כשאבי היה ילד קטן, אבא שלו אמר שאין עוד דבר כזה. אומרים לו שהוא בא עם אבא לבית הכנסת מחר, לילה שלם הוא לא ישן, ולא נותן לאף אחד אחר לישון. וכך זה נמשך כל החיים.
האיש שהפך את העולם מדי יום
10 תשובות
תגית: אגד
שנהיה בריאים, עד 120 לפחות
קרוב לשמונים שנה מאז שהגעתי לשכונה. זמן לעשות סיכום של החיים שלנו. והשאלה הראשונה היא, כמובן, מי חי ומי מת. אז נתחיל באלה שכבר לא איתנו.
דמויות מהרחוב שלי
הרחוב שלי היה דרך עפר, שנמשכה ללא הפרעה עד כפר סבא בצפון ועד אין-לי-מושג-איפה בדרום. זו כנראה הייתה דרך הים העתיקה, או אחת מדרכי הים, הן בטח זזו לפה ולשם לאורך הדורות. אפשר היה לראות את עתיקותו על פי עצי האלון שנצבו על התוואי. אבל הרחוב שלי בפועל היה מוגבל למאתיים המטרים שבין התל עם אבני הריחיים בצפונו, לבין התל הנמוך יותר עם האירוסים הקטנים הסגולים בדרומו. שם התנהלו חיי. שם גרו החברים שלי.
ג'ורג'ור השמן וכל השאר
ג'ורג'ור השמן/ בבטן יש לו בן/ איך קוראים לבן?/ ג'ורג'ור השמן. את השיר הנהדר הזה שרנו כמעט כל יום בגן הילדים. היינו עומדים על יד גדר הרשת, בצדו השני של הרחוב, תוקעים אצבעות בעיגולים ושרים. מעבר לרשת היה ביתן של שתי משפחות איטלקיות שהגיעו לארץ עם עליית הפשיסטים. זה היה בית איטלקי טיפוסי, שתי קומות ותריסי עץ ירוקים, פתוחים ביום. ג'ורג'ור, הלא הוא ג'ורג'יו, היה בנן של אחת המשפחות האלה.
נולדתי אל החברים שלי
ביום שנולדתי, כבר חיכו לי שני חברים. ניורם, הלא הוא יורם, ואחותו נורית. הם גרו שתי חצרות מאיתנו, בשטח אדמה ענקי שסבתם רכשה כשהגיעה לרמתיים. סבתם, שהפכה לבעלת משתלה גדולה, הייתה ידידה של אבא שלי בירושלים. אז, ניורם, שהיה מבוגר ממני ב-7 שנים, היה עומד ליד הלול שלי, תוקע אצבעות בין השלבים.
עידן השוק החופשי 