תגית: מדיניות קיינסיאנית

כלכלת קורונה. רק משתנה אחד

עודף מידע לא תורם לכתיבה, לא תורם לקבלת החלטות, יגיד לכם כל מי שכותב או מקבל החלטות עכשיו. לכן, מראש, כשחשבתי מה אני הולכת לכתוב, החלטתי להתמקד רק בנתון אחד: שיעור הבלתי מועסקים, כפי שהוא נמדד בשירות התעסוקה. ובכן, מראשית מארס נרשמו בשירות יותר מחצי מיליון עובדים. 90% מהם, הם כאלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום. על פי הערכת השירות, שיעור האבטלה בישראל עומד היום על 16.5%, והוא עלול לטפס ל-20%. זוהי הערכת גוף ממשלתי ביצועי, לא מנסה אפילו לחלוק עליה, רק מזכירה כי בראשית חודש זה עוד התגאינו בשיעור אבטלה של כ-4%.

חישוב גס, על פי נתוני הביטח הלאומי, המעריכים את דמי האבטלה הממוצעים ליום אחד ב-238.8 שקל, אומר כי תשלום דמי אבטלה ל-800 אלף איש – ה-20% שלעיל – יעלה כ-5 מיליארד שקל לחודש. זה חישוב גס, על פי שכר ממוצע למובטל ועוד הנחות, אך מי יודע איזה חישוב אחר עדיף עליו. חשוב להדגיש כאן כי עצמאים אינם נכללים בהסדר דמי האבטלה הזה, הממשלה עד כה לא הבטיחה לעזור להם. 5 מיליארד שקל לחודש, פירושם 60 מיליארד שקל לשנה, שהם יותר מ-4% מהתמ"ג. כלומר, פיצוי חלקי ומינימלי כזה יוסיף לגירעון התקציב 4% מהתמ"ג, אם הוא יימתח על פני שנה שלמה.

גירעון תקציב הממשלה עמד ב-2019 על 3.7% מהתוצר. איך בכו וייללו לא מזמן על הסטייה מהשיעור המתוכנן – 2.9% מהתוצר. אם נניח כי המשבר והפיטורים יוגבלו לרבעון אחד, תוגבל תוספת הגירעון עקב תשלום דמי האבטלה ליותר מאחוז אחד, ותוביל אותנו ל-5% מהתמ"ג. אך מה שחשוב להבין הוא כי החישוב שאנו עורכים כאן הוא קטנוני במונחי האלטרנטיבה. איש לא יכול לומר מה יקרה לעובדים שיישבו בבית במשך חודשים. מה גם שהפיצוי שהם מקבלים אינו מלא מלכתחילה (מתחיל ב-80% מהשכר שעד מחצית הסכום היומי הבסיסי -352 שקל – ויורד בהכנסות הגבוהות יותר, ולבני 28 ומטה). איך הם יארגנו את הוצאתם? איך ישלמו משכנתא? באחת ההודעות לעיתונות שפורסמו לאחרונה, דובר על תגבור כוחות המשטרה נגד פורצים ומתפרעים. כמה זה יעלה, ומה משמעותה החברתית (ובסופו של דבר כלכלית) של תמונה מכוערת כזו.

מה יקרה לעצמאים וחברות שלא יקבלו עזרה? גם כך, כמה מהם מככבים בתקשורת עוד מלפני הקורונה, ואין ביטחון שלא יתפרקו בקרוב. מה עם הוצאות הבריאות, שאיש לא מדווח לנו איך הן מטפסות כל יום. נדמה לי, שעריכת חישובים מהסוג המוזכר כאן היא הכרחית, גם אם היא לא שלמה, אך תוצאתה לא אמורה להשפיע הרבה על המדיניות. ברור שהממשלה חייבת להזרים למשק עכשיו, על מנת שלא יתמוטט, כך עושים ברוב המדינות המתועשות. ברור שהיא צריכה לדעת כמה. שום דבר חוץ מזה לא ידוע ולא ברור.

