תגית: משבר הקורונה

סתיו

"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר.

גאות הנילוס              

והבוקר, קמנו אל ענני סתיו, טמפרטורה של 29-27 מעלות באתרי מזג האוויר השונים. נזכרתי שבילדותי קראו לעונה הזו – גאות הנילוס. כמה ימים, באוגוסט בדרך כלל, של קרירות, עננות ואפילו טפטוף. בדקתי באינטרנט, מצאתי כי הביטוי הזה פחות פופולארי עכשיו, משום התקנת סכרי אסואן על הנילוס, המונעים הצפת שטחים. ובכל זאת, סכרים נגד תופעת טבע אדירה? הצליחו לחסום אותה במידה כלשהי, אך כנראה לא לגמרי.

קיינס – בסתיו ימיו

אל כל המהומה הזו, הצטרף מה שקראתי בשבת באחד העיתונים: בשפל כזה קיינס אמר להדפיס כסף, לא חשוב כמה כסף, לא תהיה אינפלציה. אפס אינפלציה עכשיו. לא אחזור ל-384 עמודי (במהדורה האנגלית הנמצאת בביתי) 'התיאוריה הכללית'. אבל חפרתי בספר הזה מספיק בעבר כדי לקבוע שקיינס מדבר גם על הדפסת כסף, וגם על גיוס כסף בידי הממשלה בעזרת מס. מבחינה זו, ספרו של קיינס ככל שהוא גאוני, הוא גם די מבלבל. הוא פחות מספק נוסחת פעולה, ויותר מפתח מחשבות. 'התיאוריה הכללית' אינה ממש תיאוריה כללית. יש בה הרהורים, ויכוחים עם גרסאות כלכלה אחרות, והרבה 'דוגמאות מהחיים'.

קיינס כתב את ספרו החשוב בסתיו ימיו. אילו כתב אותו כאיש צעיר, היה בוודאי מבטא את רעיונותיו באופן סדור יותר. אך מבחינת עניין ועומק, יתכן שכתיבתו הייתה מפסידה.

אני זוכרת היטב את הדגשת הצד התקציבי, כשלמדתי את התיאוריה הקיינסיאנית בכלכלה שנה א'. הגדלת כמות הכסף אמנם הייתה שם, אך בעיקר כאמצעי מימון לפעולת הממשלה. פעולה בראש, ממשלה מצמיחה בראש. שיטת ההוראה שונתה כשחזרתי לארץ בראשית שנות השבעים. אז המודל הציב את התקציב ואת כמות הכסף במידת חשיבות שווה. זאת, אולי משום הדגשת צדו המתמטי לפני ההיבט הענייני – ההיבט של מה עושים, ומי – שלו. ועכשיו, רק כסף. זה הגיוני בעידן שבו מספר המיליארדרים וריכוז ההון שבידיהם הוא בשיא של אי-פעם?

הגיוני, בעידן שבו הצמיחה התאפסה? כן, הסיפור של הגדלת כמות הכסף והוזלת מחירו (הרבית) לא התחיל עכשיו, אלא, לכל המאוחר במשבר 2008. או שזו מחוות תמיכה באותם מיליארדרים. מחווה שתכליתה לא ברורה. שתוצאת הביניים שלה – הצמחת מיליארדרים – שנויה במחלוקת, במקרה הטוב. מחווה שעוד נשלם עבורה מחיר שקיינס לא חשב עליו, אז, בסתיו ימיו.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

לא יהיה עוד מלך כזה

ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.

להמשיך לקרוא

תשאלו את שלומי סלומון מאבן גבירול

אני קוראת את הראיונות הנפוחים מחשיבות עם מומחי הכלכלה בעיתונות. אני בודקת רק דבר אחד: צחקתי/בכיתי/ נותרתי אדישה. כי להודות על האמת, אין לי מרשם מדעי לשליפת המשק מהשפל, יש לי רק תחושת בטן. תחושת הבטן אומרת שקיצוץ רוחבי, כמו זה שהממשלה מתכננת עכשיו, הוא בדיחה. אתם מרחיבים ומרחיבים, אין לכם מושג כמה, אז קיצוץ רוחבי של 0.16% הוא זה שיציל את הכלכלה?

