תגית: זילות המחיה

עוד מדד שלילי אחד, זה טוב?

כשכוחות הביטחון של ארה"ב מצולמים ברביצה על רצפת הקונגרס, כשנשיא ארה"ב עומד להיות מושבע עוד יומיים, העולם כולו עובר לדום במקומו. באמצע כל המהומה, בקושי שמו לב למדד המחירים לצרכן אצלנו. מדד שמדצמבר 2019 לדצמבר 2020 ירד ב-0.7%.

זה לא רק הוא, זה כל המדדים השליליים של השנים האחרונות. הם לא היו כאן קודם, מקבלים אותם, לא מספיק מדברים עליהם. הראשון שבהם (1.9%-) הופיע ב-2003. בתחילת אותה שנה, מונה נתניהו לשר אוצר למשך שלוש שנים. השני (0.1%-) נמדד ב-2006, ואחריו, רצף של מדדים שליליים (0.2%-, 1.0%-, 0.2%-) ב-2014 עד 2016. יולי 2014, למי שלא זוכר, היה מועד פתיחת 'צוק איתן', ובהמשכו, אי-יציבות מדינית ופיגועים. הפעם, שנת 2020, קורונה ותהפוכות בפוליטיקה הישראלית.

אז, מדדי מחירים לצרכן יורדים, רשמו לפניכם, בדרך כלל הם לא בשורה טובה. עדיף מדד עולה במעט, בטווח יעד האינפלציה שאיש כבר לא זוכר – 1% עד 3% לשנה. כדאי גם לשים לב לכך שמשנת 2014 עד 2016, מדדי המחירים לצרכן הם נמוכים מאד גם באזור האירו (0.4%, 0.0%, 0.2% לשנה). הם חוזרים לעלות לסביבת ה-2% לשנה ב-2017 עד 2019, כשאצלנו המדדים הם חיוביים בטווח שבין 0.4% ל-0.8%. ב-2020, המדד שם יורד במעט.

כלומר, ישראל עוקבת במידה רבה אחר אזור האירו במדדיה. לא פלא, אנחנו שכנים ושותפי סחר. אך המדד שלנו בדרך כלל נמוך יותר מאשר באזור האירו. מדוע? סיבה אחת העולה בראשי היא ייסופו המתמיד של השקל מאז שיאו בראשית שנות ה-2000. ייסוף זה התחזק אצלנו בשנה האחרונה ייסוף של 7.0% לעומת הדולר לאורכה, וכמעט 40% לעומת הדולר משנת 2000 ועד לשבוע שעבר. ייסוף זה, בכלכלה שהולכת ונפתחת ליבוא, מסייע להורדת המחירים השקליים בישראל.

התהליך הכלכלי בורא גם נטיות לב. בראש מצעו של ירון זליכה מובטח ביטול כל המכסים והמכסות על יבוא מזון "הגיע הזמן שאנחנו נפסיק לשלם 25% יותר" זליכה אומר. לא יודעת מהיכן ה-25%, אך אם עדיין זה 25%, זכינו. כי מה שרואים בשנים האחרונות הוא נטייה להפחתת איכות בכל מוצרי הצריכה. לא מצאתי חמאה טעימה כחמאת תנובה בין החמאות שמייבאים לארץ. אני מתקשה למצוא גרביים יפות, תוצרת ישראל, כבר תקופה. הפסיקו לייצר? הן יקרות מדי לעומת הסיניות? הפחתת איכות מוזילה את המוצרים, איש לא משווה איכויות בדקדקנות כשמשווים מחירים.

זה טוב – ההתפשרות הזו על איכות לטובת המחיר? אני לא בטוחה. שמתי לב שאוהדי טראמפ בהתפרצות לקונגרס היו ברובם לבושים נורא. טעם רע בבגדים הוא איפיון אמריקאי ידוע, אך כאן זה היה יותר ממכנסיים קצרים מדיי. זה צעק מזילות ומטעם רע. חשבתי ישר על הקשר בין טעם רע לאיבוד דרך כללי, על הקשר בין טעם רע לאיבוד משמעת ופריעת סדר.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

הציונות של הוריי, איפה היא עכשיו

חזרתי לחשוב עליה, תוך כדי קריאת ספר מכובד. 'ספרי יעקב' של אולגה טוקרצ'וק לקח את זמן הקריאה ההולם לספר כמותו – מספר חודשים. ככה זה עם 702 עמודים, למרות שלהתרשמותי זה לא טולסטוי, בניגוד למה שהיה כתוב באחת מהביקורות. כלת פרס נובל לספרות 2018 היא ללא ספק כותבת טובה. אבל היא לא טולסטוי, לא דוסטוייבסקי ולא תומאס מאן. קו ההפרדה בינה לבינם מסומן בזיכרון שלי. בניגוד למה שקורה אצלי עם ספריהם, לא נתקע בראשי שום קטע מ'ספרי יעקב' שיקפוץ אליי במצב מורכב כלשהו בחיי.

