הגינה שלנו ברמתיים הייתה ידועה ביופיה. וכשאני מנסה להגדיר מה היה יפה בה, אני חושבת שזה האיזון בין סדר לאי-סדר. איך שנכנסת לחצר, קלטת את הסדר: הלכת בשביל ישר מהשער לכניסה לבית. משני צדדיו הייתה גינה, בצד ימין גינת פרחים, בצד שמאל גינת עצים, שיחים ופרחים. מול הכניסה לבית בצד ימין פרחה כל סוף קיץ קבוצת חבצלות החוף. בצד שמאל, צצה כל סוף קיץ – קבוצת חצבים.

המרפסת הגדולה, בכניסה לבית, הייתה מוקפת כולה בגפן מטפסת. בחורף, כשהיא הייתה בשלכת, בתחתיתה צמחו שיחי כובע הנזיר בשלל צבעים וצורות. הם קפצו לעיניך ישר כשנכנסת לחצר, ואז ראית את הפרטים בגינה הימנית. בלגן גדול של פרחים עונתיים מכל הסוגים והמינים. מה שאבא שלי מצא בכל מיני מקומות. בחורף, למשל, ציפורני חתול, ועכשיו אני נזכרת שהיו שם גם פרחי פרג צבעוניים ענקיים. כן,  פרג של אופיום, למי היה מושג שזה מה שזה. בקיץ, אלו היו בעיקר ציניות בשלל צבעים.

בצד שמאל, מתחת לקיר הבית, הייתה גינת הפרחים שהבאנו מהכרמל. חפרנו אותם בביקורינו בנשר. אלה היו רקפות, וכלניות כחולות, סגולות, וורודות ולבנות שאין בשרון, יש רק בצפון הארץ. בגינה, עצמה, היו כמה שיחי וורדים יפהפיים. אני במיוחד אהבתי את עץ השסק. הייתי מטפסת עליו, מתיישבת על ענף עם ספר, אוכלת שסקים צהובים, מתוקים וחמים ישר מהעץ, וקוראת. הכי כיף היה כשהרוח הניעה את הענפים.

חוץ מפרחים, בחזית הבית לאורך גדר הכניסה, היה אוסף של עצי הדר. אוסף של קלמנטינות ומנדרינות, שבקושי פוגשים בשווקים, הן כנראה מתקלקלות מהר. במיוחד אהבתי את המנדרינות מסוג יוסף אפנדי. מנדרינות ענקיות עם פלחים קטנים ומתוקים. לא יצא לי לפגוש אותן בשום חנות או שוק מאז. עוד תמונה שצצה לעיניי, היא של דשא העשבים הירוקים מחוץ לחצר הבית, בצמוד לגדר. הם תמיד בישרו את החורף ושימחו אותי.

מאחורי הבית, היה החלק הגדול יותר של החצר. שם היו עצי פרי ושתי סוכות גפנים שאני זוכרת. אחת, גדולה לאורך הגדר עם השכנים. בעצם, לא סוכה, סתם כרם מסודר בשתי שורות. השנייה, סוכה ממש, במדרגה מתחת לבית. בהמשך, היו כמה עצי שזיפים, אני זוכרת במיוחד עץ אוגדן (שזיפים צהובים) ענקי. הוא היה יפהפה באביב, כשהוא היה פורח. אני זוכרת גם עצי חבושים שאמי בישלה מהם לפתן טעים כל סתיו.

והכי אני זוכרת את גדר החושחש, שהפרידה בין החצר שלנו לשדה שבדרך למגדיאל. חושחש קוצני הוא ממש בלתי עביר. הוא הגן עלינו מפני פורצים, תנים ושועלים. מענין, כשעברנו לדירתנו במבשרת, שתלנו כמה שיחי חושחש בינינו לבין השכנים מהצד. היום, בדיעבד, זה נראה קצת אידיוטי, לעולם לא נוכל לעבור לשכנים, אם אי פעם נרצה לברוח מהבית.

זו, פחות או יותר, הייתה החצר היפה שלנו. אה, שכחתי את עץ הגויאבה על יד סוכת הגפן. ובעיקר, שכחתי כמה עצי רימון יפהפיים, הגדול שבהם היה ממש מול המטבח ומעל לברז המים. אהבתי במיוחד את הרימונים שלו. וכמובן שמול המטבח הייתה גינת ירקות. מלפפונים, עגבניות ופלפלים בקיץ. ריח של ירקות שנקטפו הרגע, יש לכם מושג איך זה?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****