תגית: כלכלה וערכים

אין לי מה לכתוב

אין לי מה לכתוב, אמרתי לאיש שלי על הקפה של הבוקר. יופי, תשמחי, הוא ענה, המדינה הזו חוזרת להיות נורמלית. בדרך כלל, בבוקר יום א', אני קמה עם כותרת ועם עניין שעליו אני רוצה להגיב. הפעם, נתניהו
–'הקומפרסור' של עמוס עוז – מוריד בהדרגה את הקצב או את עצמת הישמעותו, והכל נרגע.

להמשיך לקרוא

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

להמשיך לקרוא

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא

זה טראמפ? הרבה יותר מטראמפ

זה טראמפ, מה שקרה בליל חמישי בקונגרס האמריקאי? זה הקסם של נשיא ארה"ב? או זה מסר לקהל המצביעים האמריקאי, ולקהל המצביעים הדמוקרטיים בכלל? "להחזיר לעצמנו את המדינה" הוא אמר, והמון מאזיניו פרץ לגבעת הקפיטול בעת התכנסות הקונגרס לאישור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. ו'ההמון' בניגוד למצופה, היה המון של לבנים, הרבה בלונדינים שהתפרעו במשרדי הקונגרס.

להמשיך לקרוא

להעלות מס? אין שאלה בכלל

אחת התופעות הכי פחות מובנות בכלכלה של ימים אלה היא הסירוב להעלות מס, והתמיכה הנלהבת בהדפסת כסף במקומו. מה, להדפסת כסף אין מחיר? כבר כעת רואים את ניפוח הבורסות במחזור הנוכחי, ואת ההקצנה הנוספת בהתפלגות ההכנסות, אי השוויון המוגבר. איש אינו יודע איך זה ייגמר, אך רבים חשים שזה ייגמר לא טוב, אם במשבר חברתי עמוק, או בתהליך כלכלי בעייתי.

להמשיך לקרוא

פוסט קפיטליזם – קפיטליזם הוא מילת המפתח

שוב אני חוזרת לפוסט-קפיטליזם. חוזרת למחשבה המנקרת במוחי ולא מרפה. פוסט קפיטליזם מהו? הוא אמירה שאנחנו בשלב הפוסט של הקפיטליזם. השלב שבו המערכות הכלכליות לא יכולות עוד להיות מתוארות כצורה של קפיטליזם. האם אנחנו שם? אולי בשאיפה, בחלום, חלום של אנשים כמוני. אך בפועל, אנחנו בקפיטליזם מכוער, קפיטליזם שרק הולך ומקצין, בינתיים.

להמשיך לקרוא

זה הרבה דברים, אלטע זאכן, לא רק כסף

בשבוע שעבר כתבתי כאן בעיקר על כסף, על מנת לחדד את ההבדל בין פוסט-קפיטליזם לסוציאליזם בכלכלה. אמרתי כי בפוסט-קפיטליזם אין התייחסות מספקת לכמה ולכסף, לעומת הסוציאליזם שבו השאלה 'כמה כסף' חוזרת שוב ושוב. רציתי לכתוב גם משהו על זמן, אך פתאום תפשתי שהפוסט-קפיטליזם מתייחס לזמן, אם הוא מדבר על שבוע עבודה של 32 שעות, ולאחר מכן של 24 שעות.

להמשיך לקרוא

פוסט-קפיטליזם – שלושה ימי עבודה?

פוסט-קפיטליזם הוא מונח אופנתי, שנתקלתי בו לאחרונה. בדקתי בוויקיפדיה איך הוא מוגדר, ומצאתי: "פוסט-קפיטליזם הוא מצב שבו כבר לא ניתן לתאר את המערכות הכלכליות של העולם כצורות של קפיטליזם". בדקתי בוויקיפדיה מהו קפיטליזם, ושם כתבו: "קפיטליזם הוא שיטה כלכלית המבוססת על הבעלות הפרטית של אמצעי הייצור, והפעלתם לשם רווח". יש כמובן ווריאציות רבות להגדרה זו, אך בעלות פרטית ורווח הם מונחים מרכזיים בכולן.

להמשיך לקרוא

הציונות של הוריי, איפה היא עכשיו

חזרתי לחשוב עליה, תוך כדי קריאת ספר מכובד. 'ספרי יעקב' של אולגה טוקרצ'וק לקח את זמן הקריאה ההולם לספר כמותו – מספר חודשים. ככה זה עם 702 עמודים, למרות שלהתרשמותי זה לא טולסטוי, בניגוד למה שהיה כתוב באחת מהביקורות. כלת פרס נובל לספרות 2018 היא ללא ספק כותבת טובה. אבל היא לא טולסטוי, לא דוסטוייבסקי ולא תומאס מאן. קו ההפרדה בינה לבינם מסומן בזיכרון שלי. בניגוד למה שקורה אצלי עם ספריהם, לא נתקע בראשי שום קטע מ'ספרי יעקב' שיקפוץ אליי במצב מורכב כלשהו בחיי.

להמשיך לקרוא

השר נגד הפקיד הבכיר: חילוקי דעות בכלכלה

מי כותב את השורה התחתונה בכלכלה? לכאורה, אין ספק, כפי שאמר שר האוצר, ישראל כץ, השר הוא הקובע. זאת, משום שהוא נבחר בבחירה דמוקרטית על ידי הציבור, ועל כן הוא המייצג מהימן ביותר של הבוחרים. אבל, רגע, מדוע ממנים בכל משרד אוצר – מנכ"ל, ממונה על התקציבים ובכירים אחרים? אולי משום שזו כבר מוסכמה כי השר לא יודע הכל, לא מכיר את שפת הכלכלה, צריך לתרגם בשבילו את רצונותיו למונחי תקציב, ואת מונחי התקציב לרצונות שלו.

להמשיך לקרוא