תגית: ייסוף השקל

ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

חישבתי את שיעור הייסוף, משיא השקל בראשית שנות האלפיים, שהיה כ-5 שקלים לדולר, והגעתי ל-37.5%. כלומר, הייסוף הנומינלי קרוב ל-40%, וזה עוד לפני שכללנו בחישוב עליית מחירים מקומיים ושכר בישראל לעומת אלה שבחו"ל. אך אין טעם להסתבך בחישובים אינסופיים. נניח הנחה די הגיונית שההתייקרויות האלה די דומות בישראל ובמדינות שהיא סוחרת איתן. כך נישאר עם ייסוף ריאלי של כ-40% בשקל לעומת הדולר. כלל לא זניח, אם רוצים למכור מוצר בחו"ל.

הסיפור הזה לא חדש, הוא נמשך מאז תוכנית ייצוב המשק של 1985. מיכאל ברונו, שהיה ממעצבי תוכנית הייצוב מזכיר אותו בספרו על התוכנית שיצא לאור ב-1993. אז בוקר טוב לבנק ישראל שמתייחס אליו סוף-סוף בגלוי עכשיו. בוקר טוב ותודה לאנדרו אביר, המשנה לנגיד, שהסביר מדוע הם מתחייבים לרכוש דולרים, ואמר כי הם לא רוצים ששער החליפין הנמוך ידחוף חברות בינלאומיות להעביר פעילות מכאן. מדוע רק חברות בינלאומיות? שאלתי את עצמי. מדוע רק חברות היי-טק, כפי שהוא הבהיר בהמשך. מדוע רק חברות ייצוא? מדוע לא סתם חברות ישראליות למוצרי צריכה, שלא מצליחות להתמודד עם יבוא זול מדי, בשער שקל לא הגיוני.

לא מתמודדות זה ביטוי אלגנטי, הן ברובן קרסו כבר מזמן. מספר המועסקים בענפי הטקסטיל וההלבשה בישראל הגיע בשיאו, בשנת 1987, ל-51 אלף איש. הוא צנח עד לכ-9,000 איש ב-2019. זו תוצאה של חשיפת שנות התשעים ליבוא, אך גם של שער חליפין נמוך ומיוסף שלא מאפשר לתעשייה לא רווחית במיוחד להתמודד עם הסמרטוטים הסיניים.

יש הבדל בין היי-טק להלבשה בהיבט הזה. ההיי-טק, המוכר מוצרים ייחודיים, הוא במידה רבה קובע מחירים בתחומו. אם כי, יש גבול וכנראה שאנחנו מתקרבים אליו, 40% זה כנראה יותר מדי גם בשבילו. הלואו-טק, לעומתו, כפוף למחיר בינלאומי, שהיום מוכתב על ידי הסינים. ומה אם הסינים מוכרים לנו תוצרת גרועה בעלות זולה, זה מה שיקבע את איכות חיינו כאן?

טוב, כבר קראתם את זה, אבל מזה תקופה ארוכה שאני לא מוצאת גרביים יפות, או סוודר מתקבל על הדעת. היו כאלה  בעבר, אך ייצורם בישראל הופסק, והפך אותנו לתלויים בגחמות היבואנים. והגחמה התורנית עכשיו היא גרביים סיניות אפורות או שחורות, לא בא להם משהו אחר. סוודר טוב מצמר – לא צריכים, ומה אם באירופה סוודר טוב הוא ממש מדים של מעמד ביניים? לא כולם חושבים כמוני, שישראל נזקקת למעמד ביניים.

אז ההיי-טק, שפתאום מדאיג את בנק ישראל, דווקא החזיק מעמד עד כה. ועכשיו, אולי כדאי, בנק ישראל, שתלכסנו מבט ללואו-טק, אותו אתם מזניחים כבר מאמצע שנות השמונים. ולא שלא אמרנו לכם. אנחנו, משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים, צעקנו מאז שהחלה הקפאת שער החליפין, ועוד יותר כשהחל ייסופו. צעקנו, אתם לא רציתם להקשיב. עכשיו, כבר אין גרביים, אין סוודרים, ושומו שמיים, אפילו ההיי-טק מתקשה להחזיק מעמד.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

עוד מדד שלילי אחד, זה טוב?

