הנכד שלי אמר לי שהוא אוכל קפיר. אתם לא יודעים מה זה קפיר. זה יוגורט שמקורו בקווקז. אני זוכרת אותו מילדותי. עכשיו, עם כל הרוסים כאן, הוא חזר.
ישר נזכרתי בשיר מילדותי 'אנ צוויי דריי פיר, מנדלה שתה קפיר'. לא ידעתי מאיפה הגענו אליו. חשבתי שהמצאנו אותו ברחוב. חשבתי שזה על מנדלה, הבן המשוגע של מוכר הנפט ממגדיאל, זה שהיינו מתחבאים מתחת למיטה אצל עזרי כשהוא עבר ברחוב. אבל לא. יש אינטרנט, ומסתבר שזו התחלה משיר של שלונסקי. הוא ממשיך: 'הוא שבר את הבקבוק, וקרא אינאלאבוק'. אכן, מדינה רב-לאומית.
ואם אידיש, ישר מתנגן אצלי משפט מאשתו של השויחט ההונגרי. הם חיו בדירה שכורה אצלנו בשכונה, והיא מאד רצתה להיות בחבר'ה. על כן, היא הייתה יושבת עם כל השכנות על עץ הגויאבה, שהיה מרכז העניינים. היא הייתה מנפנפת ברגליה היפות, ומה אם היא הייתה חרדית. תוך כדי היא הייתה אומרת משפט, בנגינה הונגרית מגניבה, שהפך להיות המנון של כל ילדי השכונה: 'מלעקת ארן אשטיקלע מרגרינע, קימט ארויס אזייער גוטה זופה'. ובעברית, 'לוקחים חתיכת מרגרינה, יוצא מרק טוב מאד'.
אותה אשת שויחט, קופץ לי לראש, גם הייתה אומרת: 'פינקט, אזוי הלעלקע'. 'בדיוק כמו בובה.' אגב, היו לה שתי בנות יפהפיות, עם גוף שלא רואים הרבה כמוהו, רזה, זקוף ויפה. לבת הקטנה גם היה שיער נהדר. לאחר החפיפה, היא הייתה יושבת ליבש את השיער בתל שממול לבית. הבת הגדולה התחתנה עם בן של מיליונר יהודי-בריטי. הקטנה, אין לי מושג. היה להן גם אח. עם נקודת חן על האף, סימן לטיפשות מוסכם עליי ועל ירדי חברתי. אבל ממתיי בנים הם חשובים.
מעניין שזו כל האידיש שאני זוכרת. האידיש של אשת השויחט מהשכונה. הוריי היו מורים-ציוניים. זה אומר שדיברנו רק עברית בבית. עברית מהספר. רק אם רצו לרכל על מישהו, הם עברו לאידיש. ואני באמת לא הבנתי.
אז בעברית, שתהיה לכולנו שנה טובה. שיחזרו החטופים במהרה, שלמים ובריאים.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
כשההורים שלנו רצו שלא נבין הם עברו ליידיש. לא ארך זמנן רב והבנו. ואז הם עברו לפולנית. מחסום בלתי עביר.
לקסי
אהבתיLiked by 1 person
לקסי,
נוראים שכמוכם, הבנתם אידיש?
אהבתיאהבתי
שנה טובה.
זה מזכיר לי את סיפור האהבה של דוד של אמא שלי יוסקה עם אישתו ״שלומית״ במלעיל. כך הוא היה קורא לה – אנחנו היינו קוראים לה פריד׳קה.
היא נולדה בפולין שלפני המלחמה, ולצערם של בני משפחתה לא הצליחו לברוח בזמן. היא ואחותה בלה הצליחו להשאר יחד כל המלחמה במעבר בין כמה מחנות עבודה בתור נערות צעירות, וכך הצליחו לשרוד יחד ולהגיע למחנות העקורים.
יוסקה היה בבריגדה היהודית ונסע במסגרתה לאירופה של אחרי המלמה ושם גילה את שתי האחיות במחנה, והתאהב בפריד׳קה. רק מה? בתור צבר גאה (בן לעולים מהעליה השלישית ומקימי המושב שבו הוא גדל) הוא ידע עברית וכנראה הבין רוסית לא רע – אבל לא היה לו מושג בפולנית או יידיש שהיא הכירה.
אבל הוא עדיין היה מאוהב, ודאג להעלות את שתי האחיות לארץ (שם גם בלה מצאה אהבה). רק כשהוא גרר את פריד׳קה למושב של ההורים שלו ופגש את אמא שלו (סבתא רבא שלי) שידעה קצת יידיש מאוקראינה, הוא סוף סוף הצליח לתקשר עם אהבתו.
אהבתיLiked by 1 person
adiad,
יפה. סיפור של שפות היה בכל הבתים.
אהבתיLiked by 1 person
שנה טובה ומתוקה תמר!
הסיפורים שלך תמיד מקסימים. אני אוהבת את התאורים של מציאות שמעולם לא הכרתי.
קפיר הפך למאוד נפוץ בשנים האחרונות, בכל העולם, או לפחות גם בכל יבשת אירופה. פעם ראשונה שאכלתי את זה היתה בבלגיה לפני 15 שנה, ואחר כך פשוט קניתי את זה שוב ושוב ושוב.
יידיש זו שפה מצחיקה. פעם ראשונה ששמעתי היתה לפני שנתיים בערך. הבנתי הכל (אני דוברת גרמנית) וחשבתי שזה דיאלקט גרמני שאני לא מכירה. רק בהמשך הבנתי שזו היתה יידיש. כשמדובר בשיחה עם מילים הקשורות ליהדות, כמובן שכבר משתרברבות מילים שהן עברית משובשת, ואותן רק דוברי עברית או יידיש יכולים להבין.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur,
תודה על המחמאות, זה תמיד משמח. לא ידעתי שקפיר נפוץ עכשיו יש האומרים שהוא טוב יותר מיוגורט רגיל. לא הבנתי לגבי האידיש, לא גדלת בארץ?
אהבתיLiked by 1 person
הוא משווק כיוגורט עם הרבה חיידקים פרוביוטיים. קשה לי להאמין שזה נכון במידה שמצדיקה מחיר גבוה, אבל שיווק זה שיווק (די כמו יוגורט עם "הרבה חלבון").
אכן גדלתי בארץ אבל לא נחשפתי ליידיש. המילה יחידה שזכורה לי היא גאוועלט, כי חרדים רדפו אחרי אחרי שבטעות נכנסתי להם לשכונה בזמן הפגנההלווייה
אהבתיאהבתי
Cateded Ur,
הבנתי עכשיו מדוע הנכד שלי משתגע עליו.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur, יכול להיות שהמילים ביידיש שאת חשובת שהן מילים בעברית משובשת הן בעצם מילים שעברו מיידיש לעברית והעברית היא זו ש״שיבשה״ אותן. אל תשכחי שהיידיש מבוססת על עברית במבטא אשכנזי כבד מאוד (תחשבי על חרדים אשכנזיים ״כבדים״).
אהבתיאהבתי