תגית: כלכלה וערכים

מה זאת אבטלה. אולי נדע עכשיו

שיעור האבטלה בישראל בפברואר, לפני שהקורונה פרצה, היה כמעט 4%. זו לא אבטלה, על פי החכמולוגים המקצועיים. זו אבטלה חיכוכית, אי-תעסוקה הנובעת מכניסה לשוק העבודה, או ממעבר ממשרה למשרה. אך כל הזמן הזה, זמן אבטלה נמוכה, היו כאלה שאמרו: זה לא באמת 4%, זה הרבה יותר. תראו איפה הם מועסקים. תראו באיזה שכר, באיזה סטטוס, באיזה ביטחון תעסוקתי. וכאן, כמובן, נוכל להגיע לשיעור אבטלה גבוה – נדמה לי שנגעו ב-10% – תלוי מה הכללת בהגדרתך, תלוי במה אתה מאמין.

להמשיך לקרוא

לא יודעים כלכלה. ילמדו עכשיו?

חודשיים מאז תחילת המגיפה, מספר ימים מאז ראשית הסימנים לדעיכתה, דווקא עכשיו, כל יום תובעים חדשים. תובעים? אולי מתלוננים, אולי לא מרוצים. אתמול, היו אלה הסטודנטים שהתייצבו בוועדת הכספים. יום קודם, מתמחי הרפואה, שגילו  כי בית חולים עובד היטב ללא משמרות רצופות של 36 שעות. ככה זה כשמתחולל שינוי מהותי. ככה זה, אם לא מאזינים בקשב לשידוריו, לא מנסים להבין.

להמשיך לקרוא

תגידו לי, חייבים בכוח?

זה מטפס אצלי במעלה הגרון כבר תקופה ארוכה, בערב יום העצמאות, 'זה' הגיע לשיא. קמתי וכיביתי את הטלוויזיה, לאחר שפרסמו את שמות הזמרים העתידים להופיע. רוב כמעט מוחלט של מזרחיים, בקושי אשכנזי אחד או שניים. לא נעים לי, מירי רגב, הבנתי לא צ'כוב. אבל במלחמת השחרור היו כאן בעיקר אשכנזים, יוצאי מזרח אירופה. לכן המוסיקה של התקופה היא בעלת גוון אשכנזי-רוסי. לא מגיע לעובדות ההיסטוריות הכבוד שלהן?

להמשיך לקרוא

כביש 1. כביש חיפה-תל אביב הישן

מנהג מוזר פיתחנו לנו בימי הסגר. כל יום, אנו עולים מביתנו במבשרת ציון, בתחתית השכונה, לסיבוב המותר של 500 מטר. בדרך, אנו חולפים על פני פסגת ההר, ממנה, צופים על כביש מספר 1. כביש ריק, מכוניות בודדות, במיוחד בשבת, לא ראינו כזה דבר בעבר.

להמשיך לקרוא

כמה מגיע לבעל מספרה בירושלים

בשבוע שעבר, קראתי באתר דבר מאמר מוצלח של טל כרמון על שביתת קוסמטיקאיות, מעצבי שיער ובעלי מקצועות דומים, שהייתה צפויה ביום א' השבוע. הם מתלוננים על פיצוי לא מספיק, או אי פיצוי כלל, על הפסדיהם עקב הקורונה. לא התפלאתי, רק חשבתי מיד איך הממשלה יכולה להיערך מראש לפיצוי אנשים בענף הזה, מה היא יודעת עליו. במאמר, מצוטטת הערכת ארגון בעלי המלאכה על מספר העוסקים בתחום – כ-300 אלף איש.

להמשיך לקרוא

מחשבות על סדין עם גומי

שרשרת המחשבות הזו התחילה לרוץ אצלי, אחרי שהלכתי לכיתן לקנות סדין בלי גומי, לשים מעל מזרן היוגה שלי. רציתי סדין חלק לגמרי, אבל המוכרת אמרה שאין סדין בלי גומי. לי דווקא יש כמה סדינים כאלה ישנים, שניים למיטה זוגית שתמיד נראים נהדר. אבל בחנויות, ככל שחיפשתי, לא מצאתי.

להמשיך לקרוא

קורונה – המנון חדש בכלכלה האמריקאית

לא מספיק מדברים על הכלכלה האמריקאית. היא כבר לא אותו מודל נערץ על ידי ראש ממשלתנו והכלכלנים שאיתו. רואים זאת משמות הכלכלנים המדוברים שבה, ומתחום עיסוקם. פיקטי, זוקמן וסאאז – שלושה צרפתים העוסקים באי שיווין הלא הגיוני בהתחלקות ההכנסות. ולצידם, כוכב שצץ לאחרונה, וויצק קופצ'וק (Wojciech Kopczuk) – פולני העוסק גם הוא, נחשו במה, אי שוויון בהתחלקות ההכנסות.

להמשיך לקרוא

קורונה בשוק החופשי

בימים אלה של מחשבות מתערבבות, קפץ למוחי פתאום זיכרון ממלחמת המפרץ, 1991-1990. הייתי אז סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר, ובתוך זה, גם כלכלנית ראשית של מל"ח – משק לשעת חירום. באחד הימים, נשאלתי איך אוכל להעריך את מידת הפגיעה בייצור התעשייתי ובתעסוקת התעשייה בזמנים כאלה. תשובתי הייתה כי התעשייה בישראל ריכוזית מאד. שלושת-ארבעת-חמשת המפעלים הגדולים בכל ענף תופשים חלק ניכר מפעילותו. על כן, אפשר לבקש מ-18 ענפי התעשייה שאז היו, לדבר עם הגדולים בתחומם. כך נקבל אומדן לא רע של המצב.

להמשיך לקרוא

על הפיריון בכלכלה. מלהיפך

זה היה ביום א' שעבר. צלצול הטלפון הקפיץ אותי מהנמנום של שלוש בצהריים, בכורסתי. אשת השיווק של גוף מוסיקלי כלשהו סיפרה לי על עוד ארוע שהם מארגנים. קיבלתי במייל, העזתי להזכיר לה. לא אמרתי לה את כל מה שהסתובב לי בראש: מה נראה לך, תעירי אותי, אני אקנה כרטיסים?

להמשיך לקרוא

שיבה לריימס, שיבה לכלכלה

הספר שבו אני שקועה עכשיו, והמילה שקועה לא נכתבת כאן במקרה, הוא ספרו של סוציולוג צרפתי, איש אקדמיה. זהו ספר דק למדיי, שהוגדר 'אירוע' כאשר יצא לאור ב-2009, ותורגם לשפות רבות. בשנה שעברה, 2019, הוא פורסם בעברית.

להמשיך לקרוא