הצד המזרחי של חצר בית הוריי היה מופרד מהשדה על ידי שדירת עצי חושחש. עצי חושחש? אתם אומרים, אולי אתם לא יודעים שהם מלאים בקוצים, אין גדר טובה מזו. אל השדה הגענו לכן בדרך מסביב, וטוב שהגענו, לא היה שדה יפה ממנו. באביב הוא היה מלא פריחה מבושמת, היינו רובצים על אדמת החמרה נושמים ונרגעים.

להמשיך לקרוא ←