תגית: מדיניות המטבע של ישראל

ברוכים הבאים לשוק החופשי – מכירה באינדיבוק

ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי עלה למכירה באתר אינדיבוק (30 שקל כולל דמי משלוח). כל פרטי הספר (פרק לדוגמא, ביקורות) נמצאים באינדיבוק וגם בטור צד של אתר זה. הנה כמה מהסוגיות הבוערות של כלכלת ישראל, שהתרעתי עליהן בספר (שנת 2008) עוד לפני שהן החלו לבעור.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה ודרכנו לתחתית

זוכרים את התרגיל בחשבון מכיתה ד'? לוקחים שבר פשוט ומנסים להביא אותו למצבו הכי בסיסי. ניקח, למשל, את היחס 6 חלקי 18. יש שתיים במונה ובמכנה? מצמצמים ומגיעים ל-3 חלקי 9. יש שלוש למעלה ולמטה? מצמצמים שוב. הפלא ופלא, אפשר לבטא את השבר המקורי בעזרת מספר פשוט יותר הנקרא שליש.

פעולה זהה לגמרי עושה לנו הממשלה בכל פעם שהיא מטפלת במה שהיא מכנה יוקר המחיה – מחירו של סל הצריכה האופייני (נאמר ממוצע) לתושבי המדינה. היא מנסה להוזיל את הסל, בעיקר בעזרת פתיחה נוספת של היבוא במגזרים המעטים שעוד נותרו סגורים, כגון מגזר החלב.

להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי – השיטה שמתחילה בהתחלה

מה, זה לא ברור שכל שיטה, אם היא שיטה, היא לא יכולה להתחיל מהסוף?

ניקח, לדוגמא, עניין אקטואלי אחד – רווחי הפקת הגז בישראל. הגיוני לחשוב, שהשאלה "למה לנו גז מכאן" נשאלה עוד בטרם התחילו חיפושי הגז במים הטריטוריאליים של ישראל. הרי  החיפושים נעשו בברכת ממשלת ישראל, ובהסכם חתום עמה. הרי הם נעשו בקרקע השייכת למדינה. הגדרה של יעד נראית מובנת מאליה במצב כזה. הגדרת היעד היא צעד ראשון לכל תכנון כלכלי. אבל לא, אין תכנון כלכלי בישראל. ההחלטה על הפקת הגז התחילה ישר במכרז לבחירת החברות שיחפשו.

להמשיך לקרוא

תוכנית ייצוב המשק – סיפור שלישי

אפשר לפתוח את הסיפור הזה ברשימה. רשימת הכוחות המניעים אנשים. תאוות בצע, תאוות שררה, תאוות כבוד. פחד, חשש משינוי, נאמנות. טיפשות, אטימות, בורות. וגם אומץ, יושר ומוסר.

אבל נכון יותר לספר את הסיפור סתם ככה. סיפור תוכנית ייצוב המשק מדבר בעד עצמו. עוסקים הרבה בניתוח הקשר בין המשתנים הכלכליים שעליו התוכנית הושתתה. כגון הקשר ההפוך בין שיעור האינפלציה לרמת הרבית. כותבים לא-מעט על השימוש הפוליטי שעשו בה: מכה אנושה לתשתית הממסד הישן – הממסד המפא"ניקי-קיבוצי-הסתדרותי. מדברים מפעם לפעם על המחטף – מחטף של רכוש ושל השפעה מקבוצת אוכלוסיה אחת לקבוצה אחרת.

להמשיך לקרוא

תוכנית ייצוב המשק – סיפור אחד

איך זה קרה? שואלים אותי לעתים קרובות. איך זה שכו-לם קיבלו את תוכנית ייצוב המשק מבלי להסתייג. ובכן, השלב הראשון של התוכנית באמת הושתת על הסכמה רחבה.   הסכמה בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים בישראל. הסכמה בין שלושת המשרדים הכלכליים הראשיים של אותה תקופה: בנק ישראל, משרד האוצר, משרד התעשייה והמסחר. חילוקי הדעות התגלעו לאחר מכן, כשהתוכנית נדבקה לקוויה ההתחלתיים, ולא  התאימה את עצמה לתנאים שהשתנו.

להמשיך לקרוא

גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

להמשיך לקרוא

בורחים ממשרת שר הקלישאה

באלה המילים אפשר לסכם את הבריחה ממשרת שר האוצר בממשלה המוקמת. כבר שנים רבות שלא מכירים בישראל, ובמדינות מתועשות אחרות, בתורה ממשית לשליטה בכלכלה. את מקומה של תורה כזאת ממלאת קלישאה של תורת הכלכלה. ועובדה, גם אנשים שאינם כלכלנים בהכשרתם, או בניסיונם המקצועי, אינם מתנדבים למלא את תפקיד שר הקלישאה.

להמשיך לקרוא