תגית: חשיפת המשק ליבוא

גלובליזציה. הבריחה מהתמונה הגדולה ומשמעותה

היתקלותי הראשונה במונח 'גלובליזציה' בדיון ציבורי בישראל, אירעה במחצית השנייה של שנות התשעים בצוות של התאחדות התעשיינים. וכמי שתמיד תוהה על תעתועי הזיכרון, נברתי בערימת ניירותיי הישנים כדי לחפש בחומר מוקדם יותר, וגיליתי בתוכה את  חוברת הסיכום של הפורום לחשיבה אסטרטגית על עתיד הכלכלה והתעשייה, אוקטובר 1991.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה, טעם החיים

לפני די הרבה שנים, תיכף תבינו כיצד אני משחזרת מתיי, בילינו מספר ימים באיזור דורדון שבדרום-מערב צרפת. זה איזור חקלאי ברובו, מרוחק מכל מקום. התארחנו בבניין ישן, שהיה ארמון המושל בימי תפארתו, והוסב למלון קטן ונעים.

להמשיך לקרוא

תוכנית ייצוב המשק – סיפור שלישי

אפשר לפתוח את הסיפור הזה ברשימה. רשימת הכוחות המניעים אנשים. תאוות בצע, תאוות שררה, תאוות כבוד. פחד, חשש משינוי, נאמנות. טיפשות, אטימות, בורות. וגם אומץ, יושר ומוסר.

אבל נכון יותר לספר את הסיפור סתם ככה. סיפור תוכנית ייצוב המשק מדבר בעד עצמו. עוסקים הרבה בניתוח הקשר בין המשתנים הכלכליים שעליו התוכנית הושתתה. כגון הקשר ההפוך בין שיעור האינפלציה לרמת הרבית. כותבים לא-מעט על השימוש הפוליטי שעשו בה: מכה אנושה לתשתית הממסד הישן – הממסד המפא"ניקי-קיבוצי-הסתדרותי. מדברים מפעם לפעם על המחטף – מחטף של רכוש ושל השפעה מקבוצת אוכלוסיה אחת לקבוצה אחרת.

להמשיך לקרוא

תקנים הם (לפעמים) נשמת האומה

הכרזתו של שר הכלכלה, נפתלי בנט, על יישום הרפורמה במכון התקנים באמצעות צו, מעידה כאלף עדים על חולשת טיעוניו המקצועיים. אישור הרפורמה, בוועדת הכלכלה של הכנסת, התעכב לא רק בגלל התנגדותם של יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן וחבריו, אלא גם בגלל הסתייגויות חברי הקואליציה בוועדה.

מיותר לומר, כי עצם השימוש בצו לקידום רפורמה כלכלית הוא בעייתי. מה גם, שבניגוד לנטען בדו"ח טרכטנברג, אין כל וודאות בכך שהרפיית דרישות התקן, והגדלת מספר היבואנים הצפויה בעקבותיה, יורידו את מחירי המוצרים שישוחררו. יבוא המוצרים לישראל אינו מתנהל בשוק של תחרות משוכללת. על כן, כל שינוי בו עלול לגרור  את התגובות המגוונות הבאות: התאגדות יבואנים נגד הצרכנים, מלחמות חרמה בין היבואנים לבין עצמם, הורדת מחירים, העלאת מחירים, שחיקת איכות המוצר, השבחתו. הכל אפשרי.

אבל אלה רק הערות הפתיחה. לב הדיון הוא הרפורמה המוצעת, שעיקרה מתמצה בשני צעדים.  הראשון מביניהם הוא החלה גורפת של התקנים הבינלאומיים המוכרים על היבוא לישראל, שפירושו למעשה הוא ריקון התקן הישראלי מתוכן. הצעד השני הוא הסתפקות בהצהרת היבואן או היצרן על עמידת המשלוח שהוא מביא בבדיקת מכון תקנים בחו"ל, לבד מאשר במוצרים שיוגדרו כמסוכנים. הצעד הזה ישלים את  את הפיכתו של מכון התקנים הישראלי למיותר.

להמשיך לקרוא

השמן זית שלנו מטוסקנה

סתם מסעדה איטלקית באיזור הצרפתי של שווייץ. אחת מרשת מקומית לא גדולה. בשר, דגים, פסטה, פיצות, מנות צמחוניות – מסעדה רגילה לגמרי.

ובאמצע התפריט, הפתעה, עמוד שכותרתו "האיכות שלנו מובטחת". מתחת לכותרת, רשימת חמרי הגלם של המסעדה עם פירוט מקורם. השמן זית, בכבישה קרה, מטוסקנה. העוף משווייץ ומצרפת. העגל, הבקר והחזיר משווייץ. הכבש מאוסטרליה, ניו-זילנד, בריטניה. גבינות הפרמזן והמוצרלה מאיטליה. העגבניות מאיטליה.

לכאורה, תו תקן תמים. ובכל זאת, משהו חבוי מאחוריו. ברוב מדינות העולם המתועש נהוג היום ליבא חלק ניכר מפריטי הצריכה הפרטית – מוצרים מוגמרים וחמרי גלם. רכישת התוצרת במדינות העניות מאפשרת למתן את יוקר המחיה במדינות העשירות יותר.

להמשיך לקרוא

עוזב כי נגמר

גם בעינויים לא תצליחו לחלץ מסטנלי פישר את הסיבה לפרישתו: משפחתית, מקצועית-כללית, או המקצועית הידועה בשם "תקציב". לא תצליחו, כי לפישר עצמו זה לא לגמרי ברור. ככה זה כשנגמר פרק בחיים: האישי והמקצועי מתערבבים.

להמשיך לקרוא

מעשה בפקק אמבטיה

לפני כחצי שנה, ואולי יותר, גילינו פתאום שפקק האמבטיה כבר לא ממלא את תפקידו. לאחר עשר שנות שירות נאמן, הוא נשחק ואינו אוטם את פתח הניקוז. נכנסתי לטמבוריה בקניון וביקשתי פקק אמבטיה רגיל. אין פקק אמבטיה רגיל, אמר לי המוכר. נכון, פעם היו. שם בסל, יש מיליון סוגים של פקקים, תבחרי.

להמשיך לקרוא