קיינס חוזר והוא רלוונטי מתמיד. קיינס חוזר והוא מעורר תהיות כתמיד. 80 שנות תהייה הן תמצית כתיבתו של קיינס. 80 שנות תהייה הן הביטוי הנאמן ביותר לגדולתו. קיינס, עצמו, בחן שוב ושוב את תקפות טענותיו. מעניין, עכשיו, לבדוק את טענתו העיקרית בתנאי משבר המאה ה-21.

כוחה של הוצאת הממשלה

המסר העיקרי בספרו של קיינס הוא אפשרות השימוש בהוצאת הממשלה לויסות פעילות המשק. הגדלת ההוצאה בזמן שפל – כשההון, העבודה, ושאר גורמי הייצור אינם מנוצלים עד תום – תחלץ את המשק ממעמקים. כיווץ ההוצאה בזמן גאות – כשאותם גורמי ייצור מועסקים במלוא יכולתם – תסייע למתן את המחירים, ולדכא אינפלציה משכבר התפרצה.

זליגה ראשונה: יבוא 

קיינס בתיאוריה הכללית שלו, בפרק הנקרא הערות על מרקנטיליזם, מצביע על הנסיבות שבהן תועלתם של הרחבת או כיווץ ההוצאה הממשלתית לא תהיה מלאה. אחת ההתרחשויות האלה היא זליגה של ביקושי המשק ליבוא. מתוך חשש לזליגה כזו, קיינס בעת השפל הכלכלי הגדול המליץ לבריטניה להטיל מכסי מגן זמניים. ממשיכו, אבא לרנר, מתפלמס בספרו, כלכלת התעסוקה, עם סטייה זו של קיינס מהתיאוריה הקלאסית. 

בישראל, חלקו של היבוא בסך הפעילות הכלכלית הוא ניכר (35% עד 45% מהתמ"ג).  ועל כן, הביקושים הנגרמים בעטיה של הרחבת ההוצאה הממשלתית עלולים לזלוג החוצה במידה רבה. התיאוריה מניחה כי מגמה זו תעורר תהליך מתקן של פיחות שער החליפין. פיחות, שיהפוך על פניה את מגמת הייצוא והיבוא. אך במשק של תנועות הון חופשיות ושוק מטבע חופשי, שער החליפין מנווט חזק על ידי גורמים שאינם נובעים מהפער בין יבוא לייצוא. אחד מהם הוא ספקולציה בשוק המטבע.  בעידן קיינס, היה זה קיבועו של שער החליפין שמנע את התהליך המתקן. כך או כך, תלותו הלא-מלאה של שער החליפין במגמות סחר החוץ מחבלת במנגנון ההתאזנות האוטומטית בין יבוא לייצוא.

זליגה שנייה: ממשלה לא מעורבת   

הרחבת ההוצאה הממשלתית בזמן שפל ממריצה את המשק בעזרת העברת ביקושים מגורם אחד לאחר. תועלתה אם כן תלויה בשימוש שבו כל גורם עושה בכספים המגיעים לידיו. ניקח, למשל, הוצאה, המכוונת להשקעה בכבישים. כוחה המניע בגבולות המדינה מושפע מאזרחותם של המועסקים בעזרתה – ישראלים שחיים וצורכים כאן או זרים השולחים את שכרם הביתה. הוא מושפע גם ממקור התשומות הנרכשות לפרויקט – ייצור מקומי או יבוא.

כוחם המניע של הכספים ממקורה של הממשלה יכול להתבטא באופנים שונים גם בשלבים הבאים. החברה שקיבלה אותם יכולה להשתמש ברווחיה להקמת מפעל קולט עובדים, או למשחקי בורסה שיעבירו את הרווח לגורם לא-יצרני. היא יכולה להשקיע אותם במיזם בחו"ל, ואז תועלתם לישראל מותנית בהחזרת או אי-החזרת הכספים לכאן.

ככלל, הזרמת כספים למשק עלולה להיות מנוצלת באופנים שונים. וככל שהממשלה נותנת את דעתה על ערוצי התפשטותה, כך המשק מפיק ממנה תועלת מרובה יותר. ברור, אם כן, שהצלחת מדיניות קיינסיאנית מכווצת או מרחיבה מושפעת ממידת מעורבותה של הממשלה במשק. תכנון כלכלי, מעקב שוטף אחר ההתפתחויות במשק וניתוחן, שליטה של הממשלה בכלי ביצוע שונים ורגולציה, מגבירים את הסיכוי למיצוי תועלתה של מדיניות קיינסיאנית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***