"תתכבדו, מפרי הארץ". הייתה אמי אומרת כשהגישה את קערת הפירות, מגינתנו כמובן, לחברותיי שהגיעו מתל אביב. הן היו בנות של סוחרים פולנים מכובדים, שהכרתי בצבא, הערצתי את דירות שלושת החדרים שלהן בשלמה המלך בתל אביב. מה להן ולפרי הארץ. רציתי שהאדמה תפער את פיה, ותבלע את אמי עם פרי הארץ שלה.
אמי הייתה ממש משוכנעת שהיא מבשלת אוכל ארץ-ישראלי. היא כמובן בישלה רבע עוף פולני, עם קצת ירקות. אלה היו, בחלקם לפחות, ירקות שאבי גידל, כלומר, באמת פרי הארץ. כל השאר, נשאר פולני במידה רבה. אני חייבת להיות הגונה ולומר, שהיא באמת השתדלה. במיוחד בתקופת הצנע, שבה לא היה בשר, ובה במשך כמה שנים אני הייתי צמחונית. היא הייתה מטגנת קציצות של תרד, ולפעמים מגניבה בסתר קצת בשר בפנים, שאני לא אמות מהצמחונות.
אני זוכרת פעם אחת שהיא בישלה כרוב ממולא. זה היה כשאחיה מוט'קה הגיע לביקור נדיר. הוא היה חקלאי וגר בנהרייה. לא היה לו פשוט לעזוב את המשק ולבוא. אני, בכל אופן מאד התלהבתי וביקשתי עוד. אני לא זוכרת שקיבלתי עוד. זה היה נגד הנימוס הפולני, שעליו היא הקפידה.
ולכל מה שהיה באמת פרי הארץ, הוריי היו מאד מסויגים. בשנות החמישים, הקימו אצלנו, ברמתיים, מעברה עיראקית ענקית. תוך תקופה קצרה, החל מוכר פלאפל לפעול במרכז המושבה. לא הרשו לי לגעת במצרך הזה. אכלתי פלאפל, לראשונה, במסיבת הסיום של כיתה ח'. חצי פיתה עם פלאפל. היום הפלאפל של כדורי בהוד השרון הוא מיתולוגיה ישראלית. שני האחים אמנם התפצלו, אבל מייצרים פלאפל מעולה. הנכדות והנינים של הוריי מתים על הפלאפל הזה.
את החינוך הקולינרי שלי השלמתי בצבא. התחלתי לאכול חומוס, טחינה וסלט חצילים. כשהגעתי ללמוד בירושלים, למדתי שהאוכל המזרחי הוא הטוב ביותר. במסעדות הסטודנטים, במרכז העיר, לא הייתה להם בעיה, הם אמצו את השניצלים ועוד כמה מאכלים אשכנזים, וברקע השאירו לא מעט אוכל מזרחי. במיוחד אהבתי את האוכל של המסעדה ענת. זו הייתה מסעדה מפורסמת בירושלים. שם אכלתי לראשונה במיה, והתאהבתי.
אבל המפגש המלא שלי עם אוכל תורכי, שהוא האוכל הטוב ביותר, התרחש אצל חמותי הבולגרייה. כשהגעתי אליה בפעם הראשונה, כמעט התעלפתי מהשולחן הערוך בפאר עם מפה לבנה והמוני סלטים ומאפים. מאז, נהייתי מכורה לאוכל יהודי-בולגרי, שהוא במידה רבה אוכל תורכי עם תוספות. לאחרונה, העלבתי את האיש שלי קשות, כששאלתי אותו מה טוב יותר: אוכל בולגרי או אוכל כורדי. את האוכל הכורדי גיליתי רק לאחרונה, ואני חייבת לומר, התחרות קשה. אצלנו באזור, לא יעזור כלום, הכורדים מנצחים, יש להם סלטים – אגדה ממש.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
מה אגיד לך הסיפור שלך מזכיר לי את אוליבר טוויסט שביקש עוד דייסה בנימוס רב וחטף צרחות. אמא שלי לא בישלה כל כך טוב אז הייתי יושבת שעות עם קציצת בשר בפה ולא מצליחה לבלוע. גם לא אהבתי תרד שהאמהות דאז האמינו בו. רק בגיל 8 כשגרנו בבית חולים דאג'אני שבו הגישו מרק עוף פשוט עם לוקשן
התחלתי לאכול.
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
כל אחד עם הסיפור שלו. כן, מרק עוף עם לוקשן זה טוב.
אהבתיאהבתי