תגית: מדיניות מוניטרית

אין אינפלציה? הציצו שוב בנתונים

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר 2021. לכאורה, שום דבר, אבל בין ספטמבר 2020 לספטמבר 2021 עלה המדד ב-2.5%. נותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה, וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021. גם תחשיב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני מגמה מצביע על קצב שנתי של 3.0% בין יוני 2021 לספטמבר. מה הסיפור? אתם אומרים. מ-2014 עד לשנה האחרונה היינו רחוקים מאד ממדדים כאלה. ארבעה שינויי מדד שנתיים שליליים, עליית המדד השנתית המרבית הייתה 0.8%.

ועדיין, רבים מתעקשים לומר שאין אינפלציה, האינפלציה לא עולה. אלא שנתוני ארה"ב ממאי והלאה מציגים מדדים של 5% יותר, אפילו התייצבות על 5.4%. נתוני גרמניה, מעצמה אחרת במערב נעים סביב ה-4% לשנה. תחזית קרן המטבע למדינות המפותחות היא 2.8% לאורך 2021. אנחנו כמובן, אין סיכוי שנהיה רחוקים בהרבה מזה.  

ועל כן, בנק ישראל העלה לאחרונה את תחזיתו ל-2021 ל-2.5%. תחזיתו הקודמת הייתה 1.7%. 2.5% זה מה שיש עכשיו, נראה לכם אפס שינוי במדד בשלושת החודשים הבאים? גם מדד שלילי לא נראה סביר. השנה היה רק אחד כזה, 0.1%- בחודש ינואר. מאז, אנחנו בצד החיובי של הסקלה, בניגוד גמור לכל השנים מאז 2014, שבהן היו מפוזרים מדדים שליליים בכל שנה. וכן, יש גם הסבר מקובל ודי משכנע: עליית ענק בכל תעריפי ההובלה העולמית, והתייקרות של מחירי חומרי הגלם. 

כך או כך, כולם עוד נזהרים ומשרטטים עקומת מחירים יורדת לקראת 2022. בנק ישראל חוזה אינפלציה של 1.6% לאותה שנה. הגיוני? שוב, אין לזה שום עדות נראית לעין. אך כך אפשר לשבת בשקט בינתיים, ולא להיות מחויבים לשום תגובה.

הכל כ-אילו עומד במקומו בינתיים, אך אינדיקציה לשינוי עמדה מתקבלת ממאמרו האחרון מה-15 לאוקטובר של פול קרוגמן בניו יורק טיימס, שנשלח אליי על ידי ידידי, יעקב לקס. קרוגמן, נדמה לי בפעם הראשונה, נסוג מעמדתו ההחלטית של אין אינפלציה. הוא סוף סוף אומר: אני לא יודע, יש סימנים לכאן או לכאן, יש דעות לכאן או לכאן. אם כך, מה יעשו מקבלי ההחלטות, ייסוגו מהמדיניות המוניטרית המרחיבה? קרוגמן קובע רק כי הם אמורים למזער את הנזק, אם טעו. על כן, במצב הנוכחי בינתיים, הם צריכים להתעלם מהקריאה להידוק מוניטרי מהיר.

קרוגמן מסבך את הניתוח בהתייחסות לעידן אובמה, וההרחבה המוניטרית הלא-מספקת של אז. זה לא הכי חשוב, אך כך הוא בורח מאמירה ברורה לגבי עכשיו. ובכל זאת, שורתו התחתונה היא: אל תעשו משהו סתם לשם העשייה, עמדו שם. לפחות בינתיים נדמה לי שזה גם מה שבנק ישראל עושה כרגע. מפרסם תחזית אינפלציה זהירה מדי ולא הגיונית. צופה עליית רבית מזערית ל-0.25 ב-2022. יועיל במשהו? לא נראה ככה. נחכה ונצפה מה יקרה בחודשים הבאים. מתישהו אי אפשר יהיה "לעמוד שם", מבלי להגיב.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

2021 כאן. מה יהיה?

