תגית: ריבית

המדד ירד. אז מה

המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.

בדקתי בהתחלה מה היה בעידן האינפלציה הגבוהה – שנות השבעים-שמונים. שם, ירידת האינפלציה האחרונה הייתה ב-1977 (0.2%- בינואר), במדד שנתי של 42.5. מאז ועד ל-1992, המדד לא ירד. במארס 92 הוא ירד ב-0.4%. אגב, 1992 היא השנה בה עברו למדרגת מדד חד-ספרתי באזור ה-10% לשנה. כלומר, ירידת מדד היא משמעותית, כשהאינפלציה נמצאת בסביבת ה-10% לשנה ומטה.

ומה עכשיו? מדד שנתי של 5.2% בלבד ביולי, לפני המדד האחרון של 4.6% באוגוסט. נפילת אוגוסט מבטאת צניחת ענק (17.7%) במחירי הדלק. צניחה זו, המבטאת הפחתה במס הבלו, ירידת מחיר הדלק הבינלאומי וירידה זמנית בשער הדולר, תרמה לנפילת המדד 0.63%. כלומר, היא גדולה מנפילת המדד עצמו. שאר הירידות הן מזעריות וברובן גם עונתיות. מסקנה? אין סיבה לשמחה עכשיו, זו תופעה חד-פעמית שעוד לא אומרת דבר על מגמת האינפלציה.

מעניין לראות את סעיף הדיור, שכדרכו, תרם תרומה משמעותית להתייקרות. סעיף הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתמך על נתוני שכר הדירה. זאת, לגבי דירות שכורות, אך גם לגבי דירות בבעלות הדיירים. כל השיטה מורכבת מאד ומעלה תהיות לגבי עדכון הנתונים. קשה מאד להבין אותה לעומקה, אם לא נמצאים בתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על כן, אני לא מתעלפת עכשיו ממדדי הדיור הגבוהים. יתכן מאד, שהם משקפים פיגור במדידה, חייבים לחכות.

סעיף נוסף, שתרם להתייקרות החודש, יותר מהדיור אפילו, הוא סעיף החשמל. הוא תרם להתייקרות כמעט שתי עשיריות האחוז. זאת, לאחר שמחירי החשמל הועלו עקב התייקרות הפחם, שעדיין משמש לייצור כ-23% מהחשמל בישראל. ההתייקרות בחשמל אינה האחרונה השנה, כך הודיעה רשות החשמל האחראית על עדכון המחירים.

ומה לגבי כל השאר? כמה סעיפים עונתיים הוזלו החודש הזה. הם יתייקרו עכשיו לקראת ראש השנה, או אחרי החג. ואם אתם שואלים אותי, שום תפנית מהותית עוד לא קרתה במדד. אפשר לראות זאת בחנויות בהן אנחנו מבקרים. אנשים מתלוננים על התייקרות המזון, בעיקר המזון התעשייתי והמיובא. גם הקוסמטיקה וחומרי הניקוי לא נשארים במקומם, והם ימשיכו להתייקר. ובעיקר, אותו מנגנון של מחירים-שכר ימשיך לפעול כרגיל. הוא שרוי במצב רוח של אינפלציה. את זה בינתיים מוקם לשנות, על ידי ירידת מחירים אחת.

ועד לפה, התמונה היא של עליית ריבית רצופה, הולכת וגדלה מאז אפריל. התחלנו בריבית של 0.1%, ובהעלאה של 0.25%, הגענו להעלאה של 0.75%, ולריבית מוניטרית של 2%. הערכות הגופים הפיננסיים במשק מדברות על ריבית של 3.25% בראשית 2023. נקווה שזה בלבד יעזור לריסון האינפלציה.

 

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר

ריבית ריאלית שלילית – זה הגיוני?

מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.

להמשיך לקרוא

איך מתחילה אינפלציה. איך היא נגמרת

זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.

להמשיך לקרוא

ריבית ריאלית שלילית, מי מרוויח מי מפסיד

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא