מדי מספר שנים אני בוחנת את עצמי, האם אני עדין מאמינה בדברים ההם. "ההם" אלה ערכי יסוד שהאמנתי בהם בעבר. ובזמן האחרון, אני שואלת את עצמי לא-פעם: האם אני עדיין ציונית, האם אני עדיין סוציאליסטית.
ברור לכם, אני מקווה, מדוע השאלות האלה רלוונטיות גם בימים אלה. לי נדמה שזה דווקא בימים אלה, כאשר כמה מחברותיי אומרות לילדיהן "יאללה, תעזבו את המדינה הדפוקה הזאת". אני לא מרגישה ככה. אני ציונית לגמרי, ציונית יותר מאי-פעם. כי תגידו לי לאן אפשר להגר לטווח ארוך. איזו מדינה תקבל אותנו כ-אילו שהיינו בניה. נדמה לי שאין מדינה כזו. ככה אני מרגישה דווקא לאחר שחייתי שנתיים פלוס בארה"ב.
הם אנטישמיים? האמת, אני מתקשה לזהות. לא גדלתי במזרח אירופה, גדלתי כאן, בין יהודים. בארה"ב גם יש מגוון גדול של אנשים, של דעות, של התנהגויות. כך, כאשר מישהו לא מתייחס אליי יפה, אני שואלת את עצמי מה עשיתי, איפה פשעתי. אני לא קולטת בכלל שהאנטישמיות נמצאת שם. אבל היא שם, זה ברור מכל מיני רגעים שעברתי. על כן, אני מרגישה שאין לי מה לעשות שם, בכל המדינות הזרות, גם אם הם נחמדים באותו רגע.
באותה מידה, נשארתי גם סוציאליסטית. נכון, לא כמו פעם, לא כמו שהוריי היו. דברים משתנים, אחרת הם מתים. אבל אני מאמינה בתנאי עבודה הוגנים לכולם. אני לא מאמינה ביבוא עובדים זרים. ובעיקר אני מאמינה בתכנון כלכלי. אני קוראת עכשיו הטפה לתכנון בדה-מרקר, ומחייכת. מה, אתם לא יודעים שתכנון הוא סוציאליסטי? איך אתם מטיפים לזה?
מדוע תכנון הוא סוציאליסטי? מדוע הוא כל כך חשוב? כי תכנון מתחיל בקביעת יעד. יעד חייב להיות מוסכם על רוב הממשלה. זה כמובן לא קל, ולא מובן מאליו. לאחר שקובעים יעד, גוזרים ממנו את קצב הצמיחה הצפוי, את הייצוא, את היבוא ואת כל השאר. מהם מחשבים את האמצעים הנדרשים: כוח אדם, השקעות ומו"פ.
לאחר חישוב האמצעים, מנהלים דיון איך משיגים את היקפם הנחוץ. זה לא טריוויאלי, וזה כמובן דורש התערבות ממשלה. על כן, תכנון הוא סוציאליסטי, כי הוא מתחיל בקביעת יעדים, והוא נגמר בדיון על התערבות ממשלה. וכשיש התערבות, ברור שתמיד אומרים שהיא נכשלת. מדוע? כי ברור מראש שהיא אף פעם לא משיגה את מטרתה המלאה.
ברור שאף פעם לא חוזים במדויק את מה שיהיה. על כן, אפשר תמיד לומר שהתכנון נכשל. אפשר תמיד לחיות עם אינפלציה החורגת משליטה. עם אי-וודאות לגבי הצמיחה. ברור שלאנשים מסוימים זה עדיף בהרבה על תכנון כלכלי.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
הכתיבה שלך על סוציאליזם מעניינת – כי סוציאליזם במקור (אצל מרקס ואנגלס), סוציאליזם היה מצב ביניים בדרך לכלכלה המושלמת שהיתה קומוניסטית, כלומר כל אמצעי הייצור הם בבעלות של כולם, וכולם נותנים כמה שהם יכולים ומקבלים לפי הצרכים שלהם.
הסוציאליזם היה השלב שבו הפרולטריון בעצם מלאים את אמצעי הייצור מהבורגנים, משהו שכנראה יהיה צריך להעשות בכוח.
זה בעצם השלב שבו תמיד נתקעו המדינות הסוציאליסטיות. המנהיגים של המדינות האלו תמיד נהנו לארגן מחדש את המדינה בצורה ״קומוניסטית״ יותר כדי להשאיר את המדינה בשלב האמצע הזה, ואת עצם כמובן בשלטון.
