מסורת ביתית. כלכלה טבעית

קיופולו, סלט פלפלים קלויים, בניצה תרד, בואיקוס. קציצות במיץ, קציצות פראסה, פסטל בשר, קציצות קון מרינג'נה. עוף בכרוב, אורז, תפוחי אדמה. תותים, פלאן, מלבי ועוגות. זו רק רשימה חלקית מתוך התפריט המלא שהכנו לקראת יום ששי האחרון, יום הולדתו השמונים של אישי, נסים, עם משפחה קרובה וחברים. הכל, כנהוג ביהדות בולגריה הספרדית, בית הוריו. ולפתיחה, שעה של שירי לדינו ואחרים, עם הזמרת המקסימה, ניצה טרמין, והקלידן המוצלח שלה, ג'קי צדיק.

אוכל טוב ומוסיקה, מה יותר מזה לנשמה. וככה כתב לנו בשבת בבוקר הקבסה-דה-לניו (ראש-עץ, בתרגום לעברית) שהסביר לי ולבנותיי במשך שבועיים שאנחנו מגזימות: "בוקר טוב לכולם. תודה רבה. הראיתם לי אתמול בשביל מה היה כדאי לחיות את שמונים השנה האחרונות".

נשמע יפה, ולמה אני כותבת את זה עכשיו? כי אני חייבת לשחרר כדי לחזור לשגרה. וגם כי זה מתקשר לתחושה ההולכת ומתחזקת אצלי עם השנים: מסר אינטלקטואלי – נפלא לאקדמיה. בחיים האמיתיים, עדיף מסר רגשי.

יותר מזה, אין לי הוכחה, אבל אני מאמינה בחילופי הממשלה אחרי הבחירות. גנץ יהיה ראש הממשלה הבא, ואין לו מצע כלכלי מוגדר. אבל גנץ נראה טיפוס הגיוני, והוא בוודאי קולט את המוסיקה הכלכלית של בחירות אלה. מצב בתי החולים, המחלקות הפנימיות, סעיף ראשון שחייבים לטפל בו. ניצול מתוחכם של הבחירות? יוזמת רופאים בכירים שתפשה את ההמונים. סעיף שני הוא התחבורה הציבורית. רכבות או אוטובוסים? לא נריב מה הכי חשוב, התחבורה הציבורית גוררת רבים לבכי.

לפני עשר שנים, אפילו בבחירות הקודמות, הייתי חוזרת כאן לדקלום העקרונות הכלכליים החשובים לי. הייתי כותבת על תקציב ממשלה מוגדל, ומימונו בעזרת מסים על העשירים, על ניהול ממשלתי רציף של ערך המטבע ושער החליפין של השקל, על ויסות היבוא ומדיניות סחר חוץ ממשלתית מודעת. על החזרת כבודן של יחידות המטה בממשלה, ועל החייאת התכנון הכלכלי.

לא זנחתי את המסרים האלה, אבל השתכנעתי שלא הם יובילו לניצחון בבחירות. תנצח ה'כלכלה הטבעית' – כלכלה העונה על תביעותינו הרגשיות. ובדיבור פשוט יותר, ינצח הגעגוע לחיי יום-יום שפויים. מהם, בהכרח נגיע לכלכלה עמוקה, דרך הזדקקות הממשלה לתוספת מס קבועה למימון צרכיה. הכורח הוא שיוביל אותה בהדרגה לשינוי מדיניות.

בשונה ממה שחשבתי בעבר, אני רואה בדרישה לרפואה טובה ולתחבורה ציבורית סבירה, סוג של 'כלכלה טבעית'. כלכלה העונה על תביעות האזרחים ל'חיים טובים'. מה, זה אינסטינקט מולד? מה אני מבינה. אני רק יודעת מה מדבר אל האנשים. ואם הציבור ירגיש שהתיקון מובטח לו בצד אחד, או שהוא לא נשלל בצד ההוא, הוא יצביע בשבילו. וכן, הוא יצפה להגשמת ההבטחה אחרי הבחירות.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

ואני מקשקשת לכם על מצע

לא אמרתי מילה על הבחירות האלה עד כה, מקווה ששמתם לב. אבל אני קולטת סיכוי כעת, ומעריכה שהוא יילך ויגבר. רוצים הסבר הגיוני? אין לי, לא יעזור. שום דבר לא הגיוני בבחירות אלה. נלך על רגש, על אמונה, נלך על מצע כלכלי-חברתי. להמשיך לקרוא

משבר לימודי הכלכלה. ניתוח פדינגטוני

לא הופתעתי ממה שכתבה ועדת המומחים הבין-לאומית שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה: "מקצוע הכלכלה באוניברסיטאות על סף הכחדה…המצב קריטי". מיציתי את ההפתעה והעצב שלי בראשית שנות השבעים, בלימודי תואר שני, לאחר מספר שנות הפסקה. מצאתי כלכלה שונה מזו שהיכרתי. שפע של מודלים מתימטיים יבשים, רק כמה קורסים בנוסח הישן שנותרו.

להמשיך לקרוא

אמריקה זה כאן. תכנון ברוח התקופה

הדיון הזה היה צריך להתנהל בחדרי-חדרים ובדממה. הדיון הזה מתנהל בחוץ ברוב מהומה. וכך, שבועות ספורים בלבד לאחר הנהגת רפורמת המס של טראמפ בארה"ב, כבר דלפו לעיתונות כוונות רפורמת המס אצלנו.

להמשיך לקרוא

פקחים עלינו, מה המדינה הזו רוצה

פרט קטן קפץ לעיניי בטור השבועי של סימה קדמון בידיעות אחרונות. מספר פקחי ההגירה שיוכשרו לגירוש הפליטים הלא-חוקיים הוא 140, היא כתבה. המילה "פקחים" הקפיצה אצלי את הפיוז המיועד לתחום. מאה וארבעים, חשבתי לעצמי, פי שתיים מכל פקחי הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.

להמשיך לקרוא

לחיות עם מלכת דרמה

היא צריכה להיות מספיק גדולה כדי להיות יעילה, אומרים תמיד על חברות המתמודדות בשוקי חוץ. היא צריכה לרכוש חברות גדולות אחרות, כדי שלא ירכשו אותה בהשתלטות עויינת. היא צריכה לדעת את מי לרכוש.

להמשיך לקרוא

בוקר טוב, גלובליזציה

היא הגיעה לישראל לפני יותר משלושים שנה. נכנסה לכאן חופשי, מבלי שבדקו את כישוריה. נכנסה, ועשתה את מה שהיא עושה בדרך כלל. מוזר עכשיו להיתקל ב"תדהמה" על תוצאות מעשייה.

להמשיך לקרוא