תגית: שוק חופשי

תוכנית ייצוב המשק – קונספציה וסיפור

בסוף שנות ה-80 נפל עליי אחד מאותם רגעי הארה, שנוחתים עלינו לפעמים כשאנו נתקלים באמירה שהגיונה לא-ברור. זה היה כששמעתי את ההתייחסות הבאה לחוק לעידוד השקעות הון: די להשקיע בברזלים, מעכשיו נשקיע באנשים.

להמשיך לקרוא

לשכנע את הלא-משוכנעים

זה, כמובן, צריך להיות המוטו של כל דיון מקצועי או פוליטי. וזה, כמובן, אינו המוטו ברוב המקרים. קל יותר לשכנע את המשוכנעים. הם לא מתווכחים. הם תמיד מחזקים אותך. והם לא תובעים ממך יידע או הבנה עמוקים מדי.

הכרת יתרונו של שכנוע המשוכנעים עומדת ביסודו של כל ז'רגון מקצועי או פוליטי. עם זאת, שימוש יתר בשיטה חותר תחת כל טקסט מקצועי או פוליטי. וכך, למרות שכתיבת מאמר קצר לקהל הרחב, בכוונה טהורה, היא המבחן העליון לשליטה מקצועית, רובם המכריע של המאמרים המקצועיים בעיתונות היום נחשבים לחסרי ערך. ובאופן דומה, גם מצעי המפלגות נתפשים היום כטקסט נלעג, אם מישהו בכלל מסתכל עליהם.

להמשיך לקרוא

רוח השטות ההיא של דמוקרטיה

לפני מספר שבועות, נסעתי באוטובוס מתל-אביב לירושלים. הפלגנו באיילון-דרום, התקרבנו למזלג ימינה-אשדוד-שמאלה-ירושלים. איזה פנייה אני לוקח עכשיו? שאל הנהג את הנוסעים שעל ידו. שמאלה, הם ענו, והוא עלה בביטחה על כביש ירושלים. שם הוא שב והתעדכן:  ואיפה בדרך אני אמור לעצור?

לא הופתעתי, תיארתי כאן בעבר סיפור דומה. אגד נעזרת בנהגים מחליפים מדי פעם. הם, כנראה, לא מספיקים ללמוד את מסלול הנסיעה לכל פרטיו. הפעם, ישבתי מאחורי הנהג, ולכן שמעתי טוב-טוב את מה שאמרה לו הנוסעת שהגיחה פתאום בריצה מהספסל האחורי, כעשר דקות אחרי שבעיית הניווט הקטנה נפתרה.

להמשיך לקרוא

נכשל במה שאינו אמור לעשות

לא יודעת איך וממתי החל הביטוי "כשל שוק" לככב בעסקי הספרים. אך אני נתקלתי בו פעמיים בתקופה האחרונה.

פעם ראשונה, שהתלכדה עם שבוע הספר לגמרי במקרה, הייתה בשיחה עם תלמידותיי  מקבוצת הבוגרים של ה"השומר הצעיר"  שהכינו עבודה מסכמת על שוק הספרים בישראל. באחת מפסקאות העבודה הן ציטטו את דבריה של השרה, לימור לבנת, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת: "הדואופול {צומת וסטימצקי} יצר מצב של כשל שוק שלצערנו הממונים על ההגבלים העסקיים לא ידעו לטפל בו. במקום שהממונה מסרב להתערב ולראות את התמונה, אז לצערנו צריך להתערב באמצעות חקיקה…לצערי, כי זה בניגוד להשקפת עולמי. אני מאמינה בשוק חופשי…"

הגבתי מהבטן והערתי כי הביטוי "כשל שוק" מבטא עמדה ערכית כבר מעצם ניסוחו. הוא באופן מכוון מוביל לתפישה כי השוק בדרך כלל פועל באופן מושלם, והבעיה הקטנה צצה לה רק בשוק הספרים ואולי בעוד כמה מצבים דומים. התפתחה שיחה מעניינת, שחידדה לי את המושג "כשל שוק".

להמשיך לקרוא

קיינס ושבע הפרות

כמו לפני כל הרצאה, גם בפעם הזו התלבטתי איך עושים את זה – להנמיך את קיינס או להעלותו בדרגה? ובעצם, שאלתי את עצמי, איך אצליח טוב יותר להעביר לשומעים את תבונתו של המודל הקיינסיאני, האם על ידי הצגת מודל סטטיסטי "גבוה", או בעזרת סיפורים ממפלס החיים.

