הוא קיים עד היום, הקו הזה מתל אביב לכפר סבא. ראיתי אותו לאחרונה בביקורי לפני מספר חודשים ברמתיים (הוד השרון). הוא נסע במהירות עצומה, אוטובוס חדש וענקי, הוא ישר עורר אצלי זיכרונות של פעם.

בימים ההם, לא היה קו מיוחד מתל אביב לרמתיים, היינו נוסעים בעיקר בקו 561, קו תל אביב כפר סבא דרך פתח תקווה. היום, יש מסלולים קצרים יותר להוד השרון. אולי אפילו אוטובוס מיוחד לפרבר הזה. אז, האוטובוס עמד איפה שעמדו כל האוטובוסים בתחנה המרכזית בתל אביב. זה היה תחת תקרה מיוחדת מביטון לכל קו. היינו מגיעים לשם דרך מנהרה מתחת לאדמה.

במנהרה, היו מאזניים שאני זוכרת עד היום. היית שם כמה פרוטות ועולה להישקל. הייתי אז מאד רזה, ודאגתי (אני כבר לא דואגת עכשיו). כמובן שהמשקל שלי לא השתנה. במנהרה היו גם כמה הומלסים של הימים ההם, השארנו להם כמה גרושים (אגורות) בכל פעם. בכלל, כשאני חושבת על זה, המנהרה הייתה מפחידה. מלוכלכת כהוגן וחשוכה. אבל אי אפשר היה להגיע לאוטובוס מלמעלה, כי תנועת האוטובוסים באזור ההוא הייתה צפופה במיוחד.

ואז, הגעת לתחנה, ונלחמת כדי לעמוד בין הברזלים. היו שם תמיד תורי ענק, היית חייב ממש להילחם. אני זוכרת פעם אחת, שנסעתי מתל אביב הבייתה עם אמא שלי. התיישבנו בספסל, ובספסל המקביל במעבר, שעל ידנו, התחוללה מריבה ענקית. אישה קשישה בקשה לסגור את החלון (זה היה מבצע אז, היית מושך בכוח ברצועה). בחור צעיר, עולה חדש, התעקש דווקא לפתוח אותו. בשלב מסוים, אמא שלי לחשה לי: זו אמא של גוליבר. אני הולכת לשבת ליד הבחור. את תשבי לידה.

גוליבר היה בחור ענק שלמד עם אחותי. היא לא זוכרת ממנו שום דבר, חוץ מזה שאכל תפוזים כל השיעור. מאוחר יותר, הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית עם אריק שרון. כך הגיע ליחידת 101 המיתולוגית. הוא היה לוחם נועז, ונהרג במבצע כינרת ב-1955. בטוב הלב, שהיה נפוץ אז, אמרו לאחר מותו שהיה גאון, והאח שנשאר הוא טמבל. כן, עצוב.

קו 561 עבר עם השנים לרחוב נווה שאנן בתל אביב. היום זה רחוב בתי הקפה,  והנערות העובדות לפועלים זרים, אז זה היה רחוב הנעליים הזולות, האופנתיות, והלא תמיד נוחות. שנים לאחר שעזבתי את בית הוריי, הייתי הולכת לראות את התחנה למען הנוסטלגיה. היום, כבר ממש אין לי מושג איך נוסעים מתל אביב להוד השרון באוטובוס. כמעט 60 שנה מאז שעזבתי את רמתיים.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****