קטגוריה: סוציאל-דמוקרטיה וכלכלה

נשארתי ציונית, נשארתי סוציאליסטית

מדי מספר שנים אני בוחנת את עצמי, האם אני עדין מאמינה בדברים ההם. "ההם" אלה ערכי יסוד שהאמנתי בהם בעבר. ובזמן האחרון, אני שואלת את עצמי לא-פעם: האם אני עדיין ציונית, האם אני עדיין סוציאליסטית.

ברור לכם, אני מקווה, מדוע השאלות האלה רלוונטיות גם בימים אלה. לי נדמה שזה דווקא בימים אלה, כאשר כמה מחברותיי אומרות לילדיהן "יאללה, תעזבו את המדינה הדפוקה הזאת". אני לא מרגישה ככה. אני ציונית לגמרי, ציונית יותר מאי-פעם. כי תגידו לי לאן אפשר להגר לטווח ארוך. איזו מדינה תקבל אותנו כ-אילו שהיינו בניה. נדמה לי שאין מדינה כזו. ככה אני מרגישה דווקא לאחר שחייתי שנתיים פלוס בארה"ב.

הם אנטישמיים? האמת, אני מתקשה לזהות. לא גדלתי במזרח אירופה, גדלתי כאן, בין יהודים. בארה"ב גם יש מגוון גדול של אנשים, של דעות, של התנהגויות. כך, כאשר מישהו לא מתייחס אליי יפה, אני שואלת את עצמי מה עשיתי, איפה פשעתי. אני לא קולטת בכלל שהאנטישמיות נמצאת שם. אבל היא שם, זה ברור מכל מיני רגעים שעברתי. על כן, אני מרגישה שאין לי מה לעשות שם, בכל המדינות הזרות, גם אם הם נחמדים באותו רגע.

באותה מידה, נשארתי גם סוציאליסטית. נכון, לא כמו פעם, לא כמו שהוריי היו. דברים משתנים,    אחרת הם מתים. אבל אני מאמינה בתנאי עבודה הוגנים לכולם. אני לא מאמינה ביבוא עובדים זרים. ובעיקר אני מאמינה בתכנון כלכלי. אני קוראת עכשיו הטפה לתכנון בדה-מרקר, ומחייכת. מה, אתם לא יודעים שתכנון הוא סוציאליסטי? איך אתם מטיפים לזה?

מדוע תכנון הוא סוציאליסטי? מדוע הוא כל כך חשוב? כי תכנון מתחיל בקביעת יעד. יעד חייב להיות מוסכם על רוב הממשלה. זה כמובן לא קל, ולא מובן מאליו. לאחר שקובעים יעד, גוזרים ממנו את קצב הצמיחה הצפוי, את הייצוא, את היבוא ואת כל השאר. מהם מחשבים את האמצעים הנדרשים: כוח אדם, השקעות ומו"פ.

לאחר חישוב האמצעים, מנהלים דיון איך משיגים את היקפם הנחוץ. זה לא טריוויאלי, וזה כמובן דורש התערבות ממשלה. על כן, תכנון הוא סוציאליסטי, כי הוא מתחיל בקביעת  יעדים, והוא נגמר בדיון על התערבות ממשלה. וכשיש התערבות, ברור שתמיד אומרים שהיא נכשלת. מדוע? כי ברור מראש שהיא אף פעם  לא משיגה את מטרתה המלאה.

ברור שאף פעם לא חוזים במדויק את מה שיהיה. על כן, אפשר תמיד לומר שהתכנון נכשל. אפשר תמיד לחיות עם אינפלציה החורגת משליטה. עם אי-וודאות לגבי הצמיחה. ברור שלאנשים מסוימים זה עדיף בהרבה על תכנון כלכלי.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

קראו את הספרון הזה, תתאהבו כמוני

,בניין של לבבות' נשלח אליי על ידי מחברו, אמיר בראון, נציג ארגון עובדי הסלולאר, ההייטק והאינטרנט בהסתדרות, מי שליווה את עובדי ECI  בהתאגדותם בהסתדרות, ובמאבקם בהכרה אמיתית בהתאגדות זו. קראתי ואהבתי את הפשטות ואת הכנות שלו. תיאור המאבק כפי שהיה, עד לניצחון הלא-מושלם של העובדים.

EC להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי – כלכלה היא מקצוע מורכב

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי, שאל אותי ידיד צעיר שלי, ותשובתי הייתה: תכנון כלכלי, הרחיבו על סמך תכנון כלכלי מדוקדק. תכנון כלכלי? נראה לרגע מה לרגע מה תהיה נקודת המוצא שלנו. שיעור אבטלה של 12% במחצית השנייה של מארס 2021, זה הנתון שהכי קורא לטיפול. רוצים לרדת, רוצים לנווט לשיעור תעסוקה שפוי. מהו שיעור שפוי? מקובל לנקוב ב-4%. מדוע דווקא 4%? היו תקופות שבהן דיברו על 6%. אין תשובה, כך הוחלט, היינו שם לפני שהקורונה פרצה, 3.8% בלתי מועסקים ב-2019. איך חוזרים לשם? מרחק די רב משם ל-12% של עכשיו.

