2 מחשבות על “בין עזה לקסטינה”

1. adiad 13/10/2025 בשעה 12:38 PM

   מעניין שלמרות שאת מבוגרת ממני בלפחות שלושים שנה, איכשהו ההוואי החיילי הזה נשאר.

   את צומת קסטינה אני הייתי גם עוברת בדרך לצבא – אבל אני שירתתי בבסיס חייל האוויר נבטים שהיה אז בסיס קטן ולא הבסיס הענקי של היום. היו בו שתי טייסות עם מטוסי הקרב הכי מיושנים ומצ׳וקמקים של חיל האוויר, כאלו שכבר אפילו לא שימשו לקרבות אוויר אלא בעיקר למשימות כמו הטלת כרזות אזהרה לפני הפצצות של צה״ל בדרום לבנון או השטחים, או הטלת פצצות תאורה לחיפושים בלילה.

   אבל עדיין היתה בבסיס משיכה מאוד גדולה לחיילות: אילנו היו מגיעים טייסי הקרב שבדיוק סיימו קורס טייס למה שכונה ״קורס אימון מתקדם״ של חצי שנה (או שנה שלמה לאלו שהיו מיועדים לטוס על המטוס הכי שווה אז, ה אף 15).

   והיו בהחלט אלו שהתלהבו מהאפשרות הזו שיהיה להן חבר טייס. היתה אצלנו ביחידה חיילת נלהבת כזו שהיתה מוכנה לעשות הכל כדי להתחבר לטייסים, אבל הם כנראה זיהו את הנואשות שלה וניצלו אותה ללילה או שניים של כיף ואז נעלמו לה.

   היא היתה מישהי שהיתה חברת ילדות שלי, רק שהקשר בינינו התנתק כשאנחנו עברנו לניו יורק לשנתיים עבור הפוסט דוקטורט של אבא שלי. כשחזרנו לארץ היא כבר עברה לגור בשכונה אחרת ולכן למדה בבית ספר אחר – אבל איכשהו התחברתי איתה דרך חברה חדשה שלי שהיתה חברה שלה בעבר, אבל הקשר לא החזיק מעמד.

   כשהיא שובצה לבסיס שלנו אחרי שהיא סיימה את הקורס, לא זיהיתי אותה והיא היתה צריכה להזכיר לי מי היא. היא הגיעה עם חיילת נוספת מהקורס, שסיפרה עליה סיפורי זוועה, כמו למשל שהחברה לשעבר יכלה להגיע לחדר מאוחר ולהדליק אור למרות שחברותיה לחדר כבר ישנו. היא טענה שהראיה שלה מאוד גרועה ולכן היא לא יכולה להסתדר בחושך, אבל לבנות שישנו איתה בחדר לא היה אכפת, והן החליטו בשלב מסוים לנתק את הנורות כך שהיא לא תוכל להדליק את האור באמצע הלילה.

   ההתנהגות שלה המשיכה גם בבסיס, וגם מולי היה לה סיפור. היינו פעם בצומת מסמיה ואוטובוס לירושלים פשוט לא הגיעה הרבה זמן. היא התחילה להזכיר לי כמה פעמים שהמפקדים שלנו בבסיס אסרו עלינו לקחת טרמפים שהם לא מכוניות שיצאו מבסיס צבאי כלשהו – ואז כשעצרה מכונית שרצתה לתת טרמפ לחיילים לירושלים, היא קפצה עליה, כנראה היא ניסתה פשוט להוריד את רמת התחרות על כל מושב במכונית שתעצור.

   למזלי האוטובוס הגיע כמה דקות אחר כך.

   בסופו של דבר היא הועברה לבסיס אחר. כן היתה מחשבה להעביר אותה מהמבצעים של הבסיס שבו שירתנו למבצעים של אחת הטייסות שבדיוק השתחררה שם חיילת – אבל בטייסת בחרו בחיילת אחרת מהמבצעים של הבסיס. לא ברור לי אם זה נבע מהשמועות על יחסי האנוש הגרועים שלה (למרות שחברת הילדות הזו ממש התחנפה לעובדות המבצעים בטייסת – היא ממש פנטזה להגיע לשם כדי להתקרב שוב לטייסים) או בגלל ההיסטוריה שלה כרודפת טייסים, והמחשבה שאולי להם לא יהיה נעים בחברתה אחרי שרבים מהם ניצלו וזרקו אותה.

   אהבתיאהבתי
2. תמר בן יוסף מאת13/10/2025 בשעה 12:44 PM

   adiad,

   סיפור. גם זה מעניין, שבכל בסיס יש סיפור כזה.

   אהבתיLiked by 1 person