יום ראשון בבוקר. מה אני יכולה לומר על הכלכלה. טוב לא יהיה, זה ברור. הנזק למדינת ישראל כבר נגרם. ברור לגמרי שהוא לא יתוקן ברגע, גם אם נתניהו יחליט לסגת עכשיו.
תחזית כלכלית למדינה מוטרפת
10 תשובות
תגית: צמיחה כלכלית
בלגאן
אני חייבת לומר: אין לי מושג מה יקרה אם רפורמת לוין-נתניהו תמומש במלואה. אני לא בטוחה שכל חברות ההייטק יברחו מהארץ. שמאלנים-מסריחים כמוני בוודאי יישארו כאן. ובכל זאת, טוב לא יהיה, זה ברור.
הכלכלה שמצחיקה את נתניהו. מצחיקה את כו-לם?
מה מצחיק את נתניהו? שאלתי את עצמי, כשראיתי אותו, מחויך כולו, במסיבת העיתונאים עם סמוטריץ'. טוב, כנראה עצם העובדה שסמוטריץ' עמד כ-אילו מרוצה על ידו. אולי גם זה, ששניהם הציגו 'תוכנית' שנותנת לכל משפחה כמה עשרות שקלים לחודש, ולא אמרו דבר על שני צעדים לעידוד משפחות עובדות שיפקעו באמצע פברואר: נקודת זיכוי נוספת לעובדים, והגדלת מענק העבודה לעובדים עניים – שניהם מסתכמים במאות שקלים לחודש למשפחה. אז זה מצחיק, לא? איך שהוא עובד עלינו בעיניים.
זו אינפלציה, או סטגפלציה, או טמטומפלציה
זו אינפלציה – תהליך של עליית מחירים, או סטגפלציה – תהליך של עליית מחירים פלוס סטגנציה, עצירה בצמיחה? או שאולי זו טמטומפלציה, עוד תהליך כלכלי שלא מבינים עד שלא מבחינים בפרטים ומריחים. אני מקווה שהשאלה לא יותר מטומטמת מהתשובה, אך תהליך כלכלי חייבים להבין לפני שפותרים.
היה שירות? איננו עוד
זה אותו סניף בנק? אני עושה הכל בטלפון, לא הייתי פה כבר שנתיים. בכניסה יושב בחור דתי שאני לא מכירה, הוא שואל אותי בחוצפה למה הגעתי. רק אז הוא נותן לי להיכנס. הלם. בנק פצפון, לוקח לי זמן לקלוט: שליש מהשטח של הבנק הקודם, שלושה עובדים, עשירית ממספר העובדים שהיו. איפה הבנק? אני שואלת את הפקיד היחיד שאני מכירה. החזרנו אותו לקבלן, הוא עונה.
בל"ל כמו שאר הבנקים, הפך להיות רזה יותר. שירות? לא תמצא. זה טוב יותר? הרווחיות עצומה. ומה עם שירות? מי אמר שבנק צריך לתת שירות?
——————————————————————————————————————————- להמשיך לקרוא
בשורה אופטימית?
אפשר לומר כן, בתור התחלה גידול של 16.6% בתמ"ג, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות, ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו, ושל 14.1% בתמ"ג ללא מיסים נטו על היבוא. מדוע ללא מסי יבוא? משום שתשלום המס על יבוא נכלל בתמ"ג, וברבעון זה היה יבוא מכוניות ניכר. בדקתי, ליתר ביטחון, גם את שיעור הגידול בתמ"ג ברבעון השני לעומת מקבילו אשתקד, כי זו כבר תקופה ארוכה ולא רבעון אחד מקרי. הוא מסתכם ב-15.4%. לגמרי לא רע, לכאורה, היה משבר ואיננו עוד.
מה שעוד בולט לעין ומשמח לב הוא הכלליות בעלייה במרכיבי התמ"ג לאורך שנה: 23.0% בייצוא, 17.7% בהשקעה בנכסים קבועים, 23.3% בצריכה הפרטית. הכל, חוץ מהצריכה הציבורית שגדלה רק ב-2.9% מאז הרבעון המקביל בשנה שעברה. בדקתי ומצאתי כי זו הצריכה הביטחונית שנפלה ב-16.3%. הצריכה הביטחונית (במחירים קבועים, יש להדגיש) היא תמיד תנודתית בתנודות חדות, לא תמיד אנחנו יודעים מדוע.
להגדיל חוב? להטיל מס? – מדיניות מרחיבה
כולנו בעד הרחבה תקציבית עכשיו. ובכל זאת, לא מספיק מדברים על אופי ההרחבה, כמה ממנה ממומן מחוב, וכמה ממומן ממס. אולי משום שכבר שכחו להטיל מס. שיעור המס היום בישראל ובמדינות נוספות הוא נלעג ביחס למה שאפשר לגייס. עם זאת, ישנם שיקולים גם לטובת הדפסת כסף, אנסה להכיל כאן את ההסתכלות הרחבה.
