תגית: מדיניות מוניטרית

געגועיי לשטרות של חמישים שקל

בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.

אני זזה מהכספומט לסיבוב בקניון ותוהה: מה, אנשים כבר לא קונים עיתון, עוגת שמרים, יוגורט בסופר? זה די מייגע לשלוף שטר של מאתיים, ולאסוף את העודף. ועוד יותר מייגע, להוציא כרטיס אשראי לקנייה בשלושים שקל, החנות מבקשת, כי אין להם עודף. אתם חושבים שלא חקרתי ביסודיות? שאלתי במעדנייה של יום שישי, והאיש שם אישר שחלק ניכר מהקניות אצלו מתבצעות באשראי או באמצעי תשלום מתקדמים. אלה לא קניות ענק, אלה קניות של עשרות שקלים.

טוב, אני יודעת שבמספר מדינות (ערים גדולות בסין, או שוודיה, לדוגמה) זנחו את המזומן, ועברו להסדרי תשלום אחרים. ברור לי, שטעינת הכספומט בשטרות גדולים מעטים זולה יותר לבנקים מאשר טעינתו בהרבה שטרות קטנים. קראתי גם, שמקווים כי השימוש באמצעי התשלום החדשים ימעיט את השימוש בכסף שחור, כי באמצעים האלה ה-כל נרשם. אני יודעת גם שבתחבורה הציבורית עוברים לשימוש באפליקציות, והסדרי טעינת הכרטיסים לא תמיד נוחים. אני יודעת מקרוב שקשישים מתקשים להסתגל להסדרים האלה, אבל מי שואל אותם.

זה לא רק ההסתגלות לטכנולוגיה חדשה, שמקשה על אנשים מגיל מסוים ומעלה, זה עצם המעקב אחר הרישומים בעיניים נחלשות. דפדפתי בדו"ח הסופי של 'הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל'. הוא יצא לאור בבנק ישראל ביוני 2017. הנה פירוט היושבים שם: משרד ראש הממשלה, הרשות למימון הלבנת הון וממון טרור, רשות המיסים, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים, מערך הסייבר הלאומי, הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, משרד האוצר, ובנק ישראל שישב בראש. ומי חסר? נציג ציבור, סתם מישהו מהרחוב, כמו מושבעים בארה"ב. ועוד יותר, נציג ציבור בני הששים פלוס, שישית מהאוכלוסייה בישראל, ובטח חלק ניכר יותר בהחזקת אמצעי התשלום.

אז דו"ח הוועדה מקצועי מאד, ומפרט את כל השיקולים התומכים במעבר לאמצעי תשלום מתקדמים. אני, בכל זאת, מתייחסת בחשדנות לפלאים האלה, אנחנו יודעים שהם לפעמים משתבשים. לי עדיף לשלם במזומן, על לשבת בסוף כל חודש ולבדוק את מה שנרשם שם. מניסיוני באשראי, עסקים רבים נקראים במיקום שלהם בשם אחד, וברישומים הכספיים שלהם בשם אחר. לך תפענח מי זה ברשימה שלך אחרי חודש.

אני תוהה גם איך השימוש בכרטיס משפיע על הביקוש לכסף, ועל כמות הכסף במשק. נדמה לי, שהוא מגדיל אותם ואת הביקוש לאשראי של הציבור. זה לא לוחץ הרגע, זה ילחץ מאד כאשר יעברו מאינפלציה אפסית לאינפלציה של מספר אחוזים בשנה. לא יקרה? הביאו לכאן את הכלכלן שיצהיר על כך בוודאות.

וטרם בואו, אני חייבת להצהיר את ההצהרה שלי: מרגיז אותי שלא שיתפו את הציבור כראוי בהחלטה משמעותית כל כך על אופן השימוש בכסף. מרגיז אותי שמובילים את הציבור למעבר עכשיו בתחבולנות הרגילה, על ידי המעטת הכסף הקטן בכספומטים. מדברים המון על דמוקרטיה במערכות הבחירות האחרונות. אני תוהה אם מישהו מהדוברים, הנפוחים מחשיבות כרגיל, רואה לנגד עיניו את הקשישים עם המאתיים-מאתיים בכספומטים, ועם 'אמצעי התשלום המתקדמים' מדיי, מבחינתם.

 

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

כלכלן-על? לא כלכלן בכלל

היא אישה, היו"רית היוצאת של קרן המטבע הבינלאומית, והיא אינה כלכלנית כלל. ב-2011, לאחר שמונתה לתפקידה, היא אמרה ככה: "אינני כלכלנית מהשורה הראשונה, אני יכולה להבין כשאנשים מדברים על זה, יש לי מספיק הבנה בשביל זה ולמדתי קצת כלכלה, אבל אני לא כלכלנית סופר-דופר".

להמשיך לקרוא

הליברה – סוף המדיניות המוניטרית, סוף המדינה

בימים האחרונים, זיכרוני מוביל אותי ל'מבוא לכלכלה' של דן פטינקין. לא כתוב בספר מתיי הוא פורסם לראשונה, נראה שבשנות החמישים. כסף וכל מה שקשור אליו, מופיעים שם בפרק ו'. בספר המבוא המעודכן יותר של נחום גרוס מ-1969, מגיעים לכסף וניהולו בפרק ח'. ספר המבוא של אורון-מארק-עופר, מאמצע שנות התשעים, מנגיש את הכסף לקורא החל מפרק 9. כסף וכמותו, כסף וניהולו על ידי המדינה הם מיסודות הכלכלה שהיכרנו עד כה. כסף – צד אחד, הוצאת הממשלה – צד שני. שניהם קובעים את רמת הפעילות ואת רמת המחירים במשק.

להמשיך לקרוא

מבוא לכלכלת שליטים ככה-וככה

קחו לדוגמה את תגובתו של ארדואן יום לאחר העלאת רבית הבנק המרכזי במדינתו: "אני כרגע בשלב של סבלנות, אבל יש גבול לסבלנות הזו". רק שעתיים לפני ההעלאה, הוא שב וקרא לבנק המרכזי להוריד רבית. הפתעה-הפתעה, היא בכל זאת הועלתה מאוחר יותר מ-17.75% ל-24%.

להמשיך לקרוא

האופנה המקצועית התחלפה! הודעה ראשונה

עודף תחכום, זו בעייתם הגדולה. כך חשבתי לעצמי בקריאת הדו"ח החצי-שנתי המי-יודע-כמה של ארגון האו.אי.סי.די. הדו"ח שיצא במאי השנה שוב נפתח במאמר מערכת שכותרתו דו-משמעית: "צמיחה חזקה יותר, אך סיכונים מזדקרים בגדול".

להמשיך לקרוא

מי (לא) מפחד מעולם חדש-אמיץ פיננסי

 מי אם לא יו"ר קרן המטבע הבין-לאומית, קריסטין לגארד. בכנס הבנק המרכזי של בריטניה, היא מנתחת את ה-Fintech – הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. תקשורת אינטרנטית עם הבנק, שינויי מבנה תכופים בגופים הפיננסים.

להמשיך לקרוא

מה שמוציא שם רע למדע הכלכלה

כבר עשרות שנים שאני מנויה על פירסומו החצי-שנתי של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (או.אי.סי.די). וכצפוי מטוחנת מספרים ותיקה, אני קוראת אותו מהסוף להתחלה. קוראת, אולי זו לא המילה הכי נכונה, סורקת בעיניי.

להמשיך לקרוא