לא קשה לראות עכשיו, כי אנחנו בעיצומה של מנגינה אחרת. ראשית, הדו"ח החצי שנתי של ה-OECD יוצא הפעם בדצמבר, במקום בנובמבר, כמנהגו בשנים האחרונות. שנית, הוא בנוי מפסקאות די קצרות עם משפט פתיחה מובלט בכולן. זה החל ביוני 2020, שם החלה התזוזה, בעקבות התחלת הקורונה. ואולי אפשר לשייך את השינוי גם להחלפת כלכלניתו הראשית של הארגון לפני שלוש שנים: מקתרין מאן, שהפכה לכלכלנית הראשית הגלובלית של סיטיבנק, ללורנס בון, המתאמצת להפגין שהיא שונה מקודמתה.
מוביל את זה, או מובל? אני מדפדפת בנתוני הצמיחה, מתחילה באירופה, רואה את ההאטה באיזור האירו. האטה, לא מיתון בינתיים. שיעור הצמיחה (בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו הוא 0.2%, ובמחצית הראשונה כולה – 0.6%, דהינו, 1.3% לשנה, לא משהו. בעיקר, בולטת ההאטה מ-1.9% לשנה ב-2018, ו-1.4% ויותר לשנה מ-2014 ואילך, לשיעור הנוכחי. אין ספק, אירופה לא במצב נפלא בימים אלה.
הצבעת אי-אמון מתנהלת בכל פורום אפשרי לתקציב 2015, טרם הבאתו לאישור הרשויות. מבקרי התקציב שולפים מדי יום שלל סעיפי הוצאה, שעליהם התחייבה הממשלה, והם לא כלולים בהצעת התקציב בינתיים. עליהום על צד ההוצאה, אף מילה על צדו השני של התקציב, צד ההכנסה. זאת, למרות שאומדן ההכנסות בידיוני לא-פחות מאומדן הוצאות התקציב.
עידן השוק החופשי 