גילוי נאות: אין לי עמדה נחרצת. עמדתי הנחרצת נמצאת כאן בתור כותרת טובה. גם למעמד הביניים אין עמדה כזו. הוא מעצם מהותו ביניים, לא רק עקב מקומו במדרג ההכנסות.
קובלנתו של מעמד הביניים. עמדתי הנחרצת
כתיבת תגובה
גילוי נאות: אין לי עמדה נחרצת. עמדתי הנחרצת נמצאת כאן בתור כותרת טובה. גם למעמד הביניים אין עמדה כזו. הוא מעצם מהותו ביניים, לא רק עקב מקומו במדרג ההכנסות.
רעש הבחירות בארה"ב, יחד עם המהומה השגרתית אצלנו, כיסו בשבוע שעבר על אחד מאירועי העשור החשובים ביותר. זה היה ביקורו של ברק אובמה ביוון ב-15 עד ה-16 לנובמבר. אובמה הכריז מראש כי יקרא בביקור "להפחתת חוב משמעותית" ליוון. הוא המשיך וקבע: "אני מאמין גדול בכך שכדי לקדם רפורמות משמעותיות, צריך להעניק תקווה לאנשים…קרן המטבע הבינלאומית אמרה כי הקלה בחוב קריטית כדי להציב את כלכלת יוון על נתיב חיוני ולהכין את חזרתה לשגשוג" (דהמרקר ה-15 לנובמבר).
זו לא הייתה בחירה על פי מידת נלבבותם של המועמדים. הוא והיא אינם דמויות נלבבות כלל וכלל. זו גם לא הייתה הכרעה בין שתי תפישות עולם. לא התיחסו שם לתפישות עולם. זו הייתה הבעת קובלנתו של מעמד הביניים האמריקאי, הוא אימץ ללבו את מי שהקשיב, או העמיד פנים כמקשיב.