מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.
זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.
בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.
האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.
עידן השוק החופשי 