תגית: מדד המחירים לצרכן

יש אינפלציה. נסתכל על זה מלהפך

הגדלת כמות הכסף, ללא גבולות וללא הצהרה מראש על מידה, עוררה מחדש את הדיון על אינפלציה, שהיה רדום עד כה. אין אינפלציה? אומרים כמה מבכירי הכלכלנים, זה לא יכול להיות, חכו עוד קצת והיא תתפרץ. אחרת, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות כבדות. לתהות על נכונות כמה מיסודות הכלכלה שאנו מקדשים.

אז, כמובן, יש הסברים להתעכבותה של האינפלציה. העולם היום רווי במוצרים מהמזרח הרחוק. לי, לפחות, על סמך הנתונים הישראליים שאני מכירה, אין ספק כי הזול הזה מקזז במידה רבה את ההתייקרות המקומית. אבל, עד מתיי?  הסחורה הסינית כבר מתקרבת במחיריה לקו של המערב. ומחליפותיה, כמוה, מספקות רק חלק מהמוצרים, ולא את השירותים שכולנו צורכים.

סוגיית המחירים מטרידה כעת את כולם. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסת אליה בנספח למדד ינואר האחרון. כצפוי, הקורונה וסגירת החנויות בעקבותיה מפריעות לה במדידה. היא מפרטת מה היא עושה, ועם זאת מודה כי זה ממש לא מושלם, ויתוקן בהמשך. בינתיים, מה שעודכן הוא די מזערי. אבל זה לא רק אצלנו, הלמ"ס עובדת על פי הוראות המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות.

בעיית המחירים מטרידה היום גם את אנשי המעשה. בראיון לממון שישי האחרון בידיעות אחרונות, התייחס איתן יוחננוף, מבעלי רשת יוחננוף, למשלוחים אצל מתחריו. "אני לא מבין ציבור שמוכן לספוג – בשם המשלוחים הביתה – חוסרים, סחורה מקולקלת בגלל זמן ההגעה, סחורה לא טרייה. זה ציבור שמוכן לרדת נמוך בשם האונליין". יוחננוף טוען כי לאונליין יש עלויות לא זניחות. ואם לא דורשים עבורו יותר, פשוט מורידים איכות.

טענתו של יוחננוף חידדה אצלי תובנה ישנה על המדד. הלמ"ס במדידתה משתדלת לכאורה לעקוב אחר מחיר כל מוצר ומוצר לאורך זמן, האם זה מה שהיא משיגה? הרי בעולם האמיתי אין רגע דל, ואיכות המוצרים משתנה ללא עצירה. שמתי לב לזה במיוחד, בשלב הראשון של הקורונה כשלא יצאנו לקניות, והזמנו סחורה במינימרקט מקומי. להתרשמותי, שילמנו יותר עבור סחורה באיכות מדורדרת. כמובן שלא אמרנו מילה. הגיעה להם תודה על שהיו מוכנים להביא אלינו הביתה את המוצרים.

שאלת האיכות במדידות המתבצעות אינה זניחה כלל וכלל. מצד אחד, פותחה אצלנו רגישות ענק ל'יוקר המחיה'. ומנגד, נדמה לי לא פעם שזה בא על חשבון איכות המוצרים. דוגמה מהחיים: קניית בשר בסוף השבוע שעבר באטליז השכונתי. ביקשתי מה שנקרא בשר עגל לגולש, טרי. קיבלתי בשר שמן יותר ועתיר סחוסים יותר ממה שהיה בעבר. כן, אמר לי הקצב שמכר לי, זה מה שאנחנו מקבלים, אנחנו מעבדים את החצי עגל ששולחים לנו. ובאמת, כבר תקופה שאני שמה לב שאיכות הבשר ירדה. אני משלמת כמו קודם, עבור בשר באיכות ירודה בהרבה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתיימרת כמובן לשלוט בגורם האיכות. אבל כמה היא יכולה, איך היא יכולה להשוות בין בשר הנקנה באטליז אחד, או ירק הנקנה בחנות אחת, לזה הנקנה במקום אחר. ברור שהיא מתייחסת לכותרת, ולא מעבר לה. תופעה דומה שהתחדדה בקורונה היא היעלמות של מוצרים מסוימים מהמלאי: ממחטות נייר בקופסת קרטון, משחת כלים מהסוג הישן הן שתי דוגמאות. האם זה בגלל שהפועלים שם לא מגיעים לעבודה, או מסיבות אחרות. לא חשוב, את השוואת המחירים זה בוודאי משבש.

ואם כך, חברים, אל תספידו בינתיים את כלל הכלכלה האומר: אל תגדילו את כמות הכסף בפראות, זה יביא אינפלציה. יתכן בהחלט שהאינפלציה כבר כאן. לא מעלים מחירים, בשלב זה, מקפיאים אותם ומורידים איכות של מוצרים ושירותים.

**ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר*** *

עוד מדד שלילי אחד, זה טוב?

כשכוחות הביטחון של ארה"ב מצולמים ברביצה על רצפת הקונגרס, כשנשיא ארה"ב עומד להיות מושבע עוד יומיים, העולם כולו עובר לדום במקומו. באמצע כל המהומה, בקושי שמו לב למדד המחירים לצרכן אצלנו. מדד שמדצמבר 2019 לדצמבר 2020 ירד ב-0.7%.

להמשיך לקרוא

דפלציה?

עוד לא ברור. דפלציה היא תהליך של ירידת מחירים, ומה שרואים עכשיו הוא תנודה של מדד המחירים לצרכן סביב האפס. תנודה זעירה בדרך כלל, עם סטייה גדולה יותר מפעם לפעם. סטייה גדולה אחת היא זו שמושכת את מדד 2014 כלפי מטה: ירידת מדד של 0.6% כבר בינואר, ואחריה, שלוש ירידות קטנות בהמשך.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה בשירות האומה

עכשיו, כשאני כותבת ככה, זה כאילו מובן מאליו. אבל בדרך לפה, גם אני קצת התבלבלתי. על כן, כדי לעשות סדר לכולנו, אפתח ואסיים בהבחנה ברורה בין יוקר המחיה לרמת החיים.

להמשיך לקרוא

אינדקס יוקר המחיה, מה-זה-יוקר-המחיה

אינדקס-יוקר-המחיה קפץ לי לראש משום מקום, כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה. אינדכס יוקר המחיה (בכ' במקום בק') הוא המונח שהופיע בסוגריים ליד מדד המחירים לצרכן בשנתונים הישנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נברתי בספרייתי, והוא נמצא שם בשנתון הכי מוקדם שאני מחזיקה (שנת תשי"ד) ובשנתון 1961. מהלשכה המרכזית לסטטיטיקה נמסר לי כי הביטוי הזה היה בשימוש רשמי עד לדצמבר 1958.

להמשיך לקרוא