מדוע את לא כותבת אקטואליה, אני שואלת את עצמי שוב ושוב. אולי משום שאני כבר לא עוקבת במדויק, פרט אחרי פרט, כמו פעם. ושלא תבינו לא נכון, יש לי בהחלט מושג מה קורה עכשיו. אבל לא באותה חדות כמו פעם.
ואולי משום שאקטואליה זה שוב ושוב ראש ממשלתנו הלא-אהוב. אותו ראש ממשלה שהיה חבר כנסת מסוף שנות ה-80. נתקלתי בו בראשית ה-90, כשהתחלתי לכתוב בגלובס. הוא הגיע עם שני עוזריו לפגוש את מערכת העיתון. ישבנו בחדרו הקטן של העורך הראשי, דיברנו כלכלה.
בשלב כלשהו, הדיון התגלגל לתחום שהיכרתי היטב: סחר החוץ של ישראל. לפני גלובס, עבדתי 15 שנה במשרד התעשייה והמסחר. אחד מעיסוקיו המרכזיים של המשרד הוא סחר החוץ. על כן, היכרתי היטב את תחום סחר החוץ על כל היבטיו. גם את ההסתכלות הלא-קונבנציונלית שבו. הוויכוח התנהל על מדיניות היבוא של ישראל: יבוא חופשי לגמרי או לא. ראש ממשלתנו כמובן דקלם את מה שנכתב במגזינים האמריקאים למנהלים זוטרים. דעתי, כמובן, לא הייתה קונבנציונלית במלואה. זו דעתי עד לרגע זה: סחר החוץ צריך להיות חופשי במידה רבה. סחר החוץ לא יכול להיות לגמרי חופשי.
הסברתי מדוע אני חושבת ככה. אני גם משוכנעת, וזה לא רגיל אצלי, שאני צודקת. בדקו עכשיו בישראל את סיפור מוצרי התעשייה הנצרכים כאן, כמה מהם עדיין מיוצרים בארץ. תמצאו שרק מעטים מהם מיוצרים כאן. האם זו התפתחות חיובית? אני משוכנעת שלא. אני מתגעגעת לסריגים היפים שיוצרו כאן. עובדה, הם היו מיוצאים לכל מדינות תבל. עובדה נוספת, נסו לקראת החורף, להשיג סוודר טוב בתל אביב. בקושי תמצאו, ואם כן, אז במחיר אסטרונומי. כל מפעלי הסריגים הישראליים נסגרו.
או, סתם, אבקת כביסה. אני משתמשת באבקת כביסה גרמנית מיובאת. היא מיובאת בשקית ענק, לא בקופסה שבה היא נמכרת בגרמניה. על כן, חסר בה מיכל המדידה הקטן מפלסטיק. מה עושים? שומרים מכל משמר על מיכל הפלסטיק הישן. מה יהיה כשהוא יישבר? נמצא פיתרון כלשהו. מדוע זה חייב להיות ככה? איש לא משגיח על היבואנים, הם עושים מה שבא להם.
ראש ממשלתנו כמובן לא הסכים. הוא קרא ביסודיות את המגזינים האמריקאיים לאנשי עסקים. הוא דקלם מה שהיה כתוב שם (ולא משנה, שהם מראים מה שנוח לאלה שרוצים להתעשר). התווכחנו קצת, עד שהוא, כדרכו, סתם לי את הפה. הוא לא שכנע אותי, הוא פשוט סתם לי את הפה. אני שונאת שסותמים את פי. על כן אני לא מחבבת אותו מאז, מראשית שנות ה-90. אני לא מאמינה שהוא מבין ביסודיות בשום תחום. לתחושתי, הוא לא קורא ממש שום ספר. רק את הכריכה האחורית. הנה, כתבתי. אבל את זה אפשר לכתוב רק פעם אחת, לא כל שבוע.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
אני מסכים איתך. רציתי רק לוודא: הוא סתם לך את הפה אחרי שהסברת לו בדיוק את מה שכתבת בכתבה? על הסריגים והכל, על האיכות של תוצרת הארץ? או שאז אמרת דברים אחרים, תיאורטיים יותר? הטענה שלך כאן בכתבה טובה מדי; קשה לי לדמיין מישהו ימני שהיה סותם לך את הפה עליה.
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
עברו 30+ שנה מהסיפור הזה. ברור שאני לא זוכרת כל מילה. אבל אמרנו (משרדנו) את הדברים האלה בכל דיון. נראה לך שמישהו הקשיב?
אהבתיאהבתי