קץ כלכלת השוק

שוק, חשבתי לעצמי, איזה שוק. סיבוב הקניות השבועי שלי מורכב מביקור במרכול לרכישת המוצרים ה"יבשים", בתוספת נסיעה לקצבייה ולחנות הירקות בקצה המרוחק של היישוב. פה ושם, רכישה אינטרנטית אקראית. איך ריכוז קניות כזה עונה על הגדרת שוק? איפה הוא שם את הדיון על כלכלת שוק לעומת כלכלה מנוהלת על ידי הממשלה.

להמשיך לקרוא

סיפור של הרבה קניונים

שני קניונים יושבים בראש ההר. שניהם נראים למרחוק. האחד, שנבנה לפני שנים, תוכנן מתוך התחשבות כלשהי בנוף. השני, החדש יותר, הוקם על מנת לצעוק: אני הכי גדול. שניהם גדולים. שניהם עמוסים בשלטי פרסומת רעשניים. מראהו של הראשון איכשהו עומד באמות המידה של הכיעור המקובל. השני חורג מכל אמת מידה: מרובע, אטום, מחסני, משתלט על סביבתו.

להמשיך לקרוא

פוליטיקה. 37 עד 40 מעלות בצל

שמונה ושלושים בבוקר, יום א'. בדקתי באינטרנט מה מזג האוויר הצפוי בירושלים. באתר הראשון ראיתי טמפרטורת מקסימום של 40 מעלות, בחדשות מוצ"ש ערוץ 1 אמרו 37 מעלות. הלכתי הלאה: 37, 38, 39, 40, ולא נכנסתי לכל האתרים.

להמשיך לקרוא

עדות מהמהפך הניאו ליברלי

את המהפך הניאו-ליברלי בישראל נוהגים לייחס לתוכנית ייצוב המשק של 1985. אמת, אז לראשונה הוא הוצג לציבור כמשנה סדורה. אך שורשיו נעוצים בתקופה מוקדמת יותר, הם מגיעים לראשית שנות השבעים.

להמשיך לקרוא

מה שנשאר מהספרייה בקצה המסדרון

שלום, אמרתי יום אחד למוקדנית משרד התעשייה והמסחר באחד מגלגוליו האינסופיים, אני מבקשת את הספרייה. מה? אמרה לי האישה מעבר לקו, אין דבר כזה.

להמשיך לקרוא

אני בעד השקפה אופטימית

השקפה אופטימית, ספרו של אודי מנור, מייצג נאמנה את מחברו – אומר את מה שהוא חושב מבלי להסתיר. בבלוג שלו, בין תיאור עיסוקיו, מנור כותב במפורש 'חבר מפלגת העבודה' – מקדם מכירות שנוי במחלוקת בשנים האחרונות. הישירות הזו שלא-עושה-חשבון-לאף-אחד, היא אחת הסיבות להערכה ולחיבה שאני רוחשת למנור ולכתיבתו, גם אם מדי פעם היא מובילה אותו למשוך בצמותיי הוירטואליות.

להמשיך לקרוא

הדוקטור למלונים מסביר: פער התיווך

באחד מימי הששי האחרונים, הסתובבתי עם נכדתי בשוק מחנה-יהודה. לפתע, בפינת רח' עץ-חיים-האגס, נחה עיני על ערימת מלונים יפהפיה: זהובים-כתומים, מוצקים, מעלי ריח ניחוח. קניתי מלון ושאלתי את המוכר:

– איך זה שאתה מוכר סחורה כזו יפה, ובסופר שלי הם מוכרים מלונים רקובים?

להמשיך לקרוא