וכשכל זה ייגמר, זה יהיה השיעור המהותי ביותר בכלכלה שאיש מאיתנו למד אי פעם. שיעור בהזרמה תקציבית לא מוטת חשבון. שיעור בהזרמה לא מוטת הצלחה, רק מפחיתת כישלון. שיעור בבחירה בין ישיבה פסיבית, ושמירה על כללי תקציב שמישהו פעם המציא, לניסיון להמציא כלכלה פעילה חדשה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

מה שמוציא שם רע למדע הכלכלה

כבר עשרות שנים שאני מנויה על פירסומו החצי-שנתי של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (או.אי.סי.די). וכצפוי מטוחנת מספרים ותיקה, אני קוראת אותו מהסוף להתחלה. קוראת, אולי זו לא המילה הכי נכונה, סורקת בעיניי.

להמשיך לקרוא

גירעון תוצאתי – פולחן כלל ההוצאה

קודם – כלל ההוצאה, רק אחריו – כלל הגירעון. זה סדר העדיפויות שעליו מצהיר לפיד בביטוי "גירעון תוצאתי". הגירעון הוא ההפרש בין הוצאת התקציב שתיקבע, וההכנסה ממסים שתתקבל כתוצאת היקף הפעילות במשק. הממשלה לא תכביד את נטל המס, למרות שידוע די בוודאות שהכנסות המסים בשנת 2015, וכנראה גם בהמשך, לא יהיו משהו. והגירעון? ייצא-מה-שייצא.

להמשיך לקרוא

כמה כסף, כמה מה, כמה…בתקציב

זה לא פלא שהדיון התקציבי מתרכז כולו רק בכסף – כלל הוצאה, כלל גירעון, כלל חוב – הכל בשקלים ובאחוזים. אם כסף הוא מטרת הדור, כסף הוא גם האמצעי הבלעדי להגשמתה. אבל האמת היא שגם אם רוצים רק כסף, עדיין אפשר לשפר את התוצאה הכספית לכל שקל ששמים, בעזרת תשומת לב להיבטים שאינם כספיים של התקציב.

להמשיך לקרוא

מה לימדו אותי הנתונים שלנו היבשים

הם, הנתונים מראשית השבוע שעבר, אישרו לי שהמשק צנח להאטה עוד לפני "צוק איתן". נתוני החשבונות הלאומיים לרבע הראשון של 2014, קובעים בבירור כי קצב הצמיחה הנוכחי אינו עולה על 2.5% לשנה. זו נפילה ברורה מה-4% ויותר של 2011, ומה-3% ויותר של 2012 ו-2013.

להמשיך לקרוא

אני קיינסיאנית? תוהה קרן המטבע

התשובה, כרגיל, אינה חדה וחלקה. נייר עבודה שפירסמה מחלקת המחקר של הקרן מכה גלים בשבועות האחרונים. הנייר, שנכתב על ידי אוליבייה בלנשארד ודניאל ליי, עוסק במכפילי תקציב.

להמשיך לקרוא

אני קיינסיאני, אמר נגיד בנק ישראל

אני קיינסיאני, הוא לא היסס לומר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של הבנק. "מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית עובדת", ציין סטנלי פישר בשקף הראשון של מצגתו. וכדי לתת תוקף לדבריו, הוא הפנה את שומעיו להרצאתו מה-19 לאפריל השנה בועידת קרן המטבע הבינלאומית. שם, תחת הכותרת "מדיניות פיסקלית והמיתון הגדול", פישר אמר, "אכן, קריאת הספרות מזכירה לנו שההשקפה הקיינסיאנית כלפי המדיניות הפיסקלית נולדה בימי השפל הגדול, שב-1971 הצהיר ניקסון כי כולנו 'קיינסיאנים עכשיו', וכי 'אין אתיאיסטים בשוחות'". משמע, כולנו קינסיאנים מאמינים. כולנו מגויסים לשירות הדת הזו.

להמשיך לקרוא