בילדות שלי לא היו מחשבים, לא היו טלפונים סלולריים. על כן לא שיחקנו בכל המשחקים שמשחקים בהם עכשיו.  היו לנו שני משחקים שאני זוכרת: בנדורות ופורפרות. בנדורה בערבית, הלא היא עגבנייה. כך קראו לגולות זכוכית קטנות וצבעוניות, שאותן הרצנו על הקרקע, ובמצבים שונים (מי זוכר מה הם היו) זכינו או הפסדנו. הבנדורות הכי שוות היו ה'פרפריות', בנדורות שקופות עם פס זכוכית צבעוני בפנים.

להמשיך לקרוא ←