גלגוליו של מיסטר קלין. הגלובלי

אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.

תהיתי, והשבתי לעצמי, יוקר המחיה. בעבר, אבקות הכביסה נמכרו גם כאן בקופסאותיהן המקוריות. עכשיו, מוזילים את מחירן על ידי אריזה מאולתרת. היבואן, בכל מצב, יוצא מורווח: פעם אחת, מהחיסכון בהובלה ובאריזה; פעם שנייה, מהגדלת הכמות הנמכרת עקב איבוד אבקת הכביסה הנגרם מליקוי האריזה.

בדקתי את פרטי את האבקה בעלת השם הכל-כך ישראלי-גלובלי – תינוקלין. וזה מה שמצאתי על האריזה: "יצרן וכתובת ייצור: פרוקטר אנד גמבל – גבזה, טורקייה; רקווניק, צ'כיה; טימיסוארה, רומניה; נובומוסקובסק, טולסק, רוסיה. כלומר, תבחרי את ארץ המקור של המוצר מה-שבא-לך.

גם אם נוסחת הייצור הנמסרת על ידי פרוקטר אנד גמבל למפעליה היא אחידה, לא בטוח שכל פרטיי הביצוע במפעלים השונים לגמרי זהים. אפשר כמובן להתקין מערכות בקרה מתוחכמות. אך מי יודע כמה פרוקטר אנד גמבל מעוניינת להשקיע בייצור אבקת כביסה זולה.

יותר מזה, דיווחי העיתונות מורים, כי תאגידים רב-לאומיים רבים נוהגים לייצר מוצרים נבדלים זה מזה תחת אותו מותג, בהתאם להערכתם על טעמו של כל שוק. בייצור למדינות עניות הם ממירים חומרי גלם יקרים בזולים יותר. כך במוצרי מזון, בחומרי ניקוי, ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים. התייחסות פטרונית זו למי שנחשבות מדינות מתפתחות, הפכה לסוגייה פוליטית במזרח-אירופה. ומי אנחנו, לדעתו של תאגיד אמריקאי רב-לאומי, אם לא מדינה מתפתחת.

בהחלט ייתכן, שגם אצלנו ברכישת מוצר מיובא, אנו מקבלים כל פעם וריאציה שונה במקצת, המוכתבת על ידי שערי המטבעות, או כל גורם אחר המשפיע על מחיר המוצר ונוחות הבאתו באותו רגע. זה מה שקורה כאשר "זילות המחיה" מוגדרת כמטרת על, וכל השאר נדחק לשוליים.

היבט אחר המיטשטש על ידי הסתרת מקורו של המוצר, הוא סביבת ייצורו. היבט זה נמצא היום במוקד הדיון הציבורי בארה"ב ובאירופה. מאמר מהשבוע האחרון, בדבר ראשון, מתאר את הצלחת הלחץ הציבורי על רשת ההלבשה פרימרק לחשוף את שרשרת הייצור שלה. בזכותו, פרימרק היום מציגה את 1071 מפעליה ב-31 מדינות, מספר העובדים בהם, פילוחם המגדרי ועוד. רשתות ביגוד רב-לאומיות אחרות כגון C&A, H&M, אדידס וגאפ עושות זאת כבר זמן-מה.

פרטי הספקים עשויים לאפשר לנו, הקונים, לעקוב אחר תנאי ההעסקה במפעלים, או אחר מילוי כללי איכות הסביבה על ידם. זאת, כתיקון לשיטת קבלני המשנה שמעצם מהותה מיועדת להסוות, ולהסיט את האחריות מחברת האם לגורמים עלומים. פרטי הספקים מבליטים בנוסף את מדינת הייצור, וייתכן שגם היא משמעותית לבחירת הצרכנים.

במבט מקיף, מבינים כי כל העדפות הצרכן נרמסות במירוץ זילות המחיה: העדפות האיכות שלו, והחשיבות שהוא מקנה לערכים על פני כסף. כל זאת, למען פרשנות גלובליזציה פרימיטיבית וכוחנית של  פוליטיקאים. פרשנות מוטה לכיוונם של מי שמריצים כסף. פרשנות המניחה מסחר ופיננסים מעל הכל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

את המחסור הזה יבטל רק בוראו

רק הוא יוכל לבטל את הגזירה שגזר על האדם. גזירת הגירוש מגן עדן, כנאמר בספר בראשית פרק ג': "בזעת אפך תוכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי-עפר אתה ואל עפר תשוב".

להמשיך לקרוא

רואה בקטנות. האלמקס האחרונה בידינו

רופא השיניים שלנו המליץ עליה לפני עשרות שנים. נדבקנו למשחת השיניים אלמקס, כמה שזה אידיוטי. בשבועות האחרונים היא חסרה. אין במרכולנו, בבית המרקחת באבו-גוש אמרו שאי אפשר להשיג. רק בפארם בקניון, בקצה המדף היא הייתה: קופסת האלמקס האחרונה.

להמשיך לקרוא

מהצרכן-הפראייר לבן-דוד-העני

סיפרו לכם שאתם הצרכן-הפראייר: כל מוצר שאתם קונים כאן, זול יותר בחו"ל. סיפרו לכם שיצרני המדינה, תעשיינים וחקלאים, עושים עליכם קופה. זאת בעזרתם של כמה פקידי ממשלה – אוכלי חינם, מיותר לומר – הדואגים לחסום את היבוא. לימדו אתכם לשיר שיר הלל ליבוא חופשי. המנון למלחמה ביוקר המחיה, המנון-זילות-המחיה.

להמשיך לקרוא

בנק ישראל מציג: תפנית במחתרת

כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".

להמשיך לקרוא

צפרדעים מהפיכות מתקשרים-לא-מתקשרים

בשבועות האחרונים אני מקדישה את שעות האסקפיזם היומי שלי לקריאת הספר "צפרדעים". ניסיון חיי לימד אותי שאם כבר לבוסס בצרות, אז עדיף צרות של אחרים. ו"צפרדעים", ספרו של מו יאן הסיני,עשיר מספיק בצרות, וגם מספיק רחוק מכאן. מה גם שמו יאן הוא חתן פרס נובל לספרות, כך שהקריאה אפופה בהילה של "ספרות טובה".

להמשיך לקרוא

התיאוריה וההיסטריה של זילות המחיה

נתחיל בהיסטריה, כי היא העיקר בהקשר הזה. מישהו מלבה היסטריה סביב יוקר המחיה או זילותו. אותו אחד שמלבה היסטריה סביב כל דיון פוליטי רציני. ואחרי שקיבלנו את הנחת היסוד הזו, נפנה לעשות סדר בביטוי שהפך למוקד ההיסטריה הכלכלית בישראל.

להמשיך לקרוא