לא תהיה עוד תיאוריה כללית בכלכלה

טוב, אני לא יודעת, אני רק מרגישה. 'התיאוריה הכללית של תעסוקה ריבית וכסף'  היא אחת ויחידה. קמתי הבוקר עם ההרגשה הזאת. הספר יצא לראשונה בפברואר 1936. מאז, הודפס אינספור פעמים, למרות שהיום הוא כבר הרבה פחות פופולארי.

קדם לו רב-מכר אחר שקיינס פרסם: 'ההשלכות הכלכליות של השלום'. הוא נכתב לאחר שקיינס התפטר מתפקידו כחבר במשלחת הכלכלית של בריטניה במשא ומתן בוורסאי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. רוב חברי הוועדה סברו כי יש להטיל על גרמניה עונש חמור. מבחינה מוסרית הם צדקו, אך קיינס טען כי מצוקה כלכלית בגרמניה תוביל למלחמה הבאה. הוא כמובן צדק.

וזה מה שיפה בקיינס, ראייתו הרחבה והלא-שגרתית. הוא היה הומוסקסואל שנים רבות. היו לו פרשיות אהבה ידועות עם גברים. אך בגיל 38 נשא לאישה בלרינה רוסייה בשם לידיה לופוקובה, וחי איתה 25 שנה טובות, עד למותו. בני הזוג נסעו יחד לרוסיה, ככה קיינס התרשם מהקומוניזם הרוסי דרך עיניים רוסיות. זה לא הפריע לו לעשות לא מעט כסף בבורסה, כל בוקר הוא ישב במיטה עם התה ועקב אחרי שוק ההון.

הסתירות בראייתו, ניכרות בספרו לא מעט, אך זה לא מפריע ליהנות ממנו. אני, משום מה, נזכרת בסטנלי פישר מכריז בכנס של בנק ישראל: אני קיינסיאני כמו כל בני דורי. כן, תפישתו של קיינס שולטת עד לרגע זה. לגמרי מובן מאליו, שיש להגדיל את תקציב הממשלה עד לגירעון בעת שפל, ויש לצמצמו בעת גאות ואינפלציה. חבל מאד שכמה מהבחנותיו ננטשו, וביניהן יזמתו לתיאום בינלאומי של שערי החליפין.

אני מנסה לזכור אם יש בכלכלה עוד הבחנות נצחיות כמו שלו. אני נזכרת, למשל, במושג פיריון. לפני עשרות שנים, היו שני מודלים למדידת פיריון. עסקנו בהם רבות, אלה היו חישובים מאד מסובכים. כיום אני לא מצליחה לזכור אפילו את שמם. לא מצליחה למצוא שום חומר כתוב עליהם. מה שנשאר, אלה חישובי תפוקה למועסק ותפוקה לשעת עבודה. הייתי שמחה, לו הייתי רואה כי כל המשתמשים בהם באמת מבינים מה הם עושים, וכמה זה לא באמת פיריון עבודה. או תשומה-תפוקה. אלה היו לוחות ענק כלל-משקיים שהציגו יחסי ייצור במשק. שוב, מודל מורכב שנשכח לגמרי בשנים האחרונות.

אז נכון, יש המון כתיבה כלכלית בתקופה האחרונה. המון מודלים מתמטיים אלגנטיים. מודלים של תורת המשחקים. מה מידת השימוש בהם? האם הוא מועיל?  אני כותבת כמי שעבדה שנים רבות במשרד התעשייה והמסחר, שהפך למזולזל ונזנח. לא יודעת אם היום כבר מתחילים להבין שזניחת המשרד הזה הייתה טעות. הבנו המון מתך היידע הפרטני שהיה בידינו. וזו באמת השורה התחתונה שלי: כלכלה בעיקר היא יידע פרטני ואינטואיציה. מעט מאד מודלים נצחיים עוד יצמחו במקצוע הזה.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

6 מחשבות על “לא תהיה עוד תיאוריה כללית בכלכלה

  1. תמונת הפרופיל של adiadadiad

    אני מניחה שקיינס בתחום הכלכלה נחשב כיום למה שפרויד נחשב בתחום הפסיכולוגיה: כמישהו שבנה את הבסיס של התחום, אבל שיש כיום תיאוריות יותר טובות ועדכניות בתחום שנובעות מהתקדמות בהבנה ובהתנהגות האנושית בתחומי הכלכלה או הפסיכולוגיה (שאולי במובן מסוים אפשר להגיד שכלכלה היא תת תחום של הפסיכולוגיה האנושית?)

    אהבתי

  2. תמונת הפרופיל של Cateded UrCateded Ur

    זה נושא שדיברנו עליו לאחרונה בין חברים. באמת בעשרות השנים האחרונות לא היתה איזו תאוריה כלכלית פורצת דרך, לפחות לא כזו שאני שמעתי עליה. אני באמת חושבת שעיקר החידוש (חבר שלי חולק עליי) הוא במובן שממודלים של שיווי משקל סטטי, המודלים הפכו לדינאמיים. משם היתה תקופה עם שבה שלטו מודלים "מתוחכמים" שהתבססו על רגרסיות לינאריות, והיום יש כבר שילוב עם תחומים נוספים (פיזיקה, פסיכולוגיה וכו) שהביאו לאימוץ של שיטות שנחשבו לממש לא כלכליות והיום משמשות לתחזיות כלכליות נטו או משולבות כחישובי עלות רווח במודלים אקלימיים, חקר זקנה ועוד המון תחומים. כלומר, אם עד לפני עשור חישובי עלות בתופעות טבע התבססו בעיקר על מודלים של אופטימיזציה דינאמית, היום יש כבר לקיחה בחשבון של התנהגויות לא רציונליות (מודל הדונאט) או שימוש בבסיסי מידע עצומים (ראי שימוש בAgent Based Model בחיזוי להשקעות https://doi.org/10.1016/j.euroecorev.2022.104306)

    אהבתי

  3. תמונת הפרופיל של Cateded UrCateded Ur

    לפי הגדרה, שני המודלים שהבאתי לא נחשבים מתמטיים. המודל הראשון פשוט מאוד טוען שהכלכלה הקלאסית התעלמה מבני אדם כבני אנוש (הנחת הרציונליות ששלטה פעם), ומנסה לקדם חברה יותר שוויונית (נכנסים כאן הבטים פסיכולוגיים ופילוסופיים). המודל השני שונה לחלוטין ונוטה הרבה יותר לגישה קפיטליסטית. מבחינת המבנה, הוא מתייחס לאינטראקציות בין הסוכניםנכסים פיננסיים כמעט כמו לאינטראקציות בין גזים. אם תשימי לב, הם אפילו מצטטים מאמרים מז'ורנלים של פיזיקה.

    אהבתי

כתיבת תגובה