לא משהו, על פי הנתונים. אינפלציה של כ-5% לשנה ב-2022, עלייה של 1.9% בלבד בתמ"ג ברבעון השלישי של 2022 לעומת קודמו. זה לכאורה מסכם הכל. אבל אתם יודעים מה יחסי לנתונים. אני מעדיפה להתרשם בשטח. אז בשבוע שעבר הייתה לי הזדמנות, ביקרתי במספרתי האהובה בירושלים.
הייתה שנה מוזרה, לא נכחיש. החצבים בחצרנו העליונה לא פרחו – גוש בצלים שבשנים מסוימות מוציא שלושים פרחי חצב. רק בצד, פרח חצב אחד ויחיד, מצמח שנבט לפני מספר שנים. עץ הפומלה של השכנים כבר נושא פירות גדולים, ואיתו עוד עצי הדר בסביבה. ובגינה, בקדמת הבית, צמחו בעיקר עשבים שוטים ענקיים. הם כיסו את פרחי הציניה והפטוניה, מאיפה הם הגיעו? הם לא היו כאן מעולם.
זה צד ההיצע, קבע ראש הממשלה בסמכותיות, בהתייחסו לסוגיית הדיור. זה צד ההיצע, חזרו אחריו מהקואליציה עד לאופוזיציה. היצע, מה? נתניהו סבור כי הפיתרון לבעיית הדיור הוא מצד היצע הדירות, והצעת לפיד לביטול המע"מ לכאורה מתייחסת לצד הביקוש.
ההבחנה החדה בין ביקוש להיצע נשמעת כלכלית-מדעית כזו. אבל במציאות אפשר ליחס את השפעתם של משתנים רבים גם לצד הביקוש וגם לצד ההיצע, תלוי מאיזה זווית בוחרים להסתכל.
מה הם יודעים על שוק הדיור? הם, בנק ישראל.
בשבוע שעבר הפחית בנק ישראל את הרבית המוניטרית ב-0.25 נקודות האחוז, לרמה של 2%. זוהי רמת הרבית עד לסוף 2013, מעריכים בהודעת הבנק. רמת זו באה לתמוך בתחזית הצמיחה של הבנק: 3% ב-2013, בדומה לשיעור הצמיחה ב-2012. השאיפה לשמר את קצב הצמיחה היא, אם כן, זו שעומדת בבסיס הורדת הרבית הצנועה. רבית נמוכה יותר תעזור לשמר את קצב הצמיחה בתקופה קשה.
עידן השוק החופשי 