תגית: תקציב הממשלה

להגדיל חוב? להטיל מס? – מדיניות מרחיבה

כולנו בעד הרחבה תקציבית עכשיו. ובכל זאת, לא מספיק מדברים על אופי ההרחבה, כמה ממנה ממומן מחוב, וכמה ממומן ממס. אולי משום שכבר שכחו להטיל מס. שיעור המס היום בישראל ובמדינות נוספות הוא נלעג ביחס למה שאפשר לגייס. עם זאת, ישנם שיקולים גם לטובת הדפסת כסף, אנסה להכיל כאן את ההסתכלות הרחבה.

זמן

ברור לגמרי שיצירת חוב תהיה מהירה יותר מאשר הטלת מס. הדפסת כסף היא מיידית, גם תוך עקיפת חוק אי ההדפסה, שממילא נוסח כך שיהיה ניתן לעקיפה. על כן, אם רוצים הישג מידי, אין ספק, צריך להיות בו שיעור מסוים של הדפסת כסף. כמה? שאלה טובה. אומרים שהרבית אפסית עכשיו. האם אנחנו יודעים בוודאות שהיא תמשיך להיות אפסית? התשובה היא לא, ומשום מה שוכחים שזו לא רק ריבית, צריכים להחזיר גם את הקרן. ומה קורה אם משהו משתבש? איום האינפלציה נמצא שם, ראו את ה-5% בארה"ב עכשיו.

כסף

יחס חוב תוצר בישראל היה 60% ב-2019, טיפס ל-72% ב-2020, והוא ממשיך לטפס עכשיו. כמה עוד ניתן להגדילו ללא חשש? מתי הוא יתחיל להתבטא בריבית על החוב? האם התוצר אכן יזנק בעקבות ההשקעה, ספרו לי בכמה? אלה שאלות שאין עליהן מענה כמותי מוגדר. עד מתי תוכל המדינה לפעול במציאות שאין בה מענה מוגדר? שאלה טובה, אני מניחה שיהיו חייבים לעצור היכן שהוא.

צמיחה

ועכשיו, אמרו לי מהי צמיחה. חושבים להשקיע בבריאות, בחינוך, זה בהכרח יגדיל תוצר באופן מידי? אלה לא שנות החמישים, ועם זאת, ניאלץ בקרוב לפרנס וליצור מקורות תעסוקה למאות אלפי אנשים. יש לכם תוכנית מפורטת (כן, פנקס שחור של ספיר)? איך אתם משקמים עסקים שחרבו, מקימים במקומם עסקים חדשים? מכשירים את העובדים ואת היזמים, כך שיתאימו לשינוי? אני עוד לא ראיתי תוכנית כזו. לא ראיתי אפילו יכולת משכנעת של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. וכמובן שאין היום כל מעורבות ממשלתית בהשקעה בתעשייה, בחקלאות או בתיירות. הרשו לי לשער, אולי דווקא אם ישלמו מס, תהיה יותר היפתחות לדיבור על השקעה משותפת של המגזר היצרני עם הממשלה.

התמונה המלאה

כלכלה היא תמונה מלאה. כלכלה היא מקבץ של פרטים. אז הדפיסו כסף, אתם יודעים איך הוא יגיע לציבור? עובדה, חלק ניכר מהכסף שהודפס עד כה לא הגיע לידיים הנכונות, ונותר בלתי מנוצל. ומה אם הכסף הזה יעבור דרך תשלום מס? זה יהיה קשה, זה יגרור דיון יסודי ומאבק בין מעמדות. אולי דווקא מתוך הדיון תתקבל תשובה לכמה מהשאלות. מה גם, שאני מאמינה שרבים מבין המיליארדרים של ישראל לא יתנגדו לתוספת מס. הם יבינו שכדאי להם לשלם על מנת לשפר את האווירה. וכדאי לשים לב לתשובתו של פרופ' צבי אקשטיין על השאלה לגבי ההבדלים בין תוכניתו השאפתנית לכאורה, לתוכנית של בנק ישראל. זו הזדמנות להשתחרר מ'הקופסאות' הישנות, הוא אומר. "הפרטים פתוחים לדיון ולוויכוח, זו התשובה". אני עוד לא רואה דיון וויכוח ענייני על פרטים. יש סיכוי טוב להתעוררותו בעקבות הטלת מס. והפרטים, כידוע, הם העיקר.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

למה לא להעלות מס?