לא יודעים מה יהיה, זו התשובה.

כלכלה היא אי-וודאות להמשיך לקרוא

אף פעם לא כלכלה בלבד

כמה סימנים ברורים להתנוונות 'מדע' הכלכלה בימים אלה. הזכרנו אותם בשבוע שעבר. ראשית, מילוי תפקיד נגיד הבנק המרכזי בארה"ב ובאיחוד האירופי על ידי עורכי דין, שאינם כלכלנים – כריסטין לגארד וג'רום פאואל. שנית, הגדלה מטורפת של כמות הכסף, ללא מטרה מוגדרת, וללא אמצעי ידוע מראש לכווצה מחדש. שלישית, שתיקתם מנקרת העיניים של הכלכלנים הבכירים, אנשי אקדמיה ביניהם, הם לא אומרים מילה לנוכח כל אלה.

להמשיך לקרוא

היום שאחרי. מה יישאר מ'מדע' הכלכלה

אני חושבת על זה המון בימים אלה. מה נשאר מהכלכלה של פעם, הכלכלה כפי שאני למדתי אותה לפני יותר מחמישים שנה, מה יישאר ממנה בגמר הקורונה. כי הפרקטיקה הכלכלית של ימים אלה היא בהחלט מוזרה במונחים של אותה כלכלה. היא זונחת את יסודותיה, ובראשם, השליטה הממשלתית המושכלת בכמות הכסף. שליטה, שבראש וראשונה אמורה למנוע אינפלציה.

להמשיך לקרוא

כלכלה בשנה שאחרי

לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות להמשיך לקרוא

סתיו

"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר. להמשיך לקרוא

קורונה, כסוג של פיתרון

היא לא באה אלינו בהזמנה, הקורונה. אך כשנזכרים במה שקדם לה – פסטיבל זיהום הסביבה אפילו בדאבוס – מבינים: יש כאן משהו שמעבר לכותרות, חרדה עולמית לא ברורה, המבקשת להתבטא. ברקע, האטה עקבית ומתמשכת בצמיחה. אצלנו, למשל, גידול תמ"ג לנפש ריאלי ממוצע של 5% לשנה בעשורי שנות החמישים והששים, 2.6% לשנה בשנות השבעים, 1.6% לשנה בשנים 2010 עד 2019. תמונה דומה נראית בכל העולם המתועש.

להמשיך לקרוא

קידום הציבור, או שטרות של חמישים שקל

שני המספרים הבאים ימחישו את הקושי בניתוח מצב אמצעי התשלום המתקדמים במדינתנו. סקר שנערך בסוף 2018 על ידי מחלקת המטבע בבנק ישראל, ופורסם ביולי שנה שעברה, מצא כי רק 1% משווי ההוצאה היומית בישראל נעשה באמצעי תשלום מתקדמים. השאר, מבוצע בעיקר בכרטיס אשראי (38%) מזומן (26%) העברה בנקאית (19%) והמחאות (13%). משאל פרטי שלי ביום ו' האחרון, אצל בעלי המעדנייה שלנו בקניון, העלה כי בערך שליש מהתשלומים שהוא מקבל, מבוצע באמצעים המתקדמים (אפליקציות, בלשון העם).

להמשיך לקרוא

געגועיי לשטרות של חמישים שקל

בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.

להמשיך לקרוא

כלכלן-על? לא כלכלן בכלל

היא אישה, היו"רית היוצאת של קרן המטבע הבינלאומית, והיא אינה כלכלנית כלל. ב-2011, לאחר שמונתה לתפקידה, היא אמרה ככה: "אינני כלכלנית מהשורה הראשונה, אני יכולה להבין כשאנשים מדברים על זה, יש לי מספיק הבנה בשביל זה ולמדתי קצת כלכלה, אבל אני לא כלכלנית סופר-דופר".

להמשיך לקרוא