תגית: מדיניות מוניטרית

אף פעם לא כלכלה בלבד

כמה סימנים ברורים להתנוונות 'מדע' הכלכלה בימים אלה. הזכרנו אותם בשבוע שעבר. ראשית, מילוי תפקיד נגיד הבנק המרכזי בארה"ב ובאיחוד האירופי על ידי עורכי דין, שאינם כלכלנים – כריסטין לגארד וג'רום פאואל. שנית, הגדלה מטורפת של כמות הכסף, ללא מטרה מוגדרת, וללא אמצעי ידוע מראש לכווצה מחדש. שלישית, שתיקתם מנקרת העיניים של הכלכלנים הבכירים, אנשי אקדמיה ביניהם, הם לא אומרים מילה לנוכח כל אלה.

להמשיך לקרוא

היום שאחרי. מה יישאר מ'מדע' הכלכלה

אני חושבת על זה המון בימים אלה. מה נשאר מהכלכלה של פעם, הכלכלה כפי שאני למדתי אותה לפני יותר מחמישים שנה, מה יישאר ממנה בגמר הקורונה. כי הפרקטיקה הכלכלית של ימים אלה היא בהחלט מוזרה במונחים של אותה כלכלה. היא זונחת את יסודותיה, ובראשם, השליטה הממשלתית המושכלת בכמות הכסף. שליטה, שבראש וראשונה אמורה למנוע אינפלציה.

להמשיך לקרוא

כלכלה בשנה שאחרי

לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות להמשיך לקרוא

סתיו

"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר. להמשיך לקרוא

קורונה, כסוג של פיתרון

היא לא באה אלינו בהזמנה, הקורונה. אך כשנזכרים במה שקדם לה – פסטיבל זיהום הסביבה אפילו בדאבוס – מבינים: יש כאן משהו שמעבר לכותרות, חרדה עולמית לא ברורה, המבקשת להתבטא. ברקע, האטה עקבית ומתמשכת בצמיחה. אצלנו, למשל, גידול תמ"ג לנפש ריאלי ממוצע של 5% לשנה בעשורי שנות החמישים והששים, 2.6% לשנה בשנות השבעים, 1.6% לשנה בשנים 2010 עד 2019. תמונה דומה נראית בכל העולם המתועש.

להמשיך לקרוא

קידום הציבור, או שטרות של חמישים שקל

שני המספרים הבאים ימחישו את הקושי בניתוח מצב אמצעי התשלום המתקדמים במדינתנו. סקר שנערך בסוף 2018 על ידי מחלקת המטבע בבנק ישראל, ופורסם ביולי שנה שעברה, מצא כי רק 1% משווי ההוצאה היומית בישראל נעשה באמצעי תשלום מתקדמים. השאר, מבוצע בעיקר בכרטיס אשראי (38%) מזומן (26%) העברה בנקאית (19%) והמחאות (13%). משאל פרטי שלי ביום ו' האחרון, אצל בעלי המעדנייה שלנו בקניון, העלה כי בערך שליש מהתשלומים שהוא מקבל, מבוצע באמצעים המתקדמים (אפליקציות, בלשון העם).

להמשיך לקרוא

געגועיי לשטרות של חמישים שקל

בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.

להמשיך לקרוא

כלכלן-על? לא כלכלן בכלל

היא אישה, היו"רית היוצאת של קרן המטבע הבינלאומית, והיא אינה כלכלנית כלל. ב-2011, לאחר שמונתה לתפקידה, היא אמרה ככה: "אינני כלכלנית מהשורה הראשונה, אני יכולה להבין כשאנשים מדברים על זה, יש לי מספיק הבנה בשביל זה ולמדתי קצת כלכלה, אבל אני לא כלכלנית סופר-דופר".

להמשיך לקרוא

הליברה – סוף המדיניות המוניטרית, סוף המדינה

בימים האחרונים, זיכרוני מוביל אותי ל'מבוא לכלכלה' של דן פטינקין. לא כתוב בספר מתיי הוא פורסם לראשונה, נראה שבשנות החמישים. כסף וכל מה שקשור אליו, מופיעים שם בפרק ו'. בספר המבוא המעודכן יותר של נחום גרוס מ-1969, מגיעים לכסף וניהולו בפרק ח'. ספר המבוא של אורון-מארק-עופר, מאמצע שנות התשעים, מנגיש את הכסף לקורא החל מפרק 9. כסף וכמותו, כסף וניהולו על ידי המדינה הם מיסודות הכלכלה שהיכרנו עד כה. כסף – צד אחד, הוצאת הממשלה – צד שני. שניהם קובעים את רמת הפעילות ואת רמת המחירים במשק.

להמשיך לקרוא

מבוא לכלכלת שליטים ככה-וככה

קחו לדוגמה את תגובתו של ארדואן יום לאחר העלאת רבית הבנק המרכזי במדינתו: "אני כרגע בשלב של סבלנות, אבל יש גבול לסבלנות הזו". רק שעתיים לפני ההעלאה, הוא שב וקרא לבנק המרכזי להוריד רבית. הפתעה-הפתעה, היא בכל זאת הועלתה מאוחר יותר מ-17.75% ל-24%.

להמשיך לקרוא