אני יודעת, זה נשמע לכם כמו בדיחה. אך מה שהיה עד כה גם הוא בדיחה, שלא הצחיקה. קראתי בעיון את כל מה שנכתב על הבחירות. טוב, כ-ל הוא מוגזם אולי, אבל די הרבה מהתגובות החשובות. קראתי, ואני דואגת.

להמשיך לקרוא ←

היה לי קל אילו הייתי בנקאית עכשיו. הייתם שואלים אותי: מה דעתך על האינפלציה. הייתי עונה ישר: איזו אינפלציה? זה לא אינפלציה מה שיש עכשיו. זה לא שהייתי בודקת את הנתונים. לא הייתי צריכה. הייתי יודעת שאינפלציה היא תהליך של עליית מחירים. מחירים עולים אומר ריבית עולה, גם הרבית המשולמת למפקידים, ריבית החובה כבר גבוהה ממילא. לא בא לי לשלם יותר למפקידים עכשיו.

לו הייתי יבואנית גדולה עכשיו. היה לי נוח אילו הייתי יבואנית גדולה עכשיו. הייתם שואלים אותי על מצב החיטה, הייתי עונה לכם שיש לנו חודשיים חיטה במלאי. אם כך, מה יש לדאוג, יש לנו חודשיים חיטה במלאי.

להמשיך לקרוא ←

לפני הכל, אני שואלת את עצמי מה קודם למה: האינפלציה למלחמה או המלחמה לאינפלציה. כן, אני יודעת שזו שאלה לא מדעית, אבל, תגידו, ראיתם משהו מדעי בימים האחרונים? אני חושבת גם על משבר 1973. אולי משום כך אינפלציה מתקשרת אצלי למלחמה. יכולה להיות גם דפלציה, מצדי, אבל משהו שחורג מהנורמה מתחבר למלחמה, תסכימו אתי.

להמשיך לקרוא ←

אני קוראת את הדו"ח החצי-שנתי האחרון של ה-OECD, ולכאורה אמורה לשאוב נחת. מחברת הדו"ח, כלכלניתו הראשית של הארגון, הוחלפה לא מזמן והיא חברתית יותר מהקודמת. יו"ר הארגון גם הוא הוחלף בקיץ השנה, והוא דווקא איש של שוק חופשי, אבל כ-אילו לא מפריע. הוא גם לא כלכלן, אבל נגיד שזה לא חשוב. גם הכותרת "התאוששות לא רגילה" בהחלט מקובלת עליי.

הדו"ח מבשר צמיחת תפוקה עולמית של כמעט 6% בשנה הנוכחית, אחרי התכווצות של 3.5% בשנה שעברה. אך זה לא די, כפי שמציינים בו. במדינות OECD רבות רמת החיים בסוף 2022 לא תחזור למה שציפו לפני המגיפה. גם רמת הבריאות העולמית לא חוזרת למה שהייתה: מדינות עניות רבות לא מטופלות כראוי נגד קורונה.

להמשיך לקרוא ←

לא סתם היא מוטת צריכה, הצמיחה בישראל. חלקה של הצריכה בתוצר הגיע ב-2019 ל-54%. הוא מסתובב באיזור הזה כבר שנים רבות. הרכיב הבא אחריו בהיקפו, הוא הייצוא שבשנה האחרונה תפש 29% מהתוצר. חייבים לומר, כי תרומתו האמיתית של הייצוא לצמיחה היא גדולה יותר, והגיעה ליותר מ-40% בעבר. היקפו בשקלים בתוצר המקומי הגולמי נאמד על ידי הכפלת ערכו בדולרים בשער החליפין הרשמי של השקל, והשקל, כידוע, מיוסף ב-30% ויותר.

להמשיך לקרוא ←

סיימנו עוד שנה, רוצים לדעת מה המצב? כאן מגיע תור המספרים, גם אם הם לא מציגים אמת מושלמת. והמספר הכי בסיסי הוא גידול התמ"ג, הוא מהנמוכים זה תקופה ארוכה – שיעור גידול של 3.3%. לא רק שהוא נמוך, הוא מצטיין בעוד תכונה לא משמחת: זו צמיחה מוטת צריכה פרטית, הצריכה גדלה השנה ב-3.9%. צמיחה מוטת יבוא רכב בעיקר. יבוא הרכב הפרטי עלה ב-2019 ב-11.3%. היבוא, כשלעצמו, לא תורם לתוצר, אבל הפעילות הענפה שמסביבו: שירותי היבואנים, ההובלה, הלוגיסטיקה וכל השאר מנפחים את התוצר. זה מה שקורה בשנה של שקל מיוסף במיוחד, ושל הטלת מס על יבוא רכב לא-ירוק המזרזת את הרכישות.

להמשיך לקרוא ←

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא ←

"תבינו, טראמפ צדק בדרישתו שיחסי הסחר בין סין לארה"ב צריכים להשתנות. אולם הוא טעה בהבנה כמה קשה יהיה לנצח במלחמת סחר עם סין", כתב תום פרידמן בניו-יורק טיימס ב-27 לאוגוסט. "יש כאלה שמבקרים באופן אוטומטי את צעדיו של טראמפ נגד סין, אבל מה לעשות שהוא צודק?" כתב נחמיה שטרסלר בהארץ מעט אחריו. קראתי, וחייכתי לעצמי את החיוך העצוב השמור אצלי למצבים כאלה. יותר משלושים שנה ששני הגאונים האלה מדקלמים בשכנוע רב את הפזמון על חופש סחר מוחלט, ופתאום, ביום אחד, הם מתהפכים בלי בעיה.

להמשיך לקרוא ←

סוף השבוע שעבר, הקצבייה השכונתית. איפה החבילות של אדום-אדום עם המדבקה, אני שואלת את איציק, הבעלים. בויטרינה, כמו תמיד, הוא עונה. אבל זו מדבקה של איציק-מלך-הבשר אני מקשה. מה אני פראייר, למה שאני אפרסם אותם חינם? אני מפרסם את עצמי.
להמשיך לקרוא ←

לא הופתעתי ממה שכתבה ועדת המומחים הבין-לאומית שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה: "מקצוע הכלכלה באוניברסיטאות על סף הכחדה…המצב קריטי". מיציתי את ההפתעה והעצב שלי בראשית שנות השבעים, בלימודי תואר שני, לאחר מספר שנות הפסקה. מצאתי כלכלה שונה מזו שהיכרתי. שפע של מודלים מתימטיים יבשים, רק כמה קורסים בנוסח הישן שנותרו.

להמשיך לקרוא ←