תגית: כלכלה וערכים

שיבה לריימס, שיבה לכלכלה

הספר שבו אני שקועה עכשיו, והמילה שקועה לא נכתבת כאן במקרה, הוא ספרו של סוציולוג צרפתי, איש אקדמיה. זהו ספר דק למדיי, שהוגדר 'אירוע' כאשר יצא לאור ב-2009, ותורגם לשפות רבות. בשנה שעברה, 2019, הוא פורסם בעברית.

מה גורם לי לשקוע בספר ככה, ולשכוח את הטריקים-שטיקים מסביב? לא כתיבה ספרותית קלאסית מעולה. ספרו של דידייה אריבון, 'שיבה לריימס' הוא מין שילוב של כתיבה אקדמית עתירת ציטוטים עם כתיבה יומנית אישית. כצפוי, הוא גם מעצבן ברגעים מסויימים. אבל יש בו כנות שתופשת, כנות של אדם המתמודד עם האמת של חייו.

אלה חיים לא פשוטים. האיש, יליד 1953, הוא הומוסקסואל, בן למשפחת פועלים מהדרג הנמוך ביותר. הוא הרגיש דחוי על ידי אביו ושלושת אחיו. על כן, הוא ברח מהמסלול המשפחתי של עבודת פרך ללימודים גבוהים בפריז, ושב לאמו בריימס רק לאחר מות אביו.

השיחות בין אריבון לאמו, והשיבה לסביבה ממנה הוא נמלט, מבהירות למי-שלא-היה-שם מה זה להיות פועל הכי פשוט בתעשייה, מה זה להיות עוזרת בית. עבודה קשה, מאבק תמידי על ה'מה לאכול', תחושת השפלה. וזה, להזכיר, אינו רומן של הסופרים הסוציאליסטים הצרפתים של המאה התשע-עשרה, לא אמיל זולה. הוריו של אריבון הם ילידי שנות השלושים של המאה העשרים, יש להם ביטוח בריאות ציבורי ושיכון ממשלתי. אבל הם עובדים עם פועלים זרים, מוסלמים, חולקים איתם חדר מדרגות מזוהם וקירות משותפים.

האם זו הסיבה לתפנית הפוליטית הגדולה שעשו בני המשפחה? נטישת המפלגה הקומוניסטית, שבה היו חברים נאמנים, לטובת 'האיחוד הלאומי' של לה פן. זו אחת השאלות החשובות שאריבון שואל, ואת תשובתו המורכבת אני קוראת בהשתקעות. לא כל כך את התפלספויותיו וציטוטיו, יותר את תיאוריו הפרטניים. אני אמנם מכירה את התעשייה בישראל, אך לא מכירה מפעלים עתיקים ומתפוררים בצרפת. רחוקה מלדעת מה זה לעבוד עם זרים, רעבים ללחם, שלא מוכנים להתאגד למאבק על שום דבר. לחיות בבית אחד עם מי ששוחט את העז שלו באמבטיה לקראת החג, ולשמוע את זעקותיה. זה ההסבר לאנטי-גלובליזציה? זה מה שהשמאל שכח וטראמפ מבין?

תוך כדי קריאה, נזכרתי בסיפור של חברת ילדות על סבה, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רומא לפני זמן רב. לאחר מותו, גילו ביומניו כי כתב שהוא משתעמם ממודלים כלכליים. בגילו המופלג, הוא מרגיש שהוא לומד יותר מקריאת רומנים תקופתיים ריאליסטיים. הוידוי הזה בא לאחר הבעת עמדה דומה, מצדי. לא שאני אנטי-מודלים. הם נחוצים לפעמים, אך אני מכירה את מוגבלותם. מה הם, לעומת ההפתעות פותחות הראש שהמציאות מזמנת לנו.

