זה אומר להאמין ביכולתו של תקציב הממשלה לאזן מחדש את הפעילות הכלכלית בגאות ובשפל. איך מאזנים את הפעילות? תלוי ב…וב…וב… תלוי, כמו כל צעד יישומי בכלכלה.
אני קיינסיאני, מה זה אומר
8 תשובות
תגית: קיינס
אני קיינסיאני, אמר נגיד בנק ישראל
אני קיינסיאני, הוא לא היסס לומר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של הבנק. "מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית עובדת", ציין סטנלי פישר בשקף הראשון של מצגתו. וכדי לתת תוקף לדבריו, הוא הפנה את שומעיו להרצאתו מה-19 לאפריל השנה בועידת קרן המטבע הבינלאומית. שם, תחת הכותרת "מדיניות פיסקלית והמיתון הגדול", פישר אמר, "אכן, קריאת הספרות מזכירה לנו שההשקפה הקיינסיאנית כלפי המדיניות הפיסקלית נולדה בימי השפל הגדול, שב-1971 הצהיר ניקסון כי כולנו 'קיינסיאנים עכשיו', וכי 'אין אתיאיסטים בשוחות'". משמע, כולנו קינסיאנים מאמינים. כולנו מגויסים לשירות הדת הזו.
מלחמה – הוצאה תקציבית מועדפת
אין טעם לתהות עכשיו על נחיצותו של המבצע בעזה. ברור לכל, שהשאיפה לשוויון בין אזרחי המדינה, פירושה גם אחריות של הממשלה להפגת האיום הביטחוני הרובץ על תושבי הפריפריה. ההוצאה על הגנת הדרום בתנאים הנוכחיים היא, אם כן, הוצאה חברתית לכל דבר ועניין. ואם נותר על מה לדון, הרי זה על המסלול שהביאנו עד להצדקת ההוצאה הזו.
ספר כלכלה מקסים באמת
ספרו של רוברט היילברונר הפילוסופים הארציים (הוצאת שלם, התשע"ב) הוא ספר כזה. כמעט דילגתי עליו עם הופעתו, אבל ביקורת של ידידי, גלעד סרי-לוי ברשימות, שכנעה אותי שהוא ראוי לרכישה ולקריאה.
הזליגה הקיינסיאנית הפרועה מכולן
זו הזליגה המתרחשת באדיבותן של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. אך, לפני כן, תזכורת על עצם מושג הזליגה. דיברנו כאן על שני סוגי זליגות קיינסיאניות: הוצאה ממשלתית שזולגת אל מחוץ למדינה, והוצאה ממשלתית שזולגת למגזר הפיננסי. ובעצם, כדי להגדיר מחדש את הדיון, אנו מדברים על תועלתה של הגדלת ההוצאה הממשלתית בעת שפל – הגדלת הוצאה קיינסיאנית, האם היא נשארת בגבולות המדינה, האם היא מיטיבה עם רוב תושביה.
זליגות קיינסיאניות
קיינס חוזר והוא רלוונטי מתמיד. קיינס חוזר והוא מעורר תהיות כתמיד. 80 שנות תהייה הן תמצית כתיבתו של קיינס. 80 שנות תהייה הן הביטוי הנאמן ביותר לגדולתו. קיינס, עצמו, בחן שוב ושוב את תקפות טענותיו. מעניין, עכשיו, לבדוק את טענתו העיקרית בתנאי משבר המאה ה-21.
מזמן לא הייתי מלאת תקווה כל כך, ומלאת פחד
יש עוד מה להוסיף על זה? אני פוחדת מפתרונות נועזים באותה מידה שאני חוששת מהיתקעות במקום. מילים כמו "פירוק מונופולים", צעדים נמרצים כגון חקירת ראשי חברות ממלאים אותי אימה. אני נזכרת בגעגועים בימים שבהם חטיבת צרכנות פשוטה במשרד התעשייה והמסחר הצליחה לווסת את המחירים, בעזרת פיקוחם הנבון של מספר עובדים צנועים וישרי דרך. אני מייחלת לשובם של ימים כאלה.
לא באתי לפה להתווכח
התחושה הזו רק מתחדדת אצלי כל הזמן. אין לי כוח לטענות סמול-יאמין, שוק-חופשי-שוק-לא-חופשי, ממשלה-טובה-ממשלה-רעה, קיינס-הומו-קיינס-לא-הומו.
בסוף, וירג'יניה (וולף) חיבבה את מיינרד (קיינס)
יומניה של וירג'יניה וולף, שיצאו לאור בעברית לאחרונה (חירות של רגע, הוצאת כתר, 2010) אינם מיועדים לכל אחד. הם ייקראו בשקיקה על ידי המכורים לרכילות ספרותית, לתיעוד היסטורי, ולקבוצת בלומסברי – חוג האינטלקטואלים-סופרים-אמנים שסבבו את וולף ואת אחותה ואחיה.
לכתוב כלכלה: כסף, אהבה וחופש
'עלייתו של הכסף' מאת ניל פרגוסון,שיצא לאור בעברית לאחרונה (עם עובד/ספריית אופקים) הוא ספר ראוי לקריאה וראוי לשמירה במדף הספרים בבית.
עידן השוק החופשי 