להמשיך לקרוא

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

להמשיך לקרוא

תיאוריה מוניטרית מודרנית? פרקטיקת הרחבה הפוכה

זו אינה תיאוריה מוניטרית, למרות שהיא מתחילה בכסף – בהתרת המגבלה על כמות הכסף, בתנאי הנפקתו הנוכחיים. אך מנגד, היא מכילה בתוכה גם מס. מס המוטל לאחר שהקו נחצה עד לאינפלציה. מס שייך ל'מדיניות תקציבית'. על כן, הכותרת הנכונה יותר בעיניי היא תיאוריית הרחבה. תיאוריית הרחבה הפוכה מהמסורתית, הנשענת על שתי זרועות כמוה: מוניטרית ותקציבית.

תיאוריה מודרנית? היא אינה שונה מהתפישה המסורתית לגבי היעדר מגבלה ממשית על הדפסת כסף. בסיס הכסף – המזומן שבידי הציבור, פלוס המזומן שבידי הבנקים המסחריים, ועוד מה שמופקד על ידם בבנק המרכזי – גדל בהתמדה. איך אפשר אחרת במשק צומח וקצת אינפלציוני. בסיס הכסף גדל ב-6%-7% לשנה בין 2016 ל-2018, ב-16% ב-2015, וב-8% לשנה בממוצע בין 2006 ל-2014. השאלה, אם כן, אינה אם להגדיל את כמות הכסף הכסף, אלא כמה להגדיל, ומי יחליט כמה.
להמשיך לקרוא

תיאוריה מוניטרית מודרנית – מתחילתה או מסופה

המאמר הזה התעורר מקושי שאני חווה בימים האחרונים. הקושי לקרוא על תיאוריה מוניטרית מודרנית מתחילתה אל הסוף שלה. כתבתי בשבוע שעבר את המעט שהבנתי בקריאה ראשונה. המשכתי בקריאה, ונתקעתי במאמר שאני לא סובלת. הוא כל כך מובנה – מההתחלה האומרת כי כסף קונה היום את ערכו בצו מדינה, ולא מגיבויו בנכס כגון זהב, ועד לסוף של הדפסת כסף ללא הגבלה. הוא כל כך דורש ממני להתרכז צעד-צעד.

להמשיך לקרוא

תיאוריה מוניטרית מודרנית -התחלה

רק התחלתי לקרוא עליה, על התיאוריה המוניטרית המודרנית, ולמען הלימוד, ארשום כאן את המחשבות העולות אצלי תחילה. ראשית, זו תיאוריה המיוחסת לצד הסוציאליסטי של המפה. היא אומרת, כי אם כסף קונה היום את ערכו בצו ממשלה, ולא בעזרת גיבוי מוחשי כגון זהב, זה אומר כי אפשר להדפיס כמה שצריך. וכמה צריך? נלמד מההתפתחויות.

להמשיך לקרוא

רוצים שמאל-מרכז, תזכירו לנו למה

הסוציאל-דמוקרטיה חוזרת, איש לא יעז לחלוק על הקביעה. בבריטניה היא בולטת יותר מהתפלגות אחוזי ההצבעה המפלגתית, מאשר מהתפלגות מושבי הפרלמנט. הניתוח הישיר על פי אחוזי הצבעה אינו מעוות על ידי החישוב האיזורי, והוא אומר: 42.4% לשמרנים, 40.0% ללייבור. השאר מתחלק בין מפלגות קטנות שלא יובילו את השלטון.

להמשיך לקרוא

ייאוש, מגדל בבל, בחירות

מוקדם מדי לומר משהו חד על תוצאות הבחירות בבריטניה, אם אפשר לומר משהו חד על דברים כאלה בכלל. משמעות האירועים תתבהר עם התקדמות הברקזיט, אך זו תהיה חוכמה שבדיעבד להמשיך לקרוא

ג'רמי קורבין, ה-8 ליוני

קורבין והלייבור, וה-8 ליוני. חשוב לעקוב אחר כל פרט. מצע סוציאל-דמוקרטי ברוח התקופה. שובה לב למאמיניו, מעורר ספקות אצל ספקניו. מצע שקירב את אחוזי הבחירה  בקורבין לאלה של מיי. מצע שעל פי התחזיות לא יהפוך את קורבין לראש ממשלה. זאת, למרות הבטחותיו האלה:

להמשיך לקרוא