תגית: מדיניות היבוא של ישראל

חיים באר, ביאליק, חמאת תנובה שלי

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

יחסם החם של באר וביאליק לדברים הקטנים, שלף אצלי מהחסימה משהו כלכלי שמציק לי – נדירותה בשוק של חמאת תנובה האהובה. לא יודעת מה מצבה ברגעים אלה. מצאנו חבילה אחת עם סיום סוכות, אך כל עונת החגים לא הצלחנו למצוא אפילו אחת. חיינו עם תחליפיה – מדנמרק ומהולנד. בשבוע שעבר, ראיתי בידיעות אחרונות ניסיון לדרג סוגי חמאה שונים. תנובה יצאה מספר שתיים מאלה שנבדקו. מבחינתי, אתם כבר מבינים, חמאת תנובה היא הראשונה.

חמאת תנובה היא רכיב חשוב בטקס הבוקר שלי: יוגורט, טוסט עם חמאה, קפה. אני יושבת מול חלון הסלון הענקי, מביטה על ההר ממול, ושמה לב לעצים שצמחו בו, יותר עצים ממה שהיו כאשר הגענו לשכונה. הר חשוף הופך להיות ירוק הודות להשקייה שלנו בתחתית – לא משמח? לא מעורר פליאה? ואז אני מפנה את מבטי לחלון מימין, לכליל החורש היפה בכניסה לדירה, עכשיו צהוב בחצי-שלכת. כך מתחיל בוקר מושלם, כאשר החמאה היא תנובה, כמובן.

איני יודעת בוודאות מדוע חמאת תנובה הולכת ונעלמת. הבנתי שזה קשור למחלוקת כספית בין הממשלה לבעליה הראשיים ממארס 2015 – חברת ברייט פוד הסינית. תנובה, על מנת ללחוץ, מייצרת פחות חמאה, אך ברור שזה חלק ממדיניות מלאה – משרד התעשייה והמסחר ממליץ על הורדת המכס הגבוה שעדיין מוטל על יבוא המוצר. זילות המחיה היא המסר – ומה עם סבסוד כבד של משק החלב באירופה? מה עם השיקול הביחוני-אסטרטגי בהשארת ייצור מזון בסיסי כאן? מה עם חשיבות החקלאות כערך? ומה עם טעם? לא בהכרח הטעם הכי טוב, אבל הטעם שעושה טוב על הנשמה – מישהו חשב על זה? בטח לא הסינים.

כנראה גם לא הממשלה שלנו. אז יש איראנים, אנחנו יודעים, הם כאן אלפי שנים, ויש גם חמאה והיא חשובה לא פחות. לגמרי במקרה, יושק השבוע מכון יסודות של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, וקרן ברל כצנסון. כנס הפתיחה שלו יעלה שוב את השאלה הנצחית – בין מעורבות ממשלתית לכלכלת שוק: החקלאות בישראל כמקרה בוחן. ולמרבה השמחה, הדיון המרכזי בו עוסק בשוק גלובלי לעומת ייצור מקומי, ובאופי התחרות בענף המזון.

כל זה היה צריך לקרות לפני שלושים שנה, כשהחלו להתעלל בחקלאות. ואם לא, טוב שזה קורה עכשיו. איחולי הצלחה חמים למכון יסודות. אתם קטנים, אפשר לראות, אך אתם זיק מאיר של תקווה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

תום פרידמן, נחמיה שטרסלר, פמיניזם וכלכלה

"תבינו, טראמפ צדק בדרישתו שיחסי הסחר בין סין לארה"ב צריכים להשתנות. אולם הוא טעה בהבנה כמה קשה יהיה לנצח במלחמת סחר עם סין", כתב תום פרידמן בניו-יורק טיימס ב-27 לאוגוסט. "יש כאלה שמבקרים באופן אוטומטי את צעדיו של טראמפ נגד סין, אבל מה לעשות שהוא צודק?" כתב נחמיה שטרסלר בהארץ מעט אחריו. קראתי, וחייכתי לעצמי את החיוך העצוב השמור אצלי למצבים כאלה. יותר משלושים שנה ששני הגאונים האלה מדקלמים בשכנוע רב את הפזמון על חופש סחר מוחלט, ופתאום, ביום אחד, הם מתהפכים בלי בעיה.

להמשיך לקרוא

מיתוג ירושלמי. משולש כוח

סוף השבוע שעבר, הקצבייה השכונתית. איפה החבילות של אדום-אדום עם המדבקה, אני שואלת את איציק, הבעלים. בויטרינה, כמו תמיד, הוא עונה. אבל זו מדבקה של איציק-מלך-הבשר אני מקשה. מה אני פראייר, למה שאני אפרסם אותם חינם? אני מפרסם את עצמי.
להמשיך לקרוא

משבר לימודי הכלכלה. ניתוח פדינגטוני

לא הופתעתי ממה שכתבה ועדת המומחים הבין-לאומית שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה: "מקצוע הכלכלה באוניברסיטאות על סף הכחדה…המצב קריטי". מיציתי את ההפתעה והעצב שלי בראשית שנות השבעים, בלימודי תואר שני, לאחר מספר שנות הפסקה. מצאתי כלכלה שונה מזו שהיכרתי. שפע של מודלים מתימטיים יבשים, רק כמה קורסים בנוסח הישן שנותרו.

להמשיך לקרוא

כוחה של סיסמה

לא הייתי זוכרת את הבוקר שבו ישבתי עם רוני להכין את הפלקט לקן התנועה, לולא הסנדויצ'ים של אמא שלה. עד היום, לחם שחור מרוח בחמאה ועליו פרוסות עגבניה מקפיץ לראשי לחם מרוח במרגרינה בזוקה במלח, בוקר קיץ, גיל עשר, שמחה ילדותית. מה כתבנו על הפלקט ההוא? מי זוכר. אני כן זוכרת איך הוא מילא את חיי בוקר קיץ אחד.

להמשיך לקרוא

התיאוריה וההיסטריה של זילות המחיה

נתחיל בהיסטריה, כי היא העיקר בהקשר הזה. מישהו מלבה היסטריה סביב יוקר המחיה או זילותו. אותו אחד שמלבה היסטריה סביב כל דיון פוליטי רציני. ואחרי שקיבלנו את הנחת היסוד הזו, נפנה לעשות סדר בביטוי שהפך למוקד ההיסטריה הכלכלית בישראל.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה בשירות האומה

עכשיו, כשאני כותבת ככה, זה כאילו מובן מאליו. אבל בדרך לפה, גם אני קצת התבלבלתי. על כן, כדי לעשות סדר לכולנו, אפתח ואסיים בהבחנה ברורה בין יוקר המחיה לרמת החיים.

להמשיך לקרוא