להמשיך לקרוא

ביקורת מלאה על ספרי

 את הביקורת הזו על ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי לא הצלחתי להעלות במלואה לאתר בעת שהתפרסמה, בגלל בעיות תוכנה. הסתפקתי בפרסום שני קטעים קצרים ממנה, וקישור אליה. אבל הקישור לא היה לגמרי ישיר ולכן רק מעטים הצליחו לגשת אליו.

ניסיתי שוב ושוב כי רציתי לשתף כמה שיותר אנשים בביקורת ששימחה אתי מאד ( ולמען הסר ספק, רות פרידמן ואני נפגשנו אולי פעם אחת לפני שנים רבות). עכשיו, סוף סוף מצאתי דרך לעקוף את המכשלה, וליצור קישור שעובד בלי בעיות. הנה, הביקורת המלאה (4 עמ') בקישור המצורף. היא התפרסמה במקורה בכתב העת ביטחון סוציאלי, הוצאת המוסד לביטוח לאומי, גיליון 83, יוני 2010, עמ' 266-269.

כותבת המאמר היא הכלכלנית הוותיקה ד"ר רות פרידמן. יותר פרטים על רות פרידמן תמצאו בתחתית הדף הראשון של הביקורת.

קיראו ותיהנו.

עבד מי שלא מאמין בבני אדם

ביום ד' שעבר, גיליתי פתאום את ההודעה על מכתב רשום שהסתתרה בתחתית הערימה. מיהרתי לסניף הדואר בקניון, תלשתי מספר, והתייצבתי בסוף התור שגלש אל מחוץ לחדר הזעיר. לפניי היו רשומים תשעה-עשר איש. חיכיתי שלושת-רבעי שעה, וצפיתי מרחוק בפקידים מניפים חבילה צבעונית בכל פעם שניגש לאשנב עוד לקוח. כשהגעתי אני, התברר שהחבילה היא הגדת פסח לילדים. אמרתי לא תודה, כמו שאמרו כל האנשים שעמדו באשנבים לפניי.

להמשיך לקרוא

בורחים ממשרת שר הקלישאה

באלה המילים אפשר לסכם את הבריחה ממשרת שר האוצר בממשלה המוקמת. כבר שנים רבות שלא מכירים בישראל, ובמדינות מתועשות אחרות, בתורה ממשית לשליטה בכלכלה. את מקומה של תורה כזאת ממלאת קלישאה של תורת הכלכלה. ועובדה, גם אנשים שאינם כלכלנים בהכשרתם, או בניסיונם המקצועי, אינם מתנדבים למלא את תפקיד שר הקלישאה.

להמשיך לקרוא

מי בראש התכנון הכלכלי? ארה"ב, לגמרי ברור

ומי מוביל בארה"ב? הבנק המרכזי, כמובן. שום דבר כבר לא יכול להיחשב למוזר מדי בעידן הזה של שנות האלפיים. מעוז התפישה הכלכלית השמרנית, הלא הוא הפד האמריקאי, הכריז לאחרונה על צעד שאי-אפשר לפרשו אלא כחזרה לתכנון כלכלי. אותו תכנון כלכלי שהיה דגלה של הסוציאל-דמורקטיה לאחר מלחמת העולם השניה. אותו תכנון כלכלי, שבגרסתו המוקצנת, מזוהה עם המשטר הקומוניסטי בבריה"מ.

להמשיך לקרוא

ממשלה-אישה עגולה מלאה

אין הבחנה ברורה יותר בין סוציאל-דמוקרטיה למה שמחוצה לה מאשר גודלה של הממשלה. סוציאל-דמוקרטיה מאופיינת ב"ממשלה גדולה" – ממשלה בעלת שיעור הוצאה גבוה בתוצר. ניאו-ליברליזם מאופיין ב"ממשלה קטנה" – ממשלה בעלת שיעור הוצאה נמוך בתוצר. משמעותו של שיעור ההוצאה בתוצר חורגת מתרומת הממשלה לשירותים הציבוריים. הוא מסמן גם את מעורבות הממשלה בתכנון, בניתוח, ברגולציה ובניהול הכלכלי בכלל.

להמשיך לקרוא