נזכרתי פתאום ביום הולדתו החמישים של אבי, אליעזר שמאלי. אל תשאלו אותי מדוע. זה היה ב-1951, הייתי בת שמונה. בסלון ביתנו ברמתיים, חדר די קטן, התכנסה כל המשפחה שהייתה אז בארץ. אמי אפתה עוגת 'לייקח' בסיר פלא על הפתיליה. היא הייתה תמיד טעימה, עם ארומה קלה של נפט. אמי קלתה גם בוטנים באותו סיר פלא. זה היה הכיבוד, אולי גם יין, ועוד פירות מהגינה.
כולם מאד שמחו, והיו גאים באבי שהיה וותיק המשפחה כאן, ואיש מצליח, כידוע. בשלב כלשהו הם שלפו את מתנתם, סט ספריי 'מלחמת העולם השנייה' מאת ווינסטון צ'רצ'יל. אבי, כמובן מאד התרגש, זן הייתה מתנה גדולה ויקרה. ראיתי עכשיו באחד האתרים, שסט משומש כזה עולה 500 שקל. אז הסט המפואר (אני זוכרת שהוא היה בצבע אדום) קנה לו מיד מקום של כבוד בארון קטן בסלון. הוא ישב שם מאחורי זכוכית, איש לא פתח אותו מעולם.
לאבי לא הייתה סבלנות לספרים עבים. ששת ספריי הסט הזה החזיקו, כל אחד מהם, בין 500 ל-700 עמודים. גם אני לא פתחתי את הסט, למרות שקראתי הרבה ספריי עיון חשובים בבית.
הסיפור הזה, משום מה, מסתובב אצלי בראש, ועובדה שהוא פרץ פתאום עכשיו. צ'רצ'יל כתב הרבה כיון, שלפי השמועה, נזקק לכסף כדי לממן את אורח חייו הפזרני. אבל למי יש כוח לקרוא ספרים כאלה. אני, משום מה, חושבת על כל ספריי הכלכלה שקראתי, ואלה שמונחים אצלי בבית בחדר העבודה. רובם המכריע הם ספרים קומפקטיים למדיי. חוץ מהספר 'תורת הכלכלה' של סמואלסון, המונה כ-800 עמודים. אבל הוא מלא בדיחות ותרגילים לסטודנטים. התיאוריה הכלכלית של קיינס מונה כ-440 עמודים. לפניו, קיינס כתב רק כמה ספרונים דקים. גם ספריו של גלבריית, עוד כלכלן שאהוב עליי, הם בדרך כלל דקים.
נדמה לי שעובי הספרים הוא לא סתמי, הוא משקף תכונה כלשהי של המקצוע. בהיסטוריה, בוודאי תמצאו ספרים עבי כרס. אבל בכלכלה, אין כל כך הרבה מה לכתוב. זה מקצוע המשקף את הרגע. את ההבנה שלך על מה שקורה כאן ועכשיו. חישבו על היחס לקיינס: הערצה, הסתייגות גדולה, ועכשיו חזרה מסוימת למה שהוא כתב.
נדמה לי שכולנו קולטים את זה באינטואיציה, לכן לא כותבים כל כך הרבה. בכל זאת, ברור, זכרנו ייחקק לנצח, כמו זכרו של צ'רצ'יל. האם הוא זכור בזכות ספריו? נדמה לי שיותר בזכות נאומיו, ובעיקר בזכות מה שעשה.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
זוכר את הסט – השאלתי אותו מהספריה בגיל 11-10… התרגום של אהרן אמיר הוותיק ('מוסר-ההשכל של היצירה: ב מ ל ח מ ה: עוז-החלטה; ב מ פ ל ה: רוח-תגר; ב נ י צ ח ו ן: גודל-לב; ב ש ל ו ם: רצון-טוב)
היה שם גם מידע חסוי שצ'רצ'יל השיג ולא בירר לפני כן אם מותר לפרסם… כך ידוע היום מביוגרפיות מהסוג השערורייתי שנפוץ כיום; אבל זה לא מוריד דבר מהכישורים המופלאים שלו.
ספרי מבוא לכלכלה באנגלית כיום, לרוב לא יורדים מאלף עמודים. נכון שיש בהם הרבה גרפיקה וטורים קצרים, אבל העובי חייב להיות מרשים – סטנדרטי בכל textbook סטודנטיאלי היום (אגב שמעת שעלות לימוד לתואר באוניב' יוקרתיות באמריקה עבר את המליון שקלים?…).
נשמח לעוד זיכרונות. הדור הבא ירצה לקרוא אותם יום אחד, ויצטער שאין יותר מהם.
אהבתיLiked by 1 person
ywelis,
חטאתי, פשעתי (באמת). לא ידעתי שספרי מבוא לכלכלה באנגלית היום הם כל כך שמנים. כמו כן, מעניין לקרוא מהי עלות לתואר באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב. משהו מטורף קורה במדינה ההיא.
