הגעתי לגייס כאלחוטנית, בוגרת קורס אלחוט. ישר שובצתי בתחנת האלחוט. לאחר כחצי שנה, השתחררה פקידתו של קצין האלחוט, נבחרתי למלא את התפקיד במקומה. זו הייתה מסורת שאלחוטנית הופכת להיות פקידה של קצין האלחוט. אתם שומעים קצין אלחוט, בטח מתלהבים. אבל הוא היה סגן משנה, אולי סגן. כשהוא השתחרר, הגיע במקומו רס"ר שגדל כמוני באזור רמתיים. לא חיבבנו במיוחד האחד את השני.

ואז התחיל תרגיל האוגדה הגדול. בתרגילים הייתי אמורה לתפקד כאלחוטנית. ירדנו בזחל לביתו של מוסה, באחד מקיבוצי הדרום. מוסה היה נהג הזחל של דדו. זחל ככה על הכביש, תארו לכם. הגענו למוסה, חיכינו בחוץ והוא עלה לבוידם להוריד את הציוד. בינתיים, אשתו התימניה ארזה לו כמות שיא של תאנים מיובשות וצנצנת סחוג. מכאן, איפה שהוא התחברנו לתרגיל. זה היה תרגיל ענק, סיימנו אותו באילת.

אגב, נדמה לי שאני מערבבת כאן בין שני תרגילים. חלפו יותר מ-60 שנה, אז מה זה משנה, העיקר הסיפור. בשלב כלשהו, הועברתי לרק"ש. רק"ש הוא רכב קשר, שאין לי מושג אם הוא קיים עכשיו. הוא היה עמוס בציוד משני עבריו. ישבנו באמצע במין מסדרון צר. היינו שלושה, אני ושני אנשי מילואים. אחד היה נחמד, השני כמובן שלא. וכמובן שהלא נחמד חיזר אחריי. הוא פשוט נדבק וזה היה נורא. הוא התחכך בי כל הזמן. 

הוא היה מזכיר באחת העיריות: ראשון לציון, נס ציונה, רחובות. לא זוכרת בדיוק. הוא גם התקשר אליי לבסיס אחרי התרגיל, והזמין אותי לצאת. תארו לכם, הייתי יכולה להיות אשתו של בכיר בעיריית נס ציונה. למזלי, היה לי שק שינה. הלכתי לישון בחוץ. הוא כמובן איים עליי בתלונה.

זה היה תרגיל קשה בנגב, המון אבק ושבוע לא מתרחצים. כשהגענו לאילת,  ירדנו לחוף הים, ומפקד הגייס דדו עשה סקי מים. דדו היה יפהפה, בעל קואורדינציה נפלאה. עמדנו בחוץ והערצנו. באותו ערב, הוא עזב ונסע הבייתה. נשאר הקרון שלו, שהיה לוקסוס במונחי הצבא. עליתי אליו לישון. ברגע מסוים, קלטתי שמישהו נכנס לישון לידי. התברר שזה גורודיש, שהיה קצין אג"מ. הצעתי לפנות לו את המיטה. (מיטה, נו, אני ממש מגזימה מין דרגש). אבל הוא אמר: עם גורודיש את מתווכחת? נרדמתי תוך שנייה.

למחרת בבוקר, חזרנו לגייס. אגב, הבוס שלי העניק לי דרגת סמל. זה היה לקראת סוף השירות, ולא היה לי כוח לתפור את הדרגות. ממילא לא הלכתי לאכול בחדר האוכל של הקצינים. קניתי רק וופלים מצופים במזנון שם. הבוס שלי כמובן נעלב וכעס. בכרטיס השחרור שלי מהצבא, או מה שזה היה, הוא לא נתן לי את הציון הכי גבוה. אבל שרדתי, ואני אפילו מעלה זיכרונות.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****