הכלכלה המודליסטית של חמישים השנה האחרונות מדיפה ריח של שטחיות ושקר. משפט יוצא דופן אחד נשמע לאחרונה מפי יו"ר ה'פד' האמריקאי לשעבר, ג'נט ילן. בכנס האגודה האמריקאית לכלכלה, היא אמרה כי הרבית הנמוכה מאד היא "הנושא המקרו-כלכלי החשוב של זמננו". איך יוצאים מהרבית הזו, המנפחת ספקולציה ועלולה לגרור את העולם למשבר כספי נורא, זו השאלה. רוב מומחי הכלכלה מעדיפים להחליק מעליה. בן ברננקי, למשל, עשה זאת באותו כנס. הוא אמר-לא-אמר, ומאד נזהר מלקרוא באופן ברור להעלאת רבית ולהרחבה תקציבית.

תקראו את דבריו, לא תבינו מי אשם (מה, גם הוא בכהונתו כנגיד ה'פד'? לא יכול להיות) ומה צריכים לעשות. עדיף, אם כן, לקרוא 'סיפורים' על הכלכלה. בסיפורים קשה יותר לשקר. פרט ועוד פרט, אי אפשר לשלוט על מה שעולה מבין השורות. ככה קולטים מה באמת כן, ומה לא.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

האטה. במקום נתונים כלכליים

יום ד' האחרון התחיל אצלי במספרה, במרכז ירושלים. נכנסתי מוקדם בבוקר, ראיתי מיד שלא רגוע. הספר שלי, ואחותו המנהלת, עמדו נסערים וצועקים. מסביבם עמדו כולם, ומעבר לגדר העץ הדקה שבחוץ, הזדקרה לעין זרועו המורמת של דחפור. אבק מסביב, במגרש השכן מורידים בניין ישן של שתי קומות, במקומו, יעלו משהו שווה יותר.

להמשיך לקרוא

היום שבו משפטיזציה באה במקום הדמוקרטיה

זה התחיל עם אריק שרון, שלוש תביעות משפטיות במהלך כהונתו. באורח אופייני, כל השלוש הוסטו לעבר בניו, רק באחת מהן בנו עמרי נידון לתקופת מאסר קצרה. זה נמשך, עם אהוד אולמרט מחליפו, שנתבע בפרשיות שונות לאורך תקופה ארוכה, ולבסוף נדון ל-18 חודשי מאסר.זה חוזר עכשיו, עם מחליפו של אולמרט, נתניהו, המואשם על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים: מיקרו-מקרו, אולי סיפור

יכולתי לקרוא למאמר הזה 'היסטוריה גלובלית', ככותרת הרצאתו של סוון בקרט במכון ון-ליר. אבל הוא התלבש אצלי דווקא על הכותרת שלעיל, רמז למה שיבוא בהמשך. בקרט, פרופסור לכלכלה בהרווארד, התראיין אצל איילת שני במדורה אני בשיחה, במוסף הארץ מה-15 לנובמבר. כאן, הכותרת כבר ספרותית יותר: "העבדות הייתה תנאי מקדים לייצור כותנה בהיקפים גדולים".

להמשיך לקרוא

חיפה, עיר הכי בינלאומית

לא יודעת מדוע אני מתמלאת תמיד בהתרגשות, כשאני מתקרבת לחיפה. חיפה הייתה העיר הראשונה של אמי בארץ. היא הגיעה לכאן מפולין ב-1925, עם תעודת הוראה עברית בכיסה. בחיפה, גרה בעיר התחתית, בחדר אחד עם   שלוש חברות. הן נשארו חברותיה לכל החיים. חיפה הייתה בעיניה העיר הכי יפה – בארץ, אולי בכלל.

להמשיך לקרוא

רואים בקטנות. צודקים לפעמים

אינני ואיני רוצה להיות הבעלים של האמת.

בדיוק למעני נדודים בשולי הכפירה.

כדי להימנע מן הקרוי המרגוע שבאמונה,

שאינו אלא שביעות רצון עצמית.

להמשיך לקרוא

מילתו הסופית של כלכלן אנושי

"הבעיות הכלכליות המתוארות כאן, כמו גם עוני ורעב המוניים, עשויים, במחשבה ובפעולה, להיות מטופלים…מלחמה נשארת הכישלון האנושי המוחלט". מילים אלה סוגרות את כלכלת ההונאה התמימה, ספרו של ג'והן קנת גלבריית שיצא לאור ב-2004, שנתיים לפני מות מחברו בגיל 97.

להמשיך לקרוא