להמשיך לקרוא

צמיחה מוטת צריכה, אולי מוטת צריחה

סיימנו עוד שנה, רוצים לדעת מה המצב? כאן מגיע תור המספרים, גם אם הם לא מציגים אמת מושלמת. והמספר הכי בסיסי הוא גידול התמ"ג, הוא מהנמוכים זה תקופה ארוכה – שיעור גידול של 3.3%. לא רק שהוא נמוך, הוא מצטיין בעוד תכונה לא משמחת: זו צמיחה מוטת צריכה פרטית, הצריכה גדלה השנה ב-3.9%. צמיחה מוטת יבוא רכב בעיקר. יבוא הרכב הפרטי עלה ב-2019 ב-11.3%. היבוא, כשלעצמו, לא תורם לתוצר, אבל הפעילות הענפה שמסביבו: שירותי היבואנים, ההובלה, הלוגיסטיקה וכל השאר מנפחים את התוצר. זה מה שקורה בשנה של שקל מיוסף במיוחד, ושל הטלת מס על יבוא רכב לא-ירוק המזרזת את הרכישות.

להמשיך לקרוא

בירת ישראל. הייתה כל כך נהדרת

בוקר יום שישי, קמנו רעננים ומלאי מרץ. התארגנו מהר, על מנת להגיע לתיאטרון ירושלים ב-10 בבוקר. יעדנו היה הסרט 'ורדה על אנייס', סרטה האחרון של הבמאית הצרפתייה שנפטרה לא מזמן בגיל 90. ורדה נהייתה פופולרית בסוף ימיה. "דוקומנטריסטית מחוננת, וצלע חשובה ביסודו של הגל החדש של הקולנוע הצרפתי" כותבים עליה. אני זוכרת ימים אחרים. ימים שבהם סרטיה הוצגו רק בסינמטקים. אני בכל אופן חסידה גדולה שלה מזה שנים רבות. היא העזה לביים סרטים, כשרק נשים מעטות היו בתחום. היא תמיד ביטאה את נשיותה.

להמשיך לקרוא

חיים באר, ביאליק, חמאת תנובה שלי

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא

מושלם? הלוואי והיה שלם

אם אתם מתחת לגיל שישים, בטח מחקתם ישר את ההודעה מבלי להסתכל. ההודעה מקופת החולים על הוזלת הביטוח המשלים מתחילת יולי. אצלנו בכללית, זו הפחתה של שקל עד שלושה שקלים לחודש במושלם זהב, חצי שקל עד עשרה שקלים במושלם פלטינום. זאת, בהמשך להפחתה דומה בשנה שעברה. שיעור ההפחתה אינו זהה בקופות השונות, למרות שהוא מוכתב על ידי משרד הבריאות והממונה על הביטוח במשרד האוצר. מטרתו, היפה לכאורה, היא להסיט פעילות משירותי הבריאות הפרטיים לאלה הציבוריים. כסף קטן כ-אילו, אך בסיכום, הפחתת מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציב מערכת הבריאות.

להמשיך לקרוא

מוצרים בזול, שירותים ביוקר, איכות נעלמה

כל שנה, בעונה הזו, אנחנו מגיעים לארוחה המשפחתית עם ערימת דובדבנים. השנה, לאחר חורף קר, אין דובדבנים בשתי החנויות שבהן אנחנו קונים. בדקנו ומצאנו שמחירם גבוה מדי, לא הצלחנו להבין את הסיבה.

דובדבנים יקרים? משהו בשרשרת המחשבות שלי נפתח אחרי המפגש המשפחתי. אחד מנכדינו סיפר כי הוא לא ישן כבר 30 שעות. בלילה, הוא מילצר לילה שלם, בבוקר, הוא העמיס משאית ב'צופים'. סיפור המלצרות בחתונה נשמע מוזר. זה היה באחד מאתרי האירועים היקרים במדינה. 'אין אוכל שלא היה שם במזנון, לא ראיתי דבר כזה', סיפר איתי. הוא הגיע לשם דרך חברת כיתה, בתו של בעל הקייטרינג. הילד בן ה-17, מעולם לא מילצר קודם לכן.

להמשיך לקרוא

התחלנו בחמאה, נמשיך ביוגורט, איפה הסוף

הבאתי את היוגורט ההוא, לא היה היוגורט שלנו, צעק לי אישי כבר בכניסה לבית עם השקיות. היוגורט ההוא, שכבר ביקר אצלנו בטעות  פעם אחת, הוא יוגורט של מחלבה מתחרה, לא של תנובה. אריזה שנראית כמעט אותו הדבר, זה בוודאי אומר הרבה, אך הטעם לגמרי שונה.

להמשיך לקרוא

גרביים. תמ"ג אחרי המשבר

איך שזה נגמר במספרה, גלשתי ברחוב בן-יהודה אל המשביר בכיכר ציון. כבר חודש, שאני מפנטזת את הרגע הזה. חורף, אני פחות מגיעה לעיר, חולמת על קיר הגרביים. הגעתי למשביר, עליתי לקומת הנשים, שלחו אותי למטה, למרתף. עמדתי מול הקיר ואיזו אכזבה.

להמשיך לקרוא

נפתח בגרביים, נסגור בשלום עולמי

שרשרת המחשבות הזו התחילה לרוץ אצלי עם שליפת גרבי הספורט הכתומות מהמגירה. "כתומות" הוא אבחון תקין פוליטית לצבען הלא-מוגדר של הגרביים בנות העשר. ובכל זאת, הן תמיד הראשונות להישלף אצלי מהערימה. זאת, משום שהן היחידות שאני יכולה לסמוך על סרט הגומי שלהן.

להמשיך לקרוא