כתבתי לכם הרבה על "הדברים הקטנים" בכלכלה. הדברים שלתחושתי אומרים ה-כל, הרבה יותר מהמודלים המתוחכמים כ—אילו. נרחיב את הדיבור עכשיו לדברים הקטנים בכלל. איך, למשל, אני לומדת על מצבה הכללי של המדינה.

אז, תתפלאו, גם אני שמתי לב לזה פתאום. אני מסתכלת כל יום למגרש החניה הקטנטן שמול הבית שלי. זה מגרש לאנשים שגרים ממול ולמטה, במורד ההר. יש בו מקום לארבע מכוניות בסך הכל, ואני מציצה לראות כמה מכוניות חונות שם בכל רגע. כעת, למשל, יום ראשון ב-11:35 בצהריים, חונות שם שתי מכוניות בלבד. שתי מכוניות זה לא ממש מעט, זה חצי מאלה שרשאים לחנות שם. וזה אומר, שאנשים עוד לא סיימו את המלחמה, למרבה הצער. הם עוד לא לגמרי בעסקים, בלימודים ובכל השאר.

או, למשל, כשאנחנו נוסעים בכביש המהיר לטל שחר או להוד השרון. אני תמיד סורקת כמה צפוף לנו, כמה בעלי הנהג חייב להיזהר. אתמול, למשל, שמתי לב למשהו מעניין בפני עצמו. עד מודיעין, בערך, כביש 6 היה כמעט ריק. ממודיעין והלאה, הכביש התמלא, והיה צריך לנהוג יותר בזהירות. זו לא רק גיאוגרפיה בפני עצמה. זו גם דתיות וחילוניות. קרוב לירושלים שיעור הדתיים הוא גבוה, לא נוהגים בשבת. ככל שמתרחקים מעיר קודשנו, החילוניות מתבטאת יותר בשטח.

נדמה לי שעוד מאפיינים מעצבים את התמונה. במבשרת ציון חיים כ-27 אלף איש, לא מעט, אבל גם לא משהו שמצופף כבישים. אנחנו ממש מוקפים ביישובים ערביים. חלקם מעבר לקו הירוק, אבל ממש קרובים, וחלקם בתוך גבולות המדינה. אבו גוש, היישוב הכי קרוב, מונה כ-9,000 נפש. הם לא פורחים כל התקופה האחרונה. לא מעטים נמנעים עכשיו מלבוא ולאכול במסעדות, או לקנות בחנויות השונות. זה בוודאי משפיע על המצב הכלכלי, ועל היכולת לצאת מהיישוב ולנסוע.

גם הישראלים לא פורחים ברגעים אלה. רבים מגויסים למילואים במשך חודשים ארוכים. אחרים, ניזוקו במלחמה האינסופית. אנשים במצבים כאלה לא ממהרים לנסוע אל מחוץ לעיר. על כן, הכבישים עוד לא ממש מלאים, ולא נראה לי שיחזרו להיות מלאים בקרוב.

עוד משהו קטן שבוודאי מבטא הרגשה הוא הצבע. הצבע של המכוניות. עוד לא בדקתי את זה ביסודיות. בשנים האחרונות נהיה אופנתי לקנות מכונית שחורה. לא מבינה את הטירוף, למה שחור בחום הזה. אתמול, למשל, לפנות ערב, חנו ארבע מכוניות שחורות במגרש החניה הקטנטן שמול הבית. לאורך הרחוב, דווקא, רוב המכוניות היו לבנות ואפורות. מעניין מה יקרה עם צבעי המכוניות עכשיו. האם אנשים עדיין באבל, או שהם מרגישים שאפשר כבר לשחרר.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****