להמשיך לקרוא

קורונה, עוד סיוע, שיהיה

כבר הכותרת רוצה לומר לכם: זו אינה תוכנית, מה שפורסם ביום ה' על ידי הממשלה, זו ערכת סיוע מורחבת בלבד. זו אינה תוכנית, משום שהיא לא אומרת דבר על אופן מימון ההוצאה הנוספת. זו אינה תוכנית, משום שאין בה התייחסות לחילוץ המשק מהשפל, והחזרתו לפעילות רגילה. יש בה בעיקר סיוע מורחב לנפגעי הקורונה: היקף רב יותר של מסתייעים, וזמן סיוע ממושך יותר.

להמשיך לקרוא

מחפפים בעדיפות עליונה

עשרות שנים שאני עוקבת אחר הודעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מעולם לא נתקלתי בהן בפתיחה מעין זו: "נתוני סקר כוח אדם מאפשרים מעקב אחר השפעת נגיף הקורונה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. גם בתקופה זו, אנו מחויבים ופועלים לפי שיטות עבודה בין לאומיות לפרסום האינדיקטורים הקיימים, כמו גם לפיתוח ולדיווח על אינדיקטורים חדשניים וניתוחים המתאימים למצב." לא נתקלתי באמירה דומה בהודעות אחרות של הלמ"ס המתפרסמות עכשיו. אמירה זו שמורה למה שנוגע לכוח אדם ולאבטלה.

להמשיך לקרוא

שנ"צ של שבת. התבהרות

ערב סוף השבוע האחרון, אמרתי לעצמי שאני לא מבינה דבר. קמנו בשבת, יצאנו לטיול רגלי ארוך, אכלנו צהריים, התיישבתי על כורסתי עם העיתונים, נפלה עליי תרדמה עמוקה. קמתי רגועה, בלי שאוכל לומר לעצמי מדוע. ואז ב-8 בערב, הקשבנו לחדשות כאן, הרגשתי שנהיה לי סדר בראש.

להמשיך לקרוא

כלכלה פוליטית. ומה היה כאן קודם?

מה זאת כלכלה פוליטית? תזרקו לדונלד טראמפ. והוא, מבלי למצמץ, ישיב לכם מיד: הכלכלה שאני מנהל עם הצהובים. הסינים האלה מוכרחים לדחוף לכאן כל שרוך שהם מייצרים. הם הפכו את הפועלים האמריקאים למובטלים. הם משתלטים על כל רכוש אמריקאי המוצע למכירה. מה זו כלכלה פוליטית? תשאלו ישראלי מהרחוב. והוא, באדישות, יענה: אין לי מושג. טוב, אז אמא של בר רפאלי עזרה לה להעלים מס, היא תשב בבית הסוהר מספר חודשים. זה פוליטי? כולם – מראש הממשלה ועד האזרח הכי קטן – מעלימים.

להמשיך לקרוא

תגידו חברים, בטוח תהיה אינפלציה

את הקביעה הזו, אני שומעת די הרבה בתקופה האחרונה, עקב הדפסת הכסף הניכרת. לא יודעת, יש חשש מסוים, אני עונה. ותאמינו לי, לא מזלזול או מאדישות: גמלאים כמוני הם הניזוקים הגדולים מאינפלציה.

להמשיך לקרוא

נמלים זעירות, נמלים ענקיות. 38 מעלות בצל

תהפוכות מזג האוויר ביטאו את עצמן יפה במטבח שלי. בימי ה-37 עד 38 מעלות הסתמן פתאום קו דק שחור על השיש, ישר לתוך ארון המזון. נזקקתי למשקפי קריאה על מנת לזהות את הנמלים השחורות הזעירות שהיו שם. בבוקר, כשפתחתי את הארון מתחת לכיור, זינקו ממנו כמה נמלי ענק שחורות. לא זוכרת שאי פעם ראיתי נמלים כאלה. ועכשיו, כשמזג האוויר הפך להיות ממוזג, הנמלים הזעירות לגמרי נעלמו. נותרו רק כמה נמלים גדולות, לא ענקיות, בצבע חום משעמם.

להמשיך לקרוא

ראיון אתי בעיתון דבר

מצ"ב ראיון אתי שפורסם בסוף השבוע האחרון בעיתון דבר. תודה לשי ניר, שראיין וערך נאמנה, ולחברי הטוב, ניצן צבי כהן, שהיה ברקע כתמיד.

https://www.davar1.co.il/?p=225094