משפחת יוגה

כל בוקר, אני קמה לסדר יום קבוע. אני מצחצחת שניים, שוטפת פנים, הולכת לחדר שלי פורשת מזרן יוגה, ועושה יוגה במשך 25 דקות. כל יום אותם תרגילים, אותו סדר, אני לא צריכה לחשוב מה אני עושה. רק אחרי זה אני אוכלת ושותה קפה. התחלתי לעשות יוגה בגיל 37, כבר 45 שנה.

ואיך התחלתי? זה מעניין. באותו גיל קיבלתי רישיון נהיגה, אחרי אינספור טסטים. בהורוסקופ קראתי שאחרי הרישיון אני חייבת לעשות יוגה. ואם בהורוסקופ כתוב, ברור שאני מצייתת. תצחקו, אבל ככה זה באמת היה.

התחלתי אצל זוג מורים ירושלמים ידועים: חנה ואדי. חנה הייתה בדיוק אחרי לידה, והייתה יושבת ומיניקה את הבת בשיעורים. זמן קצר אחרי זה, נולד גם בן. אדי לפעמים החליף את חנה. הסטודיו בנחלאות היה די מבולגן, אבל משום מה הרגשתי שזה עובד עליי. הייתי חוזרת הבייתה, ובדרך שרה באוטו.

בשלב מסוים, חנה ואדי נעלמו לתקופה, נדמה לי שהם בנו את הבית במעוז ציון. מצאתי מורה חדשה בבית הכרם. ליליאן הייתה צרפתייה, שלימדה קבוצה קטנה בביתה. הכל היה נקי ומאד מוקפד. היא לא הייתה מורה רעה, גם לא מורה מצטיינת. אבל, התרגלתי, נשארתי אצלה שנים רבות. בשלב מסוים היא הפסיקה ללמד, חיפשתי מורים חדשים. שוב חזרתי לחנה ואדי, ואז עברנו למבשרת ציון. במבשרת, חיפשתי המון זמן מורה, ועשיתי פילאטיס במשך מספר שנים. פילאטיס זה לא רע, אבל אין להשוות ליוגה. ואז, יום אחד, הגעתי לפרייה בבית זית.

פרייה היא מורה מעולה, בין הטובות בארץ. גם הסטודיו שלה נקי ומושך. נשארתי אצלה עד גיל 80, עד שהבנתי שכבר אין לי כוח. השיעורים היו מאד ארוכים, שעתיים ורבע בכל פעם. זה נהיה יותר מדי בשבילי, הייתי הכי זקנה בכיתה. עליי לציין שבין מורה למורה, עברתי עשרות מורים שאצלם לא נשארתי. אני לא יודעת אם זה חוש מיוחד, אבל אני ישר קולטת איזה מורה יעבוד אצלי ואיזה לא.

אני חייבת עכשיו לחזור לכותרת: יוגה במשפחה. בתי הצעירה נתפשה ליוגה בגיל צעיר. היא, עד היום, הולכת לשיעורי יוגה פעמיים-שלוש בשבוע. היא חוזרת מאוששת, ובמצב רוח טוב. בתי הבכורה לגלגה עליה פעמים רבות, עד שיום אחד התחילה לעשות יוגה ונתפשה גם היא. בתה, נכדתי, התחילה יוגה בגיל צעיר, ומנצלת כל הזדמנות לעוד שיעור. והכי מפתיע, בן זוגה של בתי הבכורה לגלג שנים רבות עד שנתפש גם הוא. הוא היה מאד בכושר, מאד חזק מרכיבת אופניים ועוד עיסוקים. עד שהתחיל לכאוב לו, ואז גילה את היוגה. היום גם הוא קנאי, יוגה פעמיים בשבוע.

ואני, עושה יוגה כל בוקר בבית. זה מאפס אותי, לא יודעת להסביר איך. והכי חשוב, מה שאני אומרת לכולם, לא כואב לי שום דבר.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

2 מחשבות על “משפחת יוגה

  1. תמונת הפרופיל של adiadadiad

    מה שחשוב זה שאתם נהנים מהיוגה.

    וגם אני מאמינה שאפשר להבין אם מורה היא טובה או לא טובה ממבט ראשון.

    ואת יודעת את מי חנה ואדי מזכירים לי? כשאחותי למדה בלט בתור ילדה, היו במתנ״ס של השכונה שגרנו בה אז (גילה) זוג מורים עולים מבריה״מ שנחשבו ל״מיתולוגיים״, למרות שמן הסתם הם פשוט היו מורים יחסית טובים לסביבה של מתנ״ס, אבל לא הרבה מעבר לכך – ומי שרצתה להתקדם מבחינה מקצועית כמובן עברה כנראה לחוגי בלט מתקדמים יותר במסגרות טובות יותר. אבל המורים במתנ״ס נשארו כמעין ״גורואים״ לכל ילדות השכונה שחלמו להיות בלרינות.

    אהבתי

כתיבת תגובה