"אין סיבה לשריפות יער ענקיות, קטלניות ויקרות אלה בקליפורניה, מלבד ניהול גרוע של היערות. מיליארדי דולרים ניתנים כל שנה, וחיים רבים כל כך הולכים לאיבוד בגלל ניהול גרוע של היערות. תיקון עכשיו, או לא-עוד כספי הממשלת הפדרלית". כך, ברגישות אופיינית, הגיב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בציוצו הראשון על השריפה הנוראה בקליפורניה. ההרסנית ביותר בתולדותיה. נפגעים רבים בנפש, מאות אלפים פונו מבתיהם, נזק עצום לרכוש, וזה מה שהיה לנשיא לומר.
רגע לפני כניסתה למונית, עצר הנהג את בתי. בנימוס איטלקי חינני, הוא ביקש ממנה להיפטר מגביע הגלידה שבידה. לא ערימה מטפטפת, חלילה, זנב קונוס קטן. ברומא התנהג כרומאי, חשבתי. ורומא, בניגוד לתדמית איטליה השוקעת, עדיין מעוררת כבוד.
לחשוב 2027. שלא נשאיר אדמה חרוכה לקראתה. נצייר בדמיוננו תמונה טובה של העשור הבא. לחשוב 2027. שלא נלך אחר מקסם השווא של מהפיכה ברגע. לא ניתקע ב"אי אפשר לשנות" בשנים הבאות.
מכתב ההתפטרות הגיע אליי בדואר לפני שבוע. מכתב בדואר? התפטרות באמצע היום? כל כך המילניום שעבר. לא פלא, הוא נשלח על ידי וועד הגמלאים, גמלאי משרד הכלכלה והתעשייה. ראשי הוועד הודיעו על התפטרותם.
תוצאות הבחירות האחרונות לא הובילו אותי למבוי סתום. אני מאמינה בכוחו של התהליך שהחל הרבה לפני מחאת 2011. כיוונו ברור, גם אם התקדמותו לפעמים מואטת. הפעם, כך נדמה לי, בלימת המחנה הציוני הושפעה ממיעוט הסמלים ברטוריקה שלו.
"הברית המופלאה בין ארה"ב וישראל תמיד עמדה מעל הפוליטיקה" הכריז נתניהו בנאומו בקונגרס. "עליה תמיד להישאר מעל הפוליטיקה, כיוון שאמריקה וישראל חולקות גורל משותף, גורלן של ארצות מובטחות, המקדשות את החירות ומציעות תקווה".
שלום, אמרתי יום אחד למוקדנית משרד התעשייה והמסחר באחד מגלגוליו האינסופיים, אני מבקשת את הספרייה. מה? אמרה לי האישה מעבר לקו, אין דבר כזה.
קו אחד בולט בקמפיין הבחירות של נתניהו: זה לא הליכוד שעומד כאן לשיפוטכם, זה המנהיג בכבודו ובעצמו.
עידן השוק החופשי 