איך מודדים רמת חיים? מה הבעיה, תגידו לי, הכנסה לנפש. אבל הכנסה נמדדת בכסף, וכסף הוא מדד בעייתי. מה עושים עם אינפלציה? טוב, אני יודעת כמובן, אבל השאלה היא איך מודדים אינפלציה באופן בלתי מוטה. איך עושים השוואה בינלאומית? האם שערי החליפין הם מדד מדויק? טוב, הבנתם שממש לא, אז בואו נדבר על אינדיקטורים ממשיים.

נתחיל בדיור. אחד מנכדיי הופתע מאד לשמוע שגרתי עם שותפה לחדר כשלמדתי באוניברסיטה. הוא סיפר את זה בהתפעלות לכל מי שהיה מוכן להאזין. כן, אז היה לכולם הרבה פחות כסף. ואגב, שני נכדיי שלומדים באוניברסיטה עכשיו, אחד מהם גר בחדר משלו עם עוד שני שותפים לדירה. הנכדה המבוגרת יותר, גרה לבד בדירונת מהממת שכורה.

אני ושותפתי, בשנתנו השנייה באוניברסיטה, גרנו בדירה ברחוב רש"י מקור ברוך, מצפון למחנה יהודה. אז זה היה אזור ספרדי-ירושלמי. בדירה שלנו היה חדר אחד, שהופרד בקיר מחדר אחר שבו גרו שתי זקנות ספרדיות-ירושלמיות. היו לנו שירותים ומקלחת בחוץ במסדרון. היה לנו מטבחון נחמד בלי מקרר. היינו אמורים להחזיק את המוצרים הדורשים קירור אצל בעלי הבית, קומה למעלה. כמובן שלא עשינו זאת. חברתי הוותיקה, עוד מתיכון כפר סבא, אהבה ללמוד מאוחר בלילות. היא כמובן גם עישנה בחדר. אני כמובן רציתי לישון. אז אתם מבינים, החיים לא היו פיקניק. לא נשארנו חברות טובות.

עוד מדד לרמת חיים הוא הביגוד. לפני שעליתי לירושלים תפרו לי שתי שמלות אצל תופרת הבית של אחותי. האחת הייתה לבנה-פרחונית, השנייה הייתה כחולה-כהה עם כפתורי זהב. בהמשך, קניתי בגדים באתא, הורדתי פה, הוספתי שם, הרגשתי לגמרי לבושה. כולן התלבשו ככה, ותחשבו עכשיו כמה בגדים אתן קונות בעונה.

מדד חשוב נוסף הוא האוכל. בשנה הראשונה שלי באוניברסיטה למדתי כימיה. לא היה הרבה זמן ולא כסף, אז היינו יוצאים לאכול במנזה. אני זוכרת בעיקר קציצות דג, אורז או פירה ושעועית. בשנה השנייה למדתי כלכלה. כבר היה יותר זמן, אכלנו במרכז העיר. היו שם כמה מסעדות מאורגנות להאכלת סטודנטים. הם בישלו תערובת של אוכל מזרחי-ירושלמי ואשכנזי. אני זוכרת בעיקר שניצל עוף, אורז או תפוחי אדמה ובמיה. נתקלתי בבמיה לראשונה בירושלים. אני מתה על במיה עד עכשיו.

וחוץ מזה, היינו קונות חצי כיכר לחם לבן וגבינה במכולת בפינת הרחוב. שם גם שמעתי לראשונה על גבינת קצ'קבל. קצ'קבל, מה זה? היום, עם אישי הבולגרי-ספרדי, גבינת קצ'קבל מככבת אצלנו בבית. בדרך לאוניברסיטה, לעתים קרובת התעכבנו באספרסו בפינת רחוב יפו-קינג ג'ורג'. הרגשנו גדולות ואזרחיות העולם.

מהאוניברסיטה לעיר ובחזרה איך מגיעים? היינו עולים על קו 9 בכניסה לאוניברסיטה. נסענו בעמידה לעתים קרובות, מי בכלל חשב על זה. על כן היינו רזות וחתיכות. על כן לא הלכתי לשיעורי ההתעמלות באוניברסיטה. על כן כמעט ולא קיבלתי ב.א.. אבל זה כבר סיפור אחר.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****