אהבתיאהבתי
הכתבה על העליוות –
https://www.calcalist.co.il/world_news/article/sjeg2ag113
דווקא בהארבארד היוקרתית (בעיקר בכלכלה) – מעט פחות יקר…
אהבתיאהבתי
ywelis,
כל הכבוד להרוורד.
אהבתיאהבתי
החווייה שלי דווקא שונה משלך. גם להורי היתה בספריה סדרת הספרים של צ'רצ'יל (המקורית באנגלית), ואני דווקא קראתי אותה בתיכון. ממרחק השנים אני כבר לא יכול להעיד בוודאות שקראתי ממש את כולם, אבל בוודאי את רובם. בדיעבד אומרים שצ'רצ'יל לא כתב שם תיאור מדויק מבחינה היסטורית של מהלך המלחמה ואת הדברים הסודיים הוא לא כתב שם. אבל הוא כותב מחונן והקריאה היתה מעניינת. גם את הספר על עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי של ויליאם שיירר (1249 עמודים) קראתי.
בכלכלה לעומת זאת קניתי לי כמה ספרים היסטוריים, אבל תאוות הקריאה כבר עזבה אותי ולא קראתי אותם. יש לי שני כרכים של ג'ון סטיוארט מיל על עקרונות הכלכלה הפוליטית (607+591 עמודים), עושר האומות של אדם סמית (900 עמודים), עקרונות הכלכלה של אלפרד מרשל (837 עמודים ללא הנספח) ועוד כמה ספרים עבי כרס מתולדות הכלכלה. אבל אני בספק אם עוד אקרא אותם.
אני חושב שההבדל העיקרי הוא בתקופה. כיום החשיבה התפתחה והקשב התקצר, וזה משפיע על כל התחומים.
אהבתיאהבתי
למי שרוצה לקרוא משהו קצר וקל – ממליץ על הספר של סילביה נסאר (מחברת 'נפלאות התבונה' הזכור לטוב), 'החיפוש הגדול':
https://www.e-vrit.co.il/Product/7062/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C
שעובר בין הביוגרפיות של כלכלנים ידועים. אחד הקריאים שפגשתי בתחום הזה. כדאי לבדוק
למי שירצה עוד, יש ספר גם קצר יחסית של רוברט היילברונר עם ביוגרפיות של כלכלנים קלאסיים:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=976167
'הפילוסופים הארציים'. כדאי גם.
אהבתיאהבתי
רוני הפנר,
אתה קורא המון בדרך כלל. אבא שלי קרא, אבל, עובדה, לדברים מסוימים לא הייתה לו סבלנות נדמה לי שאני דומה לו (בעוונותיי). ספריי הכלכלה שבחרת הם באמת קשים לקריאה. ולא, הם לא דומים לספרי ההיסטוריה של צ'רצ'יל, אין בהם הרבה סיפור, וזאת הבעיה, נדמה לי. (אתה רוצה שיקראו, תכתוב סיפור).
אהבתיאהבתי
ywelis,
אני מכירה רק את ספרו של היילברונר. ספר מקסים, למדתי ממנו המון ונהניתי. גם כתבתי עליו כאן.
אהבתיאהבתי
נסי את נסאר שהזכרתי. כותבת לא מעט על הנשים בחיי הכלכלנים ובעיקר על אשתו הלא רגילה והנועזת לזמנה של אלפרד מרשל – היתה שותפה לדעתו ולימדה בעצמה.
אהבתיאהבתי
ywelis,
טוב, אנסה לקרוא.
אהבתיאהבתי
ביבי הרבה להזכיר את צרציל מעניין אם הוא קרא את כתביו…. תמר, האם אביך קרא ספרי הסטוריה והאם אילו ספרים הוא קרא
אהבתיאהבתי
פנינה סופר,
אבי קרא הרבה. גם ספרי היסטוריה. לא זוכרת עכשיו דוגמאות של מה שהוא קרא. אה, למשל, יוספוס פלביוס.
אהבתיאהבתי
היום יש לי בעיה עם ספרים רבים. אני מרגישה ברובם שאפשר וצריך היה לצמצם אותם לפחות בשליש, יש כאלה שביותר. ולא אני לא צתכוונת לספרים מקצועיים או היסטוריים, אלא לספרות. בעייני סופר שמספר בצימצום מצליח לדייק יותר, וזה לא פשוט
אהבתיאהבתי
שיק,
לא בטוחה שיש לי מה לומר על אורך של ספרים. למרות שספרים ארוכים מדי מרתיעים אותי. דווקא עכשיו התחלתי לקרוא ספר ארוך: הסוף של קנאוסגורד. בינתיים זה הולך. נראה מה יהיה הלאה.
אהבתיאהבתי