שלום, אמרתי יום אחד למוקדנית משרד התעשייה והמסחר באחד מגלגוליו האינסופיים, אני מבקשת את הספרייה. מה? אמרה לי האישה מעבר לקו, אין דבר כזה.

להמשיך לקרוא ←

באחד מימי הששי האחרונים, הסתובבתי עם נכדתי בשוק מחנה-יהודה. לפתע, בפינת רח' עץ-חיים-האגס, נחה עיני על ערימת מלונים יפהפיה: זהובים-כתומים, מוצקים, מעלי ריח ניחוח. קניתי מלון ושאלתי את המוכר:

– איך זה שאתה מוכר סחורה כזו יפה, ובסופר שלי הם מוכרים מלונים רקובים?

להמשיך לקרוא ←

קראו בשמה של הצרה הכלכלית התורנית, ואזמר לכם את מנטרת התיקון שלה. זה לא קשה,זה תמיד אותו דבר: ממשלה-מונופולים-ריכוזיות-שוק-לא-חופשי-וועדים-גדולים. אפשר לשיר גם מהסוף להתחלה.

להמשיך לקרוא ←

זה, כמובן, צריך להיות המוטו של כל דיון מקצועי או פוליטי. וזה, כמובן, אינו המוטו ברוב המקרים. קל יותר לשכנע את המשוכנעים. הם לא מתווכחים. הם תמיד מחזקים אותך. והם לא תובעים ממך יידע או הבנה עמוקים מדי.

הכרת יתרונו של שכנוע המשוכנעים עומדת ביסודו של כל ז'רגון מקצועי או פוליטי. עם זאת, שימוש יתר בשיטה חותר תחת כל טקסט מקצועי או פוליטי. וכך, למרות שכתיבת מאמר קצר לקהל הרחב, בכוונה טהורה, היא המבחן העליון לשליטה מקצועית, רובם המכריע של המאמרים המקצועיים בעיתונות היום נחשבים לחסרי ערך. ובאופן דומה, גם מצעי המפלגות נתפשים היום כטקסט נלעג, אם מישהו בכלל מסתכל עליהם.

להמשיך לקרוא ←

לפני מספר שבועות, נסעתי באוטובוס מתל-אביב לירושלים. הפלגנו באיילון-דרום, התקרבנו למזלג ימינה-אשדוד-שמאלה-ירושלים. איזה פנייה אני לוקח עכשיו? שאל הנהג את הנוסעים שעל ידו. שמאלה, הם ענו, והוא עלה בביטחה על כביש ירושלים. שם הוא שב והתעדכן:  ואיפה בדרך אני אמור לעצור?

לא הופתעתי, תיארתי כאן בעבר סיפור דומה. אגד נעזרת בנהגים מחליפים מדי פעם. הם, כנראה, לא מספיקים ללמוד את מסלול הנסיעה לכל פרטיו. הפעם, ישבתי מאחורי הנהג, ולכן שמעתי טוב-טוב את מה שאמרה לו הנוסעת שהגיחה פתאום בריצה מהספסל האחורי, כעשר דקות אחרי שבעיית הניווט הקטנה נפתרה.

להמשיך לקרוא ←

לא יודעת איך וממתי החל הביטוי "כשל שוק" לככב בעסקי הספרים. אך אני נתקלתי בו פעמיים בתקופה האחרונה.

פעם ראשונה, שהתלכדה עם שבוע הספר לגמרי במקרה, הייתה בשיחה עם תלמידותיי  מקבוצת הבוגרים של ה"השומר הצעיר"  שהכינו עבודה מסכמת על שוק הספרים בישראל. באחת מפסקאות העבודה הן ציטטו את דבריה של השרה, לימור לבנת, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת: "הדואופול {צומת וסטימצקי} יצר מצב של כשל שוק שלצערנו הממונים על ההגבלים העסקיים לא ידעו לטפל בו. במקום שהממונה מסרב להתערב ולראות את התמונה, אז לצערנו צריך להתערב באמצעות חקיקה…לצערי, כי זה בניגוד להשקפת עולמי. אני מאמינה בשוק חופשי…"

הגבתי מהבטן והערתי כי הביטוי "כשל שוק" מבטא עמדה ערכית כבר מעצם ניסוחו. הוא באופן מכוון מוביל לתפישה כי השוק בדרך כלל פועל באופן מושלם, והבעיה הקטנה צצה לה רק בשוק הספרים ואולי בעוד כמה מצבים דומים. התפתחה שיחה מעניינת, שחידדה לי את המושג "כשל שוק".

להמשיך לקרוא ←

כמו לפני כל הרצאה, גם בפעם הזו התלבטתי איך עושים את זה – להנמיך את קיינס או להעלותו בדרגה? ובעצם, שאלתי את עצמי, איך אצליח טוב יותר להעביר לשומעים את תבונתו של המודל הקיינסיאני, האם על ידי הצגת מודל סטטיסטי "גבוה", או בעזרת סיפורים ממפלס החיים.

להמשיך לקרוא ←

 את הביקורת הזו על ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי לא הצלחתי להעלות במלואה לאתר בעת שהתפרסמה, בגלל בעיות תוכנה. הסתפקתי בפרסום שני קטעים קצרים ממנה, וקישור אליה. אבל הקישור לא היה לגמרי ישיר ולכן רק מעטים הצליחו לגשת אליו.

ניסיתי שוב ושוב כי רציתי לשתף כמה שיותר אנשים בביקורת ששימחה אתי מאד ( ולמען הסר ספק, רות פרידמן ואני נפגשנו אולי פעם אחת לפני שנים רבות). עכשיו, סוף סוף מצאתי דרך לעקוף את המכשלה, וליצור קישור שעובד בלי בעיות. הנה, הביקורת המלאה (4 עמ') בקישור המצורף. היא התפרסמה במקורה בכתב העת ביטחון סוציאלי, הוצאת המוסד לביטוח לאומי, גיליון 83, יוני 2010, עמ' 266-269.

כותבת המאמר היא הכלכלנית הוותיקה ד"ר רות פרידמן. יותר פרטים על רות פרידמן תמצאו בתחתית הדף הראשון של הביקורת.

קיראו ותיהנו.