תגית: כלכלה וערכים

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

מה קורה בעקבות הדפסת כסף סתם, ברוח הימין? את זה אפשר לראות עכשיו, מאז משבר 2008. הכסף הרב זורם לשוק ההון. משום מה, הוא מגיע לגורמים הפיננסיים הגדולים. הם מנצלים אותו להימורים, קרי, עסקות בורסה ונדל"ן מתוחכמות. הבורסה תופחת, מחירי הנדל"ן גואים. רוב אזרחי המדינה נותרים ללא דירות, ובמצב כלכלי גרוע יותר.

זה לא מה שהשמאל הכלכלי מבטיח לבוחרים. הוא מבטיח להם שיפור אמיתי ברמת החיים: בריאות טובה יותר, חינוך ברמה גבוהה יותר, תחבורה ציבורית הוגנת, איכות סביבה הולמת יותר. כל אלה, כפי שהוכח במלחמה בקורונה עכשיו, הם מעשי ידיה של הממשלה, תשובתה של הממשלה ליעדים שהמציאות מציבה בפניה. לא סתם שפיכת כסף ללא מטרה. אלא מענה על צרכים אמיתיים. ובהיבט זה, ישראל היא מהמצטיינות העולמיות, עקב מערכת הבריאות הציבורית שבזכות נס נותרה כאן. מערכת המאפשרת לקשר בין יעדים לאמצעים. מערכת המקלה על חיבור בין מטרות לתוצאות.

אפשר לבצע את כל המשימות בבת-אחת? איש אינו יודע מראש. הכינו תוכנית כלכלית. תוכנית כלכלית כתובה. תוכנית המציבה יעדים ברורים, כגון הגדלת ההוצאה על בריאות ב-5% לשנה. רק כך תראו מה זה אומר. זו בעצם הגדלת ההוצאה לנפש ב-3% ומשהו לשנה, כי גידול האוכלוסייה בישראל מסתכם בקרוב ל-2% לשנה בעשור האחרון. כלומר, 5% זה די יפה אך לא מדהים. ועדיין צריך לבדוק אם זה אפשרי. אם לישראל יש די רופאים למטרה זו, האם יש מספיק אחיות עכשיו. בכמה זמן נוכל לספק את כל מה שנדרש.

תרגיל דומה אפשר לערוך בחינוך, ושוב, מעבר למחלוקות הערכיות, כמה חינוך נוסף אנחנו רוצים? איזה כוח אדם נצטרך לשריין עבורו. מה עוד נצטרך לשריין במערכת החינוך החדשה. כך נעבור יעד-יעד, נתחיל לקשר בין יעדים לאמצעים. נתחיל לראות בכמה הגיוני להגדיל כל יעד בכל שנה. נאמר לעצמנו כי אנו עושים תכנון כלכלי. אין שמאל כלכלי בלי תכנון. כי שמאל מציב יעדים ברורים, ומנסה לראות איך הוא מגשים אותם. וברור כי אוסף יעדים, כפי שהצגתי כאן, מביא לפעמים להתנגשות, להכרה במגבלה תקציבית, או במגבלת כוח האדם.

ולא דיברנו מספיק על המגבלה התקציבית. האם להדפיס כסף הוא הפתרון, או שעדיף להטיל מס, ולהדפיס כסף במודעות, כי הדפסת כסף עלולה לגרור אינפלציה. וכפי שנכתב כאן פעמים רבות, יש מרחב ענק לגביית מס מהעשירים. אלה כספים שיושבים ללא שימוש, הגיע הזמן להחיות אותם מחדש.

זו המציאות החברתית שאליה קורא השמאל. מציאות המתפתחת מתוך עשייה, ומתוך השאלות העולות מהעשייה. מציאות הנשענת על הידברות, על חילוקי דעת ופתרונם. על תיאום מתמיד בין הגורמים. מציאות שלא אומרת סתם ככה תרחיבו, השוק ילמד אתכם כמה ואיך. אלא קוראת: תרחיבו – על סמך תכנון כלכלי מדוקדק.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא

זה טראמפ? הרבה יותר מטראמפ

זה טראמפ, מה שקרה בליל חמישי בקונגרס האמריקאי? זה הקסם של נשיא ארה"ב? או זה מסר לקהל המצביעים האמריקאי, ולקהל המצביעים הדמוקרטיים בכלל? "להחזיר לעצמנו את המדינה" הוא אמר, והמון מאזיניו פרץ לגבעת הקפיטול בעת התכנסות הקונגרס לאישור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. ו'ההמון' בניגוד למצופה, היה המון של לבנים, הרבה בלונדינים שהתפרעו במשרדי הקונגרס.

