תגית: כלכלת הדברים הקטנים

כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

להמשיך לקרוא

קורונה, עוד סיוע, שיהיה

כבר הכותרת רוצה לומר לכם: זו אינה תוכנית, מה שפורסם ביום ה' על ידי הממשלה, זו ערכת סיוע מורחבת בלבד. זו אינה תוכנית, משום שהיא לא אומרת דבר על אופן מימון ההוצאה הנוספת. זו אינה תוכנית, משום שאין בה התייחסות לחילוץ המשק מהשפל, והחזרתו לפעילות רגילה. יש בה בעיקר סיוע מורחב לנפגעי הקורונה: היקף רב יותר של מסתייעים, וזמן סיוע ממושך יותר.

להמשיך לקרוא

שנ"צ של שבת. התבהרות

ערב סוף השבוע האחרון, אמרתי לעצמי שאני לא מבינה דבר. קמנו בשבת, יצאנו לטיול רגלי ארוך, אכלנו צהריים, התיישבתי על כורסתי עם העיתונים, נפלה עליי תרדמה עמוקה. קמתי רגועה, בלי שאוכל לומר לעצמי מדוע. ואז ב-8 בערב, הקשבנו לחדשות כאן, הרגשתי שנהיה לי סדר בראש.

להמשיך לקרוא

מה זאת אבטלה. אולי נדע עכשיו

שיעור האבטלה בישראל בפברואר, לפני שהקורונה פרצה, היה כמעט 4%. זו לא אבטלה, על פי החכמולוגים המקצועיים. זו אבטלה חיכוכית, אי-תעסוקה הנובעת מכניסה לשוק העבודה, או ממעבר ממשרה למשרה. אך כל הזמן הזה, זמן אבטלה נמוכה, היו כאלה שאמרו: זה לא באמת 4%, זה הרבה יותר. תראו איפה הם מועסקים. תראו באיזה שכר, באיזה סטטוס, באיזה ביטחון תעסוקתי. וכאן, כמובן, נוכל להגיע לשיעור אבטלה גבוה – נדמה לי שנגעו ב-10% – תלוי מה הכללת בהגדרתך, תלוי במה אתה מאמין.

להמשיך לקרוא

לא יודעים כלכלה. ילמדו עכשיו?

חודשיים מאז תחילת המגיפה, מספר ימים מאז ראשית הסימנים לדעיכתה, דווקא עכשיו, כל יום תובעים חדשים. תובעים? אולי מתלוננים, אולי לא מרוצים. אתמול, היו אלה הסטודנטים שהתייצבו בוועדת הכספים. יום קודם, מתמחי הרפואה, שגילו  כי בית חולים עובד היטב ללא משמרות רצופות של 36 שעות. ככה זה כשמתחולל שינוי מהותי. ככה זה, אם לא מאזינים בקשב לשידוריו, לא מנסים להבין.

להמשיך לקרוא

תגידו לי, חייבים בכוח?

זה מטפס אצלי במעלה הגרון כבר תקופה ארוכה, בערב יום העצמאות, 'זה' הגיע לשיא. קמתי וכיביתי את הטלוויזיה, לאחר שפרסמו את שמות הזמרים העתידים להופיע. רוב כמעט מוחלט של מזרחיים, בקושי אשכנזי אחד או שניים. לא נעים לי, מירי רגב, הבנתי לא צ'כוב. אבל במלחמת השחרור היו כאן בעיקר אשכנזים, יוצאי מזרח אירופה. לכן המוסיקה של התקופה היא בעלת גוון אשכנזי-רוסי. לא מגיע לעובדות ההיסטוריות הכבוד שלהן?

להמשיך לקרוא

כביש 1. כביש חיפה-תל אביב הישן

מנהג מוזר פיתחנו לנו בימי הסגר. כל יום, אנו עולים מביתנו במבשרת ציון, בתחתית השכונה, לסיבוב המותר של 500 מטר. בדרך, אנו חולפים על פני פסגת ההר, ממנה, צופים על כביש מספר 1. כביש ריק, מכוניות בודדות, במיוחד בשבת, לא ראינו כזה דבר בעבר.

להמשיך לקרוא

כמה מגיע לבעל מספרה בירושלים

בשבוע שעבר, קראתי באתר דבר מאמר מוצלח של טל כרמון על שביתת קוסמטיקאיות, מעצבי שיער ובעלי מקצועות דומים, שהייתה צפויה ביום א' השבוע. הם מתלוננים על פיצוי לא מספיק, או אי פיצוי כלל, על הפסדיהם עקב הקורונה. לא התפלאתי, רק חשבתי מיד איך הממשלה יכולה להיערך מראש לפיצוי אנשים בענף הזה, מה היא יודעת עליו. במאמר, מצוטטת הערכת ארגון בעלי המלאכה על מספר העוסקים בתחום – כ-300 אלף איש.

להמשיך לקרוא

מחשבות על סדין עם גומי

שרשרת המחשבות הזו התחילה לרוץ אצלי, אחרי שהלכתי לכיתן לקנות סדין בלי גומי, לשים מעל מזרן היוגה שלי. רציתי סדין חלק לגמרי, אבל המוכרת אמרה שאין סדין בלי גומי. לי דווקא יש כמה סדינים כאלה ישנים, שניים למיטה זוגית שתמיד נראים נהדר. אבל בחנויות, ככל שחיפשתי, לא מצאתי.

להמשיך לקרוא

על הפיריון בכלכלה. מלהיפך

זה היה ביום א' שעבר. צלצול הטלפון הקפיץ אותי מהנמנום של שלוש בצהריים, בכורסתי. אשת השיווק של גוף מוסיקלי כלשהו סיפרה לי על עוד ארוע שהם מארגנים. קיבלתי במייל, העזתי להזכיר לה. לא אמרתי לה את כל מה שהסתובב לי בראש: מה נראה לך, תעירי אותי, אני אקנה כרטיסים?

להמשיך לקרוא