בוקר בסטף, איראן

   בשבת, לקראת 12 בצהריים, הגענו לסטף. לא האמנו למראה עינינו, הדרך המובילה מהכביש הראשי פנימה הייתה כולה מלאה במכוניות חונות משני הצדדים. אנחנו מבקרים בסטף לא מעט, מעולם לא נתקלנו בתופעה כזאת. אישי כמובן התעקש בכל זאת להיכנס פנימה. המסלול הצר היה עמוס כל כך, לקח לנו חצי שעה להיכנס פנימה, ועוד כרבע שעה לצאת החוצה. לא חנינו ליד הכניסה למסלול ההליכה הרגיל. חנינו למעלה, בסוף העולם.

מאז, כבר יום שלם, זה טורד את מחשבותיי. נכון, היה יום ראשית אביב יפה. השקדיות פורחות, מלא רקפות וכלניות בכל פינה. ובכל זאת, זו הפעם הראשונה שאני רואה מראה כזה. הגעתי למסקנה שאנשים החליטו לצאת שבת אחרונה לפני המלחמה הארורה המחכה לנו.

ישר בדקתי מה קרה בכל מלחמות הגבורה של האמריקאים במזרחיים 'המפגרים'. עיראק, אפגניסטן, ווייטנאם. בכולן, אחרי שנים של לחימה, המוני הרוגים ונפגעים אחרים, האמריקאים עזבו ובעצם לא השיגו דבר. כן, הם הרסו את המדינה הלוחמת. חיילים שלהם נהרגו, וכל מי שהיה בסביבה נפגע. אבל הטליבן חזר באפגניסטן, וגם העיראקים והווייטנאמים חזרו לשלטון שהם רצו.

הפעם, אנחנו הם אלה שבסביבה. ראש ממשלתנו המוכשר גם משדר לאמריקאים שאנחנו נגד האיראנים. ומעניין לקרוא מהן תוצאות המשא ומתן עם האיראנים. וויטקוף מעיד: "אני לא אשתמש במילה 'מתוסכל'. אבל הנשיא סקרן לדעת מדוע הם לא נכנעו…קשה להביא אותם למקום הזה". טראמפ, כנראה, לא היה תלמיד מצטיין בהיסטוריה, כמו גם בכל השאר. אז אני אגיד לך מדוע הם לא נכנעים. הם אלפי שנים אימפריה, צריך לנהל איתם משא ומתן בחוכמה, אסור לפגוע בכבודם.

הקשבתי אתמול לתוכנית של איילה חסון בערוץ 11. דיברו שם החכמולוגים הרגילים, שכמוה עובדים בשביל נתניהו. אבל הופיע גם אדם נבון אחד: ראש אגף לשעבר במוסד. הוא נשמע מאד פסימי. הוא הזהיר בפני נשק לא קונבנציונלי של האיראנים. וכן, במאמר מוסגר, אני חייבת להוסיף מה ששמעתי ברדיו ממנכ"ל רפא"ל: האיראנים הם מתוחכמים. ומי יספוג את הכל? לא ארה"ב הרחוקה. רק הישראלים האידיוטים.

וכן, אני יודעת שהאיראנים לא נחמדים. אני יודעת שהם ארגנו טבעת של מדינות מקיפות נגדנו. אבל, עובדה, הם לא תקפו אותנו ישירות. הם השאירו את העבודה השחורה לטיפשים שמסביב. וזה מוביל אותי לשאלה הבאה: האם אנחנו יודעים לדבר עם האיראנים? האם ראש ממשלתנו הגאון ניסה לדבר איתם ולא נענה? לא נראה לי. הוא מעדיף להסית את האמריקאים, כאשר לו ולרעייתו יש מקלט אטומי נוח של חבר מיליארדר, ובניהם לא כאן ולא מגויסים.

מי יגן עלינו, כאשר האיראנים המתוחכמים, למרבה הפלא, יפעילו את כלי הנשק המתוחכמים שלהם. נראה לי שכל אלה שביקרו אתמול בסטף קולטים את זה. ולא משנה אם הם בעד מלחמה או שלום. מה שמשנה שהם קולטים שלא יהיה קל בכלל.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

5 מחשבות על “בוקר בסטף, איראן

  1. תמונת הפרופיל של ywelisywelis

    הבעיה שכל עוד יש איום, הוא בלתי ידוע.

    מימוש האיום הוא תוצאה לשני הצדדים: אם הוא אכן קריטי, הצד המאיים ינצח מורווח כי איומיו מעתה והלאה ייחשבו; אבל אם יוכח כחלש – איכותו לאיים בעתיד תיחלש גם, כי אמינותו נפגמה.

    לכן הכרחי לבחון את האיום – אחרת לא נחלץ מצילו

    אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של adiadadiad

    ראי, כבר מאז אמצע שנות התשעים, בתקופת הממשלה האחרונה של רבין, דובר על כך שאיראן שואפת לגרעין. זו לא המצאה של ביבי – זו עובדה.

    ישראל עשתה מה שהיא יכולה בלחבל בניסיונות אלו, אבל החבלה הצליחה להאט משמעותית את התהליך, לא לעצור אותו לחלוטין.

    שאלה היא כמובן מה המחיר של איראן גרעינית. זה יכול למשל להגביל משמעותית את היכולת של ישראל להגיב לארגוני החסות של איראן – למשל לפגוע ביכולת לחם חיזבאללה ולאפשר להם לגדול ולהתבסס בגבול לבנון ברמות שלא הכרנו, ולאפשר להם לבסס שם בסיסי טילים שיאיימו על רוב שטח ישראל.

    ובניגוד למדינות ״שפויות״ יחסית כמו ארה״ב וברה״מ בעבר – אי אפר להבטיח שהאיראנים לא ״ישתגעו״ לגמרי וישתמשו בפצצה אם הם יחשבו משום מה שזה משתלם להם.

    אהבתי

כתיבת תגובה