כשכוחות הביטחון של ארה"ב מצולמים ברביצה על רצפת הקונגרס, כשנשיא ארה"ב עומד להיות מושבע עוד יומיים, העולם כולו עובר לדום במקומו. באמצע כל המהומה, בקושי שמו לב למדד המחירים לצרכן אצלנו. מדד שמדצמבר 2019 לדצמבר 2020 ירד ב-0.7%.

להמשיך לקרוא

ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

להמשיך לקרוא

עשור. מה הוא אומר

רצף שלטונו הנוכחי של נתניהו נמשך כבר יותר מעשור. הוא נפתח ב-31 למארס 2009, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי. לא רק נתניהו פרח באותה תקופה. יחד איתו צצו ועלו מנהיגי ימין קיצוני בכל העולם המפותח. איך זה יכול להיות, הגיע הזמן לשאול, פריחת ימין דווקא לאחר קריסה פיננסית – קריסת השוק החופשי באגף המוניטרי של הכלכלה. לא ברור, אך זו עובדה, בואו ננסה לצרף אליה עוד כמה פרטים.

להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי. מבט מהמונית בבקעה

מה עוד אפשר לומר על תכנון כלכלי, שאלתי את עצמי במונית מההרצאה בקיבוץ נערן לביתי באיזור ירושלים. בינתיים, כדי להעביר את הזמן, דיברתי עם הנהג על עיסוקיו ועל החיים בבקעה, די קרוב ליריחו. כן, הוא חי במושב קטן, היה חקלאי, גידל פרחים לייצוא במשך שנים רבות. ואז החליט, שלנהוג מונית תהיה פרנסה טובה יותר.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. מחשבות קייץ והלאה

אל תצפו למשנה סדורה או לניתוח שיטתי. קייץ, והמחשבות מבקשות לצוף. חזרתי מחופשה קצרה בארץ, החלפתי חוויות עם חברה שחזרה מחופשה דומה. הנה מה שיצא.

תפושה לא מלאה להמשיך לקרוא

חותם כשרות להתערבות בשוק המטבע

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא

דפלציה?

עוד לא ברור. דפלציה היא תהליך של ירידת מחירים, ומה שרואים עכשיו הוא תנודה של מדד המחירים לצרכן סביב האפס. תנודה זעירה בדרך כלל, עם סטייה גדולה יותר מפעם לפעם. סטייה גדולה אחת היא זו שמושכת את מדד 2014 כלפי מטה: ירידת מדד של 0.6% כבר בינואר, ואחריה, שלוש ירידות קטנות בהמשך.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה ודרכנו לתחתית

זוכרים את התרגיל בחשבון מכיתה ד'? לוקחים שבר פשוט ומנסים להביא אותו למצבו הכי בסיסי. ניקח, למשל, את היחס 6 חלקי 18. יש שתיים במונה ובמכנה? מצמצמים ומגיעים ל-3 חלקי 9. יש שלוש למעלה ולמטה? מצמצמים שוב. הפלא ופלא, אפשר לבטא את השבר המקורי בעזרת מספר פשוט יותר הנקרא שליש.

פעולה זהה לגמרי עושה לנו הממשלה בכל פעם שהיא מטפלת במה שהיא מכנה יוקר המחיה – מחירו של סל הצריכה האופייני (נאמר ממוצע) לתושבי המדינה. היא מנסה להוזיל את הסל, בעיקר בעזרת פתיחה נוספת של היבוא במגזרים המעטים שעוד נותרו סגורים, כגון מגזר החלב.

להמשיך לקרוא

גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

להמשיך לקרוא