שיר ישן שהתנגן ברדיו עורר אצלי זיכרון רדום של מסיבה. היא התקיימה בשנתי הראשונה ב"גלובס" בהאנגר ענק בקיבוץ געש. להקת אתניקס שרה על במה מאולתרת, המון צעירים קיפצו סביבה. ואני, עם עוד מספר מבוגרים מהעיתון, עמדנו שם בתקן הגננים והגננות.
מכל הדיבורים הנשמעים לאחרונה על משבר העיתונות, חסר לי במיוחד הדיבור על עיתונות ופוליטיקה. ובעצם, חסרה לי ההתיחסות הברורה לעובדה כי מתישהו בשנות ה-90 הפכה העיתונות בישראל לאי-פוליטית. דהינו, עיתונות שאינה מביעה עמדה פוליטית מפורשת, עיתונות שהיא כאילו מעל לפוליטיקה, עיתונות שפועלת בשם האובייק-טיביות בכבודה ובעצמה. זאת, בתקופה שבה עיתונים הוקמו או נרכשו רק על ידי בעלי ההון הגדולים, ואין מעשה פוליטי יותר מזה: הפגנה בוטה של כוח וצבירת עוד כוח.
עידן השוק החופשי 