אין קל יותר מאשר לכתוב תוכנית כלכלית עכשיו. זאת, משום שאם אנחנו בצרה, חייבים לחשוב איך לצאת ממנה. על כן, דבר ראשון הוא מיקרו כלכלה: לשבת ולמפות את כל המגזרים שלא מצליחים לשרוד, לארגן להם סיוע הולם. נתחיל, למשל, במורי דרך שלא יראו תיירים בקרוב. נעבור לכל ענף האירוח והמזון, נבדוק מה קורה. נחשוב היטב איך אנחנו עוזרים, האם זו רק פרנסה עכשיו, או מתווה דרך לשינוי מתמשך.
סרט כזה לא ראינו כבר מזמן: שרים ורוקדים אל הלילה בסוף יום בחירות. פוליטיקה היא שמחה? איך שכחנו מזה.
השיעור הזה נכתב בשפה הסינית. את השיעור הזה לומדים סטודנטים מערביים באוניברסיטה של החיים. לומדים ומשתאים, איך זה שאף אחד לא חשב על זה קודם.
ישר אחרי הנחת הכותרת במקומה נזכרתי שמיקרו היא מילה ביוונית שפירושה קטן, זעיר. יוונית, לא במקרה גם כאן, יוון היא ההתחלה של כל דבר בתרבות המערבית. בימים אלה שוב היא מעוררת השראה, בהיותה הראשונה שיצאה נגד שרירות לבם של האיחוד האירופי והארגונים הכלכליים הבינלאומיים הגדולים.
את השפעתה המעצבת של האנייה עליי, תפשתי באופן חד שנים מאוחר יותר. וכרגיל, זה לא קרה ברגע של השתקעות בשרעפים עמוקים, אלא דווקא תוך כדי פעילות יומיומית שגרתית.
