אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.
רק הוא יוכל לבטל את הגזירה שגזר על האדם. גזירת הגירוש מגן עדן, כנאמר בספר בראשית פרק ג': "בזעת אפך תוכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל עפר תשוב".
רופא השיניים שלנו המליץ עליה לפני עשרות שנים. נדבקנו למשחת השיניים אלמקס, כמה שזה אידיוטי. בשבועות האחרונים היא חסרה. אין במרכולנו, בבית המרקחת באבו-גוש אמרו שאי אפשר להשיג. רק בפארם בקניון, בקצה המדף היא הייתה: קופסת האלמקס האחרונה.
סיפרו לכם שאתם הצרכן-הפראייר: כל מוצר שאתם קונים כאן, זול יותר בחו"ל. סיפרו לכם שיצרני המדינה, תעשיינים וחקלאים, עושים עליכם קופה. זאת בעזרתם של כמה פקידי ממשלה – אוכלי חינם, מיותר לומר – הדואגים לחסום את היבוא. לימדו אתכם לשיר שיר הלל ליבוא חופשי. המנון למלחמה ביוקר המחיה, המנון-זילות-המחיה.
כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".
בשבועות האחרונים אני מקדישה את שעות האסקפיזם היומי שלי לקריאת הספר "צפרדעים". ניסיון חיי לימד אותי שאם כבר לבוסס בצרות, אז עדיף צרות של אחרים. ו"צפרדעים", ספרו של מו יאן הסיני,עשיר מספיק בצרות, וגם מספיק רחוק מכאן. מה גם שמו יאן הוא חתן פרס נובל לספרות, כך שהקריאה אפופה בהילה של "ספרות טובה".
נתחיל בהיסטריה, כי היא העיקר בהקשר הזה. מישהו מלבה היסטריה סביב יוקר המחיה או זילותו. אותו אחד שמלבה היסטריה סביב כל דיון פוליטי רציני. ואחרי שקיבלנו את הנחת היסוד הזו, נפנה לעשות סדר בביטוי שהפך למוקד ההיסטריה הכלכלית בישראל.
כל הבוקר המו צפירות אמבולנסים באוזניי. אמיתיות או מדומות. נכנסתי לוויי-נט, 7:43, פיגוע בדרך למעלה האדומים. סידרתי, אירגנתי, חייגתי לרשת מלונות. חיכיתי למענה, ברקע התנגן לו פזמון חביב: מלונות …, שלווה ישראלית.
מכל סוגיות הגלובליזציה שניסיתי במשך השנים להסביר, פתיחת המשק ליבוא היא הקשה ביותר. קשה להסברה, אולי מפני קלות מציאתם של מודלים חלופיים למודל המרכזי. מודלים חלופיים כה רבים, איך מחילים עליהם הסבר פשוט אחד.
כבר מספר שבועות שאני שקועה ב'קיצור תולדות הניאו-ליברליזם' של דייויד הארווי. הספר פורסם לראשונה ב-2005, וגירסתו העברית יצאה לאור ב-2015 במרכז מולד, המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.
עידן השוק החופשי 