אהבתיאהבתי
adiad,
אני סוציאל-דמוקרטית, לא סוציאליסטית קלאסית. אני גם מתפתחת ומשתנה כל הזמן. בכל זאת, שומרת על סממנים מהמודל הקלאסי.
אהבתיאהבתי
כמה הערות:
1. סוציאל דמוקרטיה היא פשרה בין סוציאליזם – בעלות הציבור על כל אמצעי הייצור – לבין קפיטליזם קיצוני שבו אין שום אמצעי ייצור בידי הציבור וכולם מרוכזים אצל מספר לא גדול של עשירים. ניתן לדמות אותה כחרוז שנע על חוט שמתוח בין שני קטבים, מה שגורם למופעים שונים של ס.ד. אצל חברות שונות. המינימום הוא קיום חברת רווחה.
2. אמרות על תכנון:
א. יעדים – מי שאינו יודע לאן הוא רוצה להגיע יגיע למקום שאינו רוצה.
ב. "לא צריך תכנון שכן הוא רק בסיס לשינויים…" אבל לאלה שאינם מתכננים השינויים יקרו בלי בסיס.
אהבתיLiked by 1 person
האנינימי הוא לקסי
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
היה לי ברור שאתה לקסי. אתה יכול להוסיף את שמך בקלות.
אהבתיאהבתי
adiad – הסוציאליזם קדם למארקס בעשור וחצי (כמונח ספציפי), וכמה עשורים כמושג כללי, שהופיע במהפיכה הצרפתית.
על כן הקומוניזם הוא סוג של סוציאליזם, ולא הסוג היחיד או הראשי.
לדעתי החלוקה בין שמאל לימין כיום, אינה רלוונטית כבר כמה עשורים, כי להוציא מהקצוות הקיצונים, רוב הבוחרים שייכים למרכז. הבעיה היא שעדיין אין לו מניפסט, ועל כן הוא סובל מיחסי ציבור חלשים…
הבדל משמעותי יותר כיום, יהיה לדעתי בין האינטרס הציבורי, לאינטרס הממשלתי-הוני (לא הייתי אומר 'אליטיסטי', כי זו מילה ששייכת למחשבה הקונספיראטורית-בהכרח של המארקסיסטים), ועליו צריך להשתית מפלגות ומצע ולבסס בחירות.
הציבור יהיה הרבה יותר אפקטיבי, אם יוכל לבחור מועמדים שיקדמו את האינטרס שלו, ולא את זה של הממשלה ובעלי ההון המקושרים אליה.
אהבתיLiked by 1 person
ה'קלות' מוגבלת לרוע המזל ע"י המימשק העתיק-יומין של וורדפרס, שאינו מתעדכן ולכן שוכח מדי כמה ימים את הגדרות המשתמש, אפילו אם נכנס כבר.
הוא גם 'בולע' תגובות לפני שהוא נזכר מי אני.
אהבתיאהבתי
ywelis,
ואיך הציבור יבחר מועמדים שיקדמו את האינטרסים שלו. שאלה.
אהבתיאהבתי
ywelis,
אכן הממשק של וורדפרס.קומ עתיק ולא מטופל. זה מה יש.
אהבתיאהבתי
ywelis – הבעיה עם כל נבחר ציבור הוא שבסופו של דבר הוא חלק מגוף שהופך להיות בעל אינטרסים של עצמו, שלא בהכרח תואמים לאלו שהוא אמור לייצג. זה קורה למשל בממשלות ובפרלמנטים – או לחילופין אפילו בועדים שהם הם אמורים לייצג את הפועל הקטן…
ובסופו של דבר המרקסיזם הפך את הסוציאליזם למושג בולט ולשיטת משטר מוגדרת, מה שתנועות אחרות לפניו לא עשו. זה שהקומוניזם והסוציאליזם שאמור להוביל אליו נכשלו כשלון חרוץ בכל צורה שבה ניסו לממש אותו (הן כשיטת שלטון והן בקיבוצים למשל) זה כבר סיפור אחר, מה שאפשר לסוציאליזם לקבל את המשמעות שמקובלת כיום שהיא הרבה יותר תואמת מציאות מהתורה של מארקס ואנגלס.
אהבתיאהבתי
adiad
אני לא חושבת שהסוציאליזם נכשל כישלון חרוץ. עובדה, הוא עוד קיים ומשפיע.
אהבתיאהבתי