להמשיך לקרוא

להעלות מס? אין שאלה בכלל

אחת התופעות הכי פחות מובנות בכלכלה של ימים אלה היא הסירוב להעלות מס, והתמיכה הנלהבת בהדפסת כסף במקומו. מה, להדפסת כסף אין מחיר? כבר כעת רואים את ניפוח הבורסות במחזור הנוכחי, ואת ההקצנה הנוספת בהתפלגות ההכנסות, אי השוויון המוגבר. איש אינו יודע איך זה ייגמר, אך רבים חשים שזה ייגמר לא טוב, אם במשבר חברתי עמוק, או בתהליך כלכלי בעייתי.

להמשיך לקרוא

פוסט קפיטליזם – קפיטליזם הוא מילת המפתח

שוב אני חוזרת לפוסט-קפיטליזם. חוזרת למחשבה המנקרת במוחי ולא מרפה. פוסט קפיטליזם מהו? הוא אמירה שאנחנו בשלב הפוסט של הקפיטליזם. השלב שבו המערכות הכלכליות לא יכולות עוד להיות מתוארות כצורה של קפיטליזם. האם אנחנו שם? אולי בשאיפה, בחלום, חלום של אנשים כמוני. אך בפועל, אנחנו בקפיטליזם מכוער, קפיטליזם שרק הולך ומקצין, בינתיים.

להמשיך לקרוא

זה הרבה דברים, אלטע זאכן, לא רק כסף

בשבוע שעבר כתבתי כאן בעיקר על כסף, על מנת לחדד את ההבדל בין פוסט-קפיטליזם לסוציאליזם בכלכלה. אמרתי כי בפוסט-קפיטליזם אין התייחסות מספקת לכמה ולכסף, לעומת הסוציאליזם שבו השאלה 'כמה כסף' חוזרת שוב ושוב. רציתי לכתוב גם משהו על זמן, אך פתאום תפשתי שהפוסט-קפיטליזם מתייחס לזמן, אם הוא מדבר על שבוע עבודה של 32 שעות, ולאחר מכן של 24 שעות.

להמשיך לקרוא

פוסט-קפיטליזם – שלושה ימי עבודה?

פוסט-קפיטליזם הוא מונח אופנתי, שנתקלתי בו לאחרונה. בדקתי בוויקיפדיה איך הוא מוגדר, ומצאתי: "פוסט-קפיטליזם הוא מצב שבו כבר לא ניתן לתאר את המערכות הכלכליות של העולם כצורות של קפיטליזם". בדקתי בוויקיפדיה מהו קפיטליזם, ושם כתבו: "קפיטליזם הוא שיטה כלכלית המבוססת על הבעלות הפרטית של אמצעי הייצור, והפעלתם לשם רווח". יש כמובן ווריאציות רבות להגדרה זו, אך בעלות פרטית ורווח הם מונחים מרכזיים בכולן.

להמשיך לקרוא

הציונות של הוריי, איפה היא עכשיו

חזרתי לחשוב עליה, תוך כדי קריאת ספר מכובד. 'ספרי יעקב' של אולגה טוקרצ'וק לקח את זמן הקריאה ההולם לספר כמותו – מספר חודשים. ככה זה עם 702 עמודים, למרות שלהתרשמותי זה לא טולסטוי, בניגוד למה שהיה כתוב באחת מהביקורות. כלת פרס נובל לספרות 2018 היא ללא ספק כותבת טובה. אבל היא לא טולסטוי, לא דוסטוייבסקי ולא תומאס מאן. קו ההפרדה בינה לבינם מסומן בזיכרון שלי. בניגוד למה שקורה אצלי עם ספריהם, לא נתקע בראשי שום קטע מ'ספרי יעקב' שיקפוץ אליי במצב מורכב כלשהו בחיי.

להמשיך לקרוא

השר נגד הפקיד הבכיר: חילוקי דעות בכלכלה

מי כותב את השורה התחתונה בכלכלה? לכאורה, אין ספק, כפי שאמר שר האוצר, ישראל כץ, השר הוא הקובע. זאת, משום שהוא נבחר בבחירה דמוקרטית על ידי הציבור, ועל כן הוא המייצג מהימן ביותר של הבוחרים. אבל, רגע, מדוע ממנים בכל משרד אוצר – מנכ"ל, ממונה על התקציבים ובכירים אחרים? אולי משום שזו כבר מוסכמה כי השר לא יודע הכל, לא מכיר את שפת הכלכלה, צריך לתרגם בשבילו את רצונותיו למונחי תקציב, ואת מונחי התקציב לרצונות שלו.

להמשיך לקרוא

שקט, כלום לא קורה

אולי רק נתון חשוב אחד. ירידה של 28.7% בתמ"ג מנוכה העונתיות, בחישוב שנתי, ברבעון השני של 2020 לעומת קודמו. בעצם, רואים פה עוד דבר חשוב אחד. כל רכיבי התמ"ג יורדים בשיעור דומה, לבד מההוצאה לצריכה ציבורית העולה ב-25.2%. ההשקעות והייצוא יורדים גם הם בשיעור של סביב ה-30%. הצריכה הפרטית, ייבוא הסחורות והשירותים – שניהם נופלים קצת יותר 43% ו-42%.

להמשיך לקרוא