מהאירו.
תהיה אשר תהיה הסיבה להדלקת הנרות בשמונת הימים הבאים – הכופרים אומרים שמקורה בחג אור אירופי-פגאני – לנו היא מזכירה את נצחוננו על היוונים ואת ההתייוונות שקדמה לו. במבט רחב יותר, היא מעוררת מחשבות על עידן גלובליזציה קדום, מהמאה השמינית לפנה"ס ואילך, שבו ממלכות ישראל ויהודה עברו מיד ליד: מהאשורים לבבלים, לפרסים, ליוונים, ולרומאים.
עידן השוק החופשי 