זמן
ברור לגמרי שיצירת חוב תהיה מהירה יותר מאשר הטלת מס. הדפסת כסף היא מיידית, גם תוך עקיפת חוק אי ההדפסה, שממילא נוסח כך שיהיה ניתן לעקיפה. על כן, אם רוצים הישג מידי, אין ספק, צריך להיות בו שיעור מסוים של הדפסת כסף. כמה? שאלה טובה. אומרים שהרבית אפסית עכשיו. האם אנחנו יודעים בוודאות שהיא תמשיך להיות אפסית? התשובה היא לא, ומשום מה שוכחים שזו לא רק ריבית, צריכים להחזיר גם את הקרן. ומה קורה אם משהו משתבש? איום האינפלציה נמצא שם, ראו את ה-5% בארה"ב עכשיו.
כסף
יחס חוב תוצר בישראל היה 60% ב-2019, טיפס ל-72% ב-2020, והוא ממשיך לטפס עכשיו. כמה עוד ניתן להגדילו ללא חשש? מתי הוא יתחיל להתבטא בריבית על החוב? האם התוצר אכן יזנק בעקבות ההשקעה, ספרו לי בכמה? אלה שאלות שאין עליהן מענה כמותי מוגדר. עד מתי תוכל המדינה לפעול במציאות שאין בה מענה מוגדר? שאלה טובה, אני מניחה שיהיו חייבים לעצור היכן שהוא.
צמיחה
ועכשיו, אמרו לי מהי צמיחה. חושבים להשקיע בבריאות, בחינוך, זה בהכרח יגדיל תוצר באופן מידי? אלה לא שנות החמישים, ועם זאת, ניאלץ בקרוב לפרנס וליצור מקורות תעסוקה למאות אלפי אנשים. יש לכם תוכנית מפורטת (כן, פנקס שחור של ספיר)? איך אתם משקמים עסקים שחרבו, מקימים במקומם עסקים חדשים? מכשירים את העובדים ואת היזמים, כך שיתאימו לשינוי? אני עוד לא ראיתי תוכנית כזו. לא ראיתי אפילו יכולת משכנעת של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. וכמובן שאין היום כל מעורבות ממשלתית בהשקעה בתעשייה, בחקלאות או בתיירות. הרשו לי לשער, אולי דווקא אם ישלמו מס, תהיה יותר היפתחות לדיבור על השקעה משותפת של המגזר היצרני עם הממשלה.
התמונה המלאה
כלכלה היא תמונה מלאה. כלכלה היא מקבץ של פרטים. אז הדפיסו כסף, אתם יודעים איך הוא יגיע לציבור? עובדה, חלק ניכר מהכסף שהודפס עד כה לא הגיע לידיים הנכונות, ונותר בלתי מנוצל. ומה אם הכסף הזה יעבור דרך תשלום מס? זה יהיה קשה, זה יגרור דיון יסודי ומאבק בין מעמדות. אולי דווקא מתוך הדיון תתקבל תשובה לכמה מהשאלות. מה גם, שאני מאמינה שרבים מבין המיליארדרים של ישראל לא יתנגדו לתוספת מס. הם יבינו שכדאי להם לשלם על מנת לשפר את האווירה. וכדאי לשים לב לתשובתו של פרופ' צבי אקשטיין על השאלה לגבי ההבדלים בין תוכניתו השאפתנית לכאורה, לתוכנית של בנק ישראל. זו הזדמנות להשתחרר מ'הקופסאות' הישנות, הוא אומר. "הפרטים פתוחים לדיון ולוויכוח, זו התשובה". אני עוד לא רואה דיון וויכוח ענייני על פרטים. יש סיכוי טוב להתעוררותו בעקבות הטלת מס. והפרטים, כידוע, הם העיקר.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
כמה מילים על צמיחה מוזרה
מגיע לה להיקרא צמיחה מוזרה, בגלל התנודתיות החריגה הנצפית בה. צמיחת התמ"ג ב-2016 אינה משתלבת בקצב הרגיל. זינוק של 5% במחצית השנייה של השנה לעומת קודמתה, 3.8% במחצית הראשונה. זאת, לאחר טווח צמיחה של 2% עד 3% במחציות 2014 ו-2015. הצמיחה בכל 2016 מסתכמת ב-4% לעומת קודמתה.
אחת מחמשת קוראיו מגישה: תקציב 2015
חמישה? אני לא בטוחה. אבל היו שניים שהסתייגו מציוץ הטוויטר שלי לאמור: נותרתי האחרונה בתבל שעוד קוראת בתקציב. להגנתי, אסביר כי צייצתי לאחר שבת שלמה של גלגול מסכי תקציב מבוקר עד ערב.
כלכלה אופטימית. טוב להיזכר
כלכלה אופטימית? אין מושג מדעי כזה. אבל בטוח שיש צירוף מילים כזה בחשיבה של אנשים. כלכלה של תקווה. כלכלה של ציפייה לטוב.
עידן השוק החופשי 