אני מנסה לחשוב מה אני יודעת על סבא וסבתא שלי בגולה. למעשה, כמעט אפס, חוץ מהשמות שלהם. אולי קצת יותר על אמו של אבי שהייתה אהובה עליו במיוחד. סבתא זו גם ביקרה כאן, אולי חשבה אפילו להישאר, אבל היה לה קשה מדי. זה היה בזמן שאבי היה מורה בנשר, בשנים 1928-1929. היא הייתה אז בסוף שנות הששים שלה. אבי, הרווק באותה עת, גר בצריף על הכרמל והיה צמחוני. כך שהיא הייתה אמורה כל יום לרדת למרכז נשר, לקנות ירקות טריים, ולטפס לצריף מחדש.

ולא שהחיים ברוז'ישץ, עיירת הולדתו של אבי, היו פיקניק. אבל איך היא אמרה לו לפני שעזבה: היא הולכת בשוק, סוכריות בכיס הסינר שלה, ואז מכל צד מתנפלים עליה נכדים. של מי אתה? היא שואלת, היו לה המון נכדים. ואחרי זיהוי, מכבדת בסוכריה. היא, כאמור, הייתה אהובה על אבי. הוא ייחס לה את כל מה שטוב בו. הם היו עובדים יחד בגינה, והיא לימדה אותו לזהות ציפורים על פי צפצופן.

אבי כמעט ולא אמר מילה על אבא שלו. אני יודעת שהוא היה איש קפדן, מלמד, בן ונכד למלמדים. כאשר הזדקן, הוא הפסיק לעבוד , ישב ימים שלמים בבית המדרש והגה בתורה. זה פחות או יותר מה ששמעתי על העיירה של אבי. וכמובן, היא נשרפה בשנת 1915, במלחמת העולם הראשונה, על ידי האוסטרים.

על העיירה של אמי, מיכלובה בפולין על יד ביאלסטוק, אני יודעת עוד הרבה פחות. אמי לא דיברה על שום דבר הקשור במשפחתה. אני זוכרת רגע של קנאה באחותי, שולמית, שסיפרה כי בילדותה היא ביקרה עם אמי בבית הסבא והסבתא בפולין. הן התקבלו באהבה רבה. ישר שלחו אותן למנוחה ביער, עם בת דודה של אמי ובנה הקטן. אמי נראתה להם מותשת מארץ ישראל, והם כנראה היו מסודרים למדי באותה תקופה.

אבל היו גם תקופות גרועות יותר. במלחמת העולם הראשונה, אמי נשלחה לחפור תפוחי אדמה קפואים בשדות עם אחיה. מאז גיל תיכון, את רוב הזמן היא בילתה בביאלסטוק אצל דודתה העשירה, חשוכת הילדים, הדודה ברש. במיכלובה לא היה בית ספר תיכון. נדמה לי שאת רוב ה'פולניות' שלה היא ספגה בביאלסטוק. הדודה ברש אהבה את אמי מאד, ופינקה אותה. היא, אגב, הועלתה לארץ על ידי בן דוד של אמי, לפני מלחמת העולם השנייה.

היה סיפור אחד, שאמי סיפר שוב ושוב על מיכלובה. זה היה על שתי משפחות יהודיות שרבו,  העז של אחת מהן עלתה על גג הקש של השני, ואכלה אותו. הצד הנפגע הלך למשטרה להתלונן, וברוסית (הם דיברו רוסית באותה תקופה) סיפר את הסיפור.  אני זוכרת שזה התחיל במילים 'גוספודין אוריאדניק'. שזה בערך אדון שוטר, או משהו כזה. זה בערך מה שאני יודעת על פולין. אמי ממש קברה את הזיכרונות שלה, יחד עם בני המשפחה שנקברו.

העלמת הגולה לא קרתה במקרה. הוריי ניסו למחוק את הגולה מזיכרונם. הם גדלו בתקופה קשה של מלחמת העולם הראשונה, והאנטישמיות שלפניה ואחריה. בכל זאת, התוצאה היא מוזרה. אני יודעת מעט מאד על המשפחה, ועל מה שהיה שם.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****