איך נתמודד עם המשבר עכשיו? לכולם ברור שצריכים לשפוך כסף. כסף להשקעות, כסף לדמי מחיה למי שאיבדו את מקום עבודתם. צריכים כסף, מאין הוא יבוא? קצת ידפיסו עכשיו, ואת השאר יהפכו לחובות. כך אומרים המומחים, כשהרבית נמוכה מהאינפלציה הצפויה, אין בעיה, הגדילו את חוב הממשלה והכל ייפתר. כאילו שבריבית אפסית, או אפילו קצת שלילית, את החוב עצמו לא חייבים להחזיר.

להמשיך לקרוא

שנ"צ של שבת. התבהרות

ערב סוף השבוע האחרון, אמרתי לעצמי שאני לא מבינה דבר. קמנו בשבת, יצאנו לטיול רגלי ארוך, אכלנו צהריים, התיישבתי על כורסתי עם העיתונים, נפלה עליי תרדמה עמוקה. קמתי רגועה, בלי שאוכל לומר לעצמי מדוע. ואז ב-8 בערב, הקשבנו לחדשות כאן, הרגשתי שנהיה לי סדר בראש.

להמשיך לקרוא

תגידו חברים, בטוח תהיה אינפלציה

את הקביעה הזו, אני שומעת די הרבה בתקופה האחרונה, עקב הדפסת הכסף הניכרת. לא יודעת, יש חשש מסוים, אני עונה. ותאמינו לי, לא מזלזול או מאדישות: גמלאים כמוני הם הניזוקים הגדולים מאינפלציה.

להמשיך לקרוא

נמלים זעירות, נמלים ענקיות. 38 מעלות בצל

תהפוכות מזג האוויר ביטאו את עצמן יפה במטבח שלי. בימי ה-37 עד 38 מעלות הסתמן פתאום קו דק שחור על השיש, ישר לתוך ארון המזון. נזקקתי למשקפי קריאה על מנת לזהות את הנמלים השחורות הזעירות שהיו שם. בבוקר, כשפתחתי את הארון מתחת לכיור, זינקו ממנו כמה נמלי ענק שחורות. לא זוכרת שאי פעם ראיתי נמלים כאלה. ועכשיו, כשמזג האוויר הפך להיות ממוזג, הנמלים הזעירות לגמרי נעלמו. נותרו רק כמה נמלים גדולות, לא ענקיות, בצבע חום משעמם.

להמשיך לקרוא

לכל משרד יש שר. והוא פוליטי, למה להסתיר

קביעת היסוד הזו כאילו מובנת מאליה, אבל ברוח הפוסט-מודרנית השורה על הדיון הציבורי בישראל, אין ברירה אלא לדקלם אותה מחדש. כי אילו היא באמת הייתה מובנת מאליה, לא היה מתנהל ויכוח סוער כזה על הפעולה בסוריה – פוליטית או ביטחונית? ומה עם פוליטית-ביטחונית? לא ברור שכל צמד – שר ביטחון וראש ממשלה – יגיב אחרת על אותם נתונים המוצגים בפניו? יגיב בהתאם לתפישתו הפוליטית.

להמשיך לקרוא

אחת מחמשת קוראיו מגישה: תקציב 2015

חמישה? אני לא בטוחה. אבל היו שניים שהסתייגו מציוץ הטוויטר שלי לאמור: נותרתי האחרונה בתבל שעוד קוראת בתקציב. להגנתי, אסביר כי צייצתי לאחר שבת שלמה של  גלגול מסכי תקציב מבוקר עד ערב.

להמשיך לקרוא

כלכלה אופטימית. טוב להיזכר

כלכלה אופטימית? אין מושג מדעי כזה. אבל בטוח שיש צירוף מילים כזה בחשיבה של אנשים. כלכלה של תקווה. כלכלה של ציפייה לטוב.

להמשיך לקרוא

תקציב, עמימות וחיות אחרות

עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם.

להמשיך לקרוא

אזרחים שלי, כואבכואבכואב

דמיינו לעצמכם אדם היושב כל ערב שנה חדשה עם משפחתו, סוקר את חייו לאחור ומכריז: הפעם, לא יהיה מנוס מצעדים כואבים. איך הייתם אתם מתייחסים לאדם כזה, ומדוע שתתייחסו אחרת לממשלה שזה הפזמון החוזר שלה.

להמשיך לקרוא