בוקר טוב, גלובליזציה

היא הגיעה לישראל לפני יותר משלושים שנה. נכנסה לכאן חופשי, מבלי שבדקו את כישוריה. נכנסה, ועשתה את מה שהיא עושה בדרך כלל. מוזר עכשיו להיתקל ב"תדהמה" על תוצאות מעשייה.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: מכתב התפטרות

מכתב ההתפטרות הגיע אליי בדואר לפני שבוע. מכתב בדואר? התפטרות באמצע היום? כל כך המילניום שעבר. לא פלא, הוא נשלח על ידי וועד הגמלאים, גמלאי משרד הכלכלה והתעשייה. ראשי הוועד הודיעו על התפטרותם.

להמשיך לקרוא

פתיחה לדיון הסוציאל-דמוקרטי המתבקש

נתחיל בכותרתו הראשית של המסמך: "הטוב האפשרי" באותיות גדולות. מתחתיה באותיות קטנות: "קווים למדיניות סוציאל-דמוקרטית ישראלית". הטוב האפשרי הוא לא הטוב ביותר, הוא לא חזון אוטופי, הוא מה שאפשר לשאוף אליו מהמקום שבו אנו נמצאים.

מסמך "הטוב האפשרי", שנכתב על ידי שלמה סבירסקי מנהלו האקדמי של מרכז אדוה, יצא לאור כספרון לפני מספר שבועות, ומופיע גם במתכונת אינטרנטית עכשיו.

להמשיך לקרוא

רוח הממשלה. מה שנשאר

 לפני שבועיים, בשעת בוקר, הטלפון צלצל.

-שלום, כאן מיכאל מיחידת הרווחה של משרד הכלכלה והתעשייה.                                                 -בוקר טוב.                                                                                                                         -רציתי  לשאול מה שלומך.                                                                                                     -בסדר גמור.                                                                                                                       -מתי אפשר לבקר אצלך?

להמשיך לקרוא

קפה ומחשבות, בניין פאלאס

במפגש הקפה האחרון שלי עם חברה, היא סיפרה לי על הסיור בבניין פאלאס שבו השתתפה. פאלאס, הלא-הוא מלון היוקרה וולדורף אסטוריה ירושלים, היה ביתי במשך חמש-עשרה שנה, מקום משכנו של משרד התעשיייה והמסחר. חברתי דיווחה בצער על חזות הבניין ששונתה, על גרם המדרגות שאיבד מפארו, ועל הלובי שפעם היכה בתדהמה את כל באיו, ועכשיו נראה מגומד.

להמשיך לקרוא

הבנק של המדינה נגד משרד התעשייה והמסחר

שוב, חצאי-אמיתות בשירות השיטה. חצאי אמיתות לעתים קרובות גרועות משקרים. השבוע הן שימשו להכפשת חברת החשמל, ובמיוחד להכפשת עובדיה.

סיפורי האגדה על החברה הזכירו לי פגישה עם מנכ"לה בשנות התשעים, לצורך טור שכתבתי בגלובס. האיש התלונן על כיווץ מכוון מצד הממשלה בהכנסות החברה, ועל הקושי לחדש את התשתיות, כתוצאה מהכיווץ. הקונטקסט היה ברור: הכו בחברה ובעובדיה, על מנת לסלול את הדרך למסירתה לטייקון המושיע.

להמשיך לקרוא

קצב ההליכה באינתיפאדה, קצב האטת הכלכלה

בראשית השבוע שעבר, נסעתי למחנה יהודה לחדש את מלאי הלחם האהוב עליי. חניתי קרוב לשוק, שילמתי עשרים שקל לשעה-או-כל-חלק-ממנה, צעדתי בעורף של המשביר לצרכן, ואחר כך ברחוב אגריפס.

ארבע אחר הצהריים, תנועת האנשים ברחוב הייתה דלילה. לא תינוקות, לא ילדים, לא קבוצות של מבלים או של טיילים. רק מי שצריך. ומי שצריך נע מנקודה לנקודה, בלי להתעכב על שטויות